נכון שחיפשת עליי בפייסבוק לפני שנפגשנו?
כששאלתי אם הצצת בפרופיל שלי, ענית בלי להתבלבל: "אני לא יכולה לאשר או להכחיש את זה". זאת הייתה תגובה לעניין, חבל שלא חשבתי עליה קודם
הסבירות שמצב כזה יקרה היא בערך אחת לאף פעם, ולכן היוזמות הרומנטיות שלי בימים אלו מתחילות ונגמרות ב"היי" פלוס סמיילי באתרי היכרויות וב"מה נשמע?" פלוס סמיילי באפליקציות השונות. האפליקציות האלה לא בשבילי, אני אומרת ועושה עוד לייק, ומחפשת את האחת שתקפוץ מבין כל התמונות הבנאליות. מדי פעם מישהי מעניינת מתחילה לפטפט איתי והשיחה יוצאת מגבולות הצפוי והמשעמם. ההתכתבות הזאת תופסת אותי לכמה ימים ומספקת לי קצת מתח והתרגשות, אבל אני טיפוס אנלוגי בעידן דיגיטלי, ולכן תמיד אנסה לחתור למפגש כמה שיותר מוקדם.
עד שהכרתי אותך, היה לי מנהג קבוע לפני כל דייט ראשון. גם במקרה שלך, ניסיתי לברר עלייך עוד פרטים לפני שניפגש פנים מול פנים. חיפשתי בגוגל, בפייסבוק, באינסטגרם ובעוד מקומות שהשתיקה יפה להם. עם הזמן, השיטות השתכללו והצלחתי לקשר בין בדל אינפורמציה על אחותך ובין מה את אוהבת לעשות בזמן הפנוי שלך.
התמקדתי בעיקר בתחומי העניין שלך, מתוך תקווה שיהיו לנו נושאי שיחה מגוונים. הסתקרנתי לגלות באיזה מקומות את מבלה עם החברים שלך, מה הדעות הפוליטיות שלך, איזו מוזיקה את אוהבת לשמוע. בדייט עצמו שלפתי מדי פעם פרטים קטנים שאספתי במהלך הריגול אחרייך, ואת התלהבת מכל המקריות הזאת.
"עכשיו תגידי את האמת", שאלת אותי אחרי שהשתתקנו לכמה רגעים. "את עשית עליי חיפוש בפייסבוק לפני שנפגשנו?". הסתכלתי עלייך במשך מה שנדמה לי אז כמו הדקה הכי ארוכה בעולם, ואמרתי משהו כמו: "לא, מה פתאום, אני אוהבת שיש קצת מסתורין לפני הפגישה".
את לא קנית את זה ואמרת שזה נשמע מוזר, אבל אני המשכתי לדבוק בגרסה שלי, "אני פשוט אוהבת להיות קצת במתח ולא לגבש דעה מראש". העברתי מהר את האש ממני אלייך, ושאלתי אם את הצצת בפרופיל שלי או הרצת עליי חיפוש בגוגל. את ענית בלי להתבלבל, "אני לא יכולה לאשר או להכחיש את זה". זאת הייתה תגובה לעניין, חבל שאני לא חשבתי עליה קודם.
מאותו רגע שתקתי והתמקדתי בבירה שלי. את שידרת לי שאת מרגישה בנוח איתי וזה היה כל כך נעים להיות איתך באותו הערב. למרות שהכרנו בערך שעה וחצי, התחלת להיפתח אליי ולספר לי דברים שכבר ידעתי. דיברת על האקסית שלך ועל מה היא עשתה לך לפני שנפרדתן. ואני זייפתי את המבט הכי מופתע שיש לי בארסנל, כי כבר ידעתי בדיוק מה היא עשתה. אחר כך פירטת בהרחבה על הילדות שלך ועל איפה למדת, ואני השלמתי את המשפטים שלך בראש שלי. בסוף הערב אמרת שהיה כיף, אבל לא האמנתי שניפגש שוב. הרי כבר כבשתי אותך, לפחות באותו הערב.
סוכנת סמויה 007
כמובן שנפגשנו אחר כך שוב ושוב ושוב. עם הזמן התאהבתי בך בלי לחשוב יותר מדי, ושמתי את תעשיית הריגול מאחוריי. האמנתי ששקרים לבנים לא יכולים באמת להזיק אם נוצר בינינו משהו אמיתי, אבל מסתבר שטעיתי. אני לא יודעת להגיד אם הטעות הזאת היא מה שהובילה לסיום הקשר, אבל ברגע שחשפתי במקרה שקר קטן ומתגלגל - כבר לא הצלחתי לתאם עם עצמי את הגרסאות שהמצאתי.
מאותו רגע, המבט שלך השתנה והפכת להיות חשדנית כלפיי. אני לא יודעת למה פלטתי את השטות הזאת שחשפה את השקרים שלי והרחיקה אותך ממני, אני רק יודעת שעשיתי משהו שפגע באמון שלך בי. מעולם לא בגדתי, בחיים שלי לא הסתרתי, אבל מה לעשות, יש לי חולשה לשקרים והמצאות. רק לא ברור לי למה לא רציתי לבחור אחרת איתך.
נפרדת ממני כמה שבועות לאחר מכן, ואני העברתי תקופה לא קצרה של הלקאה עצמית ובכי שלא ידעתי כמותו מאז הפעם האחרונה בה צפיתי ב'טיטאניק'. המחשבות שלי נכנסו למערבולת. פעם אחת חשבתי: 'זה היה שקר לבן קטן, למה היא עושה מזה כזה סיפור?', פעם אחרת אמרתי לעצמי: 'טוב, מעכשיו אני לא אברר יותר שום דבר על אף אחת'. הדבר המתון ביותר היה פשוט לחשוב למה אני עושה את זה, ולנסות לשלוט ברצון שלי לאסוף אינפורמציה ולרגל אחרי כל בחורה אקראית.
כדי להבין את נקודת ההתחלה, חזרתי אל פרופילים ישנים של בחורות שיצאתי איתן. פתאום שמתי לב איך התדמית שלהן בפייסבוק בכלל לא דומה למה שיצא לי להכיר, אבל מי יכול להאשים אותן? הפייסבוק נועד כדי לייצר לנו מרחב אידיאלי והוא עמוס בקלישאות וזיופים. אם כך, איזה מידע רציתי למצוא? ולמה היה בי את הדחף הזה לחטט בפרופילים של אותן נשים?
קודם כל, כי סקרנות זה דבר טבעי והיא יכולה גם לנהל אותנו. אני מודה שאני סקרנית מטבעי, אבל הבנתי שיש לי צורך נוסף והוא - לדאוג שהבחורה שאני יוצאת איתה תחבב אותי כמה שיותר מהר ותרגיש שיש בינינו חיבור. החיבור הוא כמובן מלאכותי ומופק בהתאם לאופי של הבחורה, ולכן ברגע שהפערים בינינו מתחילים לעלות על פני השטח - הדרך אל הפרידה היא מאוד קצרה.
ברגע שהיה לי חיבור אמיתי עם מישהי, השקרים התחילו לצוף ולהתגלות, כי רציתי להיות כנה איתה. מרגע שהבנתי את זה, הבנתי עד כמה אני מושפעת ממה שאנשים חושבים עליי. אם להיות כנה עם עצמי, וזה בדיוק הזמן להתחיל, אני לא מרגלת כדי לאסוף עוד אינפורמציה, אני מרגלת אחרי הבחורה כדי להתאים את עצמי אליה. כדי שהיא תרצה אותי. לא בזכות מי שאני, אלא בזכות הדמות שהמצאתי.
אם כתוב לה בפרופיל שהיא אוהבת את רדיוהד, אני אשמע את האלבומים שלהם ביום של הדייט. אם היא אוהבת חיות ומתנדבת במקלטים, אני אספר בהרחבה על הכלבה שאימצתי מההסגר. היא תתרגש מהמחווה ההומאנית שלי ותתחבר אליי באופן כמעט אינסטינקטיבי. אני עד כדי כך טובה בלעבוד על נשים, או אם להיות שוב כנה עם עצמי - אני עד כדי כך טובה בלעבוד על עצמי. גמילה זה תהליך לא פשוט, אבל אני מוכנה להפסיק לרגל עד שאלמד להכיר יותר טוב את האנשים סביבי, עד שאלמד להכיר את עצמי.
לפנייה לכתב/ת 
