חינוך פיננסי להמונים
אוכלוסייה שנהנית מהשכלה בסיסית בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ההשקעות תהנה מעתיד והווה כלכלי יציבים יותר מאוכלוסייה שנעדרת השכלה זו, ולכן חשוב שאזרחי המדינה ייחשפו אליה כבר בגילאים צעירים, במסגרת לימודיהם בבית הספר
כולנו חרדים לחוסן הלאומי והכלכלי של ישראל. את ההשלכות של הנטל הכלכלי שמייצר המצב הביטחוני במזרח התיכון אנו חשים על בשרנו מדי יום. החיים כאן יקרים ומורכבים יותר מברוב מדינות המערב שאליהן אנו רוצים להידמות. אנחנו משלמים יותר ומקבלים מהמדינה פחות. הגשמת החלום הציוני עולה כסף והחשבון מוגש לנו בתקציב השנתי עם ריבית ביטחונית.
עוד דעות ב-ynet:
איך נעזור לילדינו להסתגל לבית הספר?
כך נמגר את האלימות בכדורגל הישראלי
הפלסטינים ימשיכו לאכול את הפרי המורעל
שני צעדים להוספת כוח אדם איכותי להיי-טק
זה לא סוד שכדי להבטיח איתנות פיננסית של מדינה נדרשים הקרבה וחינוך. את גזרת ההקרבה אזרחי ישראל צולחים בהצטיינות יתרה. החיים כאן יקרים ואנחנו ממשיכים לשאת בנטל הכלכלי. מנגד, בגזרת החינוך היצרני והכלכלי, שעליו אמונה המדינה, הציון הוא בלתי מספיק בעליל.
מגרדים את התחתית
ושר החינוך נפתלי בנט בישר לאחרונה לאומה דרך חשבון הטוויטר שלו שבאיראן יש יותר בוגרי חמש יחידות מתמטיקה מאשר בישראל. אין צורך בדמגוגיה האיראנית כדי להבין עד כמה המצב כאן עגום. מבחני פיז"ה (PISA - Programme for international student assessment) המשווים, בין היתר, את היכולות של תלמידים במדינות השונות, מדרגים את ישראל בחלק התחתון של הרשימה. מקום 40 מתוך 64 מדינות נבחנות.בחינת עומק של הנתונים מגלה כי המצב גרוע יותר. 76% מתלמידי ישראל דורגו ברמות הנמוכות ביותר, או שכלל לא עמדו בתנאי הסף. שליש מתלמידי ישראל לא עמדו בקריטריון שקבעו מדינות ה-OECD כרף מינימלי במתמטיקה הנדרש להשתלבות בשוק התעסוקה. חושבים שזו התחתית? תחשבו שוב. התלמידים החרדים לא נטלו חלק במבחנים אלה, וקרוב לוודאי שאם הם היו משתתפים - התוצאות היו שולחות את ישראל למקומות נמוכים עוד יותר.
כשהתוצאות של ישראל גרועות כל כך במקצועות הליבה, חינוך פיננסי נראה כמו חלום באספמיה. חלפו עשר שנים מאז שוועדת בכר, שהוקמה לצורך הטמעת רפורמות בשוק ההון, המליצה על הקמת מערך חינוך פיננסי לאזרחי ישראל. המלצות הוועדה התקבלו, אבל מעולם לא יושמו. וכך יוצא שגם בגזרה הזו ישראל נותרה הרחק מאחור. אלא שההזנחה הפושעת של מדינת ישראל את נושא החינוך הפיננסי גובה מחיר כבד מכולנו, והיא לא יכולה להמשיך.
כיצד מוגדר חינוך פיננסי
במסמך שפרסם ארגון ה-OECD הוגדרה חשיבותה של הקניית השכלה פיננסית בימינו לכל האוכלוסייה, והובהר כי השכלה זו תעצים את עושרו של הפרט בהווה ובעתיד לצד עושרה של המדינה. ה-OECD התווה שלושה פרמטרים שעל המדינות ליישם בחינוך הפיננסי כדי להעצים את השגשוג:
1 חקיקה ממשלתית המכירה בחשיבות החינוך הפיננסי לאזרחים. על החקיקה להגדיר צרכים ויעדים לאומיים כלכליים ולהביא לסגירת פערים בתחום ההשכלה הפיננסית בין האוכלוסיות השונות.
2 ייצור מפת דרכים להגעה ליעדים לרבות לוח זמנים.
3 הגדרת השחקנים הפעילים במערכת החינוך הפיננסי והגדרתם של אנשי המקצוע.
את המלצות ה-OECD מיהרו לאמץ באופן טבעי ארצות הברית, אוסטרליה, אירלנד, הולנד, בריטניה, ניו זילנד וסינגפור. בכולן חלה מאז אימוץ התוכנית מגמת עלייה בתוצר הלאומי הגולמי כמו גם בצריכה האישית של האזרחים. יתר על כן, היתרונות ארוכי הטווח, שאליהם מכוונת התוכנית, עדיין לא נחשפו, אבל צפויים לבוא לידי ביטוי עוצמתי בעתיד הקרוב.
אוכלוסייה שנהנית מהשכלה בסיסית בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ההשקעות תהנה מעתיד והווה כלכלי יציבים יותר מאוכלוסייה שנעדרת השכלה זו, ולכן חשוב שאזרחי המדינה ייחשפו אליה כבר בגילאים צעירים, במסגרת לימודיהם בבית הספר. חינוך פיננסי ימנע מצב שבו עובדים אינם יודעים לקרוא את תלוש השכר שלהם או את הדו"ח הרבעוני של הפנסיה ולא מבינים את המשמעות של שינוי הגירעון מ-2.5% ל-3.5%.
את הדוגמה המובהקת ביותר לבורות הפיננסית ניתן לראות באפיקי ההשקעה שבהם בוחר הרוב המוחלט מהציבור בישראל, שמשאיר את חסכונותיו מחוץ לשוק ההון, או מסתפק בריבית האפסית שמשלמים הבנקים. זאת, אף על פי שבשש השנים האחרונות המדדים המרכזיים בבורסות הניבו תשואה שנעה בין 200% ל-330%. לא נדרשת מתמטיקה מסובכת כדי להבין שהעדר כלים בסיסיים להתמודד עם שוק ההון, משמעו אובדן כסף ברמה האישית וברמה המדינית.
אם קברניטי המדינה ושר החינוך בראשם לא יתעוררו בהקדם ויציידו את
כל תלמידי ישראל בכלים כלכליים בסיסיים שיסייעו להם לעשות בחירות כלכליות נבונות בבגרותם, יהיו לכך השלכות מסוכנות ומרחיקות לכת.
נכון להיום, ההמון בישראל לא יֵצא לרחובות בגלל הגדלת הגירעון או החוב הלאומי. יותר מזה, ההמון לא מבין כמה עולה לו הגדלת הגירעון ומה הסיכונים הכרוכים בכך. חוב לאומי ומדיניות גירעון חסרת אחריות של השלטון לדורותיו הביאו את יוון לפי תהום. נכון לעכשיו ישראל אינה יוון, אבל כן מנהלת מדיניות חסרת אחריות ונעדרת תכנון עתידי בתחום החינוך. אם חלילה ניקלע לצרה, בניגוד ליוון, אותנו אף מדינה לא תתנדב לחלץ.
דודו רוז הוא אנליסט ומומחה למסחר בשוק ההון, מייסד בית הספר למסחר בשוק ההון - "סימפל טרייד "
לפנייה לכתב/ת 
