החזרת אמון הציבור, טוהר המידות וסבב מינויים. זה מה שמצפה ל-ר' במשטרה
המשטרה ספגה מכות קשות החל מכשלים מבצעיים ועד שרשרת ניצבים שפרשו או הודחו על רקע עבירות מין. בסקר שנערך התברר: אמון הציבור במשטרה ירד ב-19% בארבע השנים האחרונות. אלה האתגרים המרכזיים של המפכ"ל המיועד המכונה "השועל" בשב"כ
אתגר קשה מצפה למועמד למפכ"לות, ר' - סגן ראש השב"כ ולשר לביטחון הפנים גלעד ארדן. הם יידרשו לשקם את המשטרה לאחר שרשרת כשלים בשנה אחרונה - מחדל מוקד 100 בפרשת חטיפת הנערים ורציחתם, עבירות המין שבהן הסתבכו קצינים בכירים, מחדל מצעד הגאווה ופרשת רונאל פישר. יהיה עליהם לאייש את סגל הפיקוד הכללי (הספ"כ) בעקבות החלל שהותירו הניצבים שהסתבכו ופרשו, ובמקביל, להחזיר את אמון הציבור במשטרה ולהציב נורמות חדשות לשמירת טוהר המידות.
שמו של ר' יועבר בבוקר (יום א') לוועדת טירקל המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. השר ארדן כתב בחשבון הטוויטר שלו: "פניתי הערב לראש הממשלה וביקשתי ממנו להפעיל את סמכותו לפרסם את שם המועמד לקראת הדיון בוועדה". פרסום שמו של ר' נאסר מתוקף חוק שירות הביטחון הכללי. אחד הכינויים שלו בשב"כ היה "בר מצווה" בשל העובדה שהוא אדם דתי חובש כיפה וגם כי הזכיר לאנשי הארגון "ילד טוב ירושלים". הכינוי השני שלו בשב"כ הוא "השועל" בגלל הדימוי הערמומי שלו.
בסביבתו של ארדן מקווים כי על רקע העובדה שמדובר במועמד שנמצא בשירות פעיל, יאושר המינוי תוך ימים ויעבור לאישור הממשלה. ארדן שוחח אתמול עם השופט בדימוס יעקב טירקל, וטירקל הבטיח לעשות מאמץ לזרז את הבדיקה ולנסות לכנס את הוועדה בחול המועד.
בגרף הבא: האמון במשטרה נמצא בשפל המדרגה:
מינוי מפכ"ל חדש צפוי להוביל לסבב מינויים נרחב במשטרה. 13 ניצבים מכהנים היום בספ"כ (סגל פיקוד כללי) של המשטרה, ושני תקנים של ניצבים - מפקד מחוז חוף וסגן למפכ"ל - מוחזקים כעת בידי ממלאי מקום ואינם מאוישים. ניצב בנצי סאו, ממלא מקום המפכ"ל, ששימש גם כסמפכ"ל ומפקד מחוז תל אביב, כבר הודיע לשר ארדן על רצונו לפרוש.
מפקד המחוז הדרומי, ניצב יורם הלוי,
שגם הוזכר כמועמד, עומד לפרוש מתפקידו. עם זאת, במשטרה מעריכים כי ארדן ינסה לשכנע את השניים להישאר במשטרה כדי לאפשר לר' כניסה חלקה לתפקידו.
המפכ"ל המיועד: חוקר מצוין ובחור משכמו ומעלה
את השבכ"ניק שעתיד להתמנות לשוטר מספר 1 אופפת בעיני סובביו הילה של אדם מבריק, אפילו גאון. הוא נחשב למומחה למלחמה בטרור ולמוח מאחורי אינספור מבצעים.
אחד מכינוייו בשירות הוא "בר מצווה" - בגלל הכיפה ובגלל מה שהגדירו כ"מראה של ילד טוב ירושלים". הכינוי השני שלו בארגון הוא "השועל", בגלל הדימוי הערמומי שלו. סימן ההיכר שלו הוא כיפה ועניבה. "מדובר בבחור משכמו ומעלה. רציני מאוד", סיפרו בשב"כ.
האקווריום שבו ממוקמת לשכת ראש הממשלה וחדר הקבינט המדיני-ביטחוני אינו זר למפכ"ל המיועד. סגן ראש השב"כ - המכהן בתפקידו זו מספטמבר 2014 - משמש גם כממלא מקומו של ראש השב"כ בהיעדרו. הוא הרבה להשתתף בישיבות קבינט, ממשלה ובדיונים ביטחוניים שבהם אושרו מבצעים רגישים. "הוא ממלא את מקומו של ראש השב"כ בהרבה הזדמנויות כמו ישיבות ממשלה, ישיבות ועדת חוץ ובטחון, קבינט ודיונים ביטחוניים", סיפר בכיר לשעבר בארגון.
יש הטוענים כי המפכ"ל המיועד היה בין האחראים לריסון הטרור בירושלים בתקופה שבה כיהן כראש מרחב יהודה, שומרון וירושלים בשנים 2008-2005. בתקופה הזו הוא ואנשיו הצליחו להגביר את ההרתעה בשטח.
ר' למד בישיבת נתיב מאיר - בית הספר שבו התחנך גם השר לביטחון פנים גלעד ארדן שצעיר ממנו בשבע שנים. הוא סיים את התיכון בגיל 16 - אחרי שקפץ שתי כיתות: מג' היישר לכיתה ו'. הוא התייתם מאמו בנערותו. ב-1981 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים. בין תפקידיו האחרונים: מפקד פלחה"ן 35 וסמג"ד 50. מי שהחליף אותו כמפקד פלחה"ן היה גל הירש, לימים מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה שמועמדתו הוסרה.
הוא הצטרף לשב"כ ב-1988 והחל את דרכו כחוקר בימי האינתיפאדה הראשונה. הוא נודע כחוקר מעולה שיודע "לשבור" את הנחקרים שלו בתחכום ומבלי להפעיל כוח. בהמשך עבד לדסק בשב"כ ומילא שורה של תפקידים. בכירים בשב"כ אומרים שאם לא היה מקבל את תפקיד המפכ"ל, סיכוייו להתמנות לתפקיד ראש השב"כ היו גבוהים מאוד.
כך או כך, השר והמפכ"ל הבא לבצע סבב של מינויים כדי לאייש את שורת הספ"כ ותפקידים נוספים ובהם, בן היתר, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה ומפקד לימ"מ. במשרד לביטחון הפנים לא פסלו אפשרות שלמשטרה יובאו בחודשים הבאים גם בעלי תפקידים מחוץ לשורות הארגון.
מפקד המחוז הצפוני, ניצב זהר דביר, שהיה גם הוא בין המועמדים לתפקיד המפכ"ל, צפוי אומנם להישאר בתפקידו, וייתכן כי יתמודד בעתיד על המפכ"לות, אך השר והמפכ"ל החדש יידרשו למנות ניצב למפקד מחוז חוף, שבו משמש דביר ממלא מקום זה כמה חודשים. מאז שניצב חגי דותן הודח מתפקידו לאחר שנחשד בהטרדה מינית של קצינות.
ארדן והמפכ"ל הבא יידרשו בשלב מסוים גם למנות מחליף לניצב מני יצחקי, הנושא בתפקיד הרגיש של ראש אגף חקירות ומודיעין כבר יותר משנתיים.
ראש הממשלה נתניהו הטיל על המועמד למפכ"לות ארבע משימות, בתיאום עם השר ארדן:
- שיקום, שיפור הפיקוד ושינוי תדמית המשטרה.
- התמודדות עם טרור האבנים ושיפור המצב הבטחוני בירושלים.
- שיפור האכיפה במגזר הערבי.
- שיפור משמעותי בשירות לאזרח.
נתניהו שוחח איתו ארוכות ובסביבתו של ראש הממשלה אומרים כי בשיחה לא הובטח לו מינוי עתידי לתפקיד ראש השב"כ. ראש השב"כ הנוכחי יורם כהן אמור לסיים את תפקידו באפריל 2016, כך שיש צורך למנות ראש שב"כ חדש בקרוב.
פרישת הניצבים
פרישת הניצבים בשנה האחרונה תחייב את המפכ"ל הנכנס לערוך מהפכה בכל הקשור לטוהר המידות של הפיקוד הבכיר במשטרה. מלבד דותן הודחו או פרשו בנסיבות מטרידות עוד שישה ניצבים. בינואר 2015 פוטר הסמפכ"ל ניסים מור, אחרי שנחשד בהטרדה מינית, מעשה מגונה וקשרים מיניים עם שוטרות. מפקד מחוז ש"י, ניצב קובי כהן, פרש באותו חודש בשל חקירת מח"ש נגדו, שבה הודה בקיום קשר פסול עם פקודה. קדמו לו מפקד מחוז ירושלים לשעבר, ניצב ניסו שחם, שמואשם בקיום יחסי מין עם שוטרות שהיו כפופות לו ופוטר מהמשטרה באוקטובר 2013.
מפקד יחידת להב 433, ניצב מנשה ארביב, פרש בפברואר 2014 בעקבות ההסתבכות בפרשת פינטו, שבה נחשד בקבלת טובות הנאה. במהלך השנה שעברה פרש גם ניצב ברונו שטיין, מפקד מחוז מרכז, שצולם במסיבה שערך עו"ד רונאל פישר. מפקד מחוז ירושלים, ניצב יוסי פריינטי, החליט לפרוש בספטמבר 2014 בנסיבות שהוגדרו על ידו "אישיות". כמו כן, סימן שאלה סובב סביב המשך דרכו של מפקד מחוז ירושלים הנוכחי, ניצב משה (צ'יקו) אדרי, בעקבות המחדל במצעד הגאווה. לפי המסתמן, ועדת הבדיקה שבחנה את המחדל לא תמליץ על מסקנות אישיות נגד אדרי, אך עתידו עדיין אינו ברור.
אחת המשימות המיידיות שיעמדו בפני ר' היא השבת האמון הציבורי במשטרה, שהתערער בין היתר גם בעקבות שרשרת המחדלים וההסתבכויות שהביאו לפרישת הניצבים. שורת מחקרים הראו כי אמון הציבור במשטרה נמצא בשפל לאחר שורת הפרשות האחרונות.
סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי אמון הציבור במשטרה ירד ב-19% בארבע השנים האחרונות. הסקר, "מדד הדמוקרטיה", שנערך בקרב 1,000 נשאלים מדי שנה מאז 2003, מעלה כי בשנה האחרונה אמון הציבור הגיע לשפל חדש. רק 42% מהנשאלים הביעו אמון במשטרה ב-2015 לעומת 46% ב-2014, 59% ב-2013 ו-61% ב-2012.
פרופ' תמר הרמן, ראש מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, עורכת את המדד השנתי. לדבריה, "אמנם מידת האמון של הציבור ברוב מוסדות המדינה נמצאת בירידה בשנים האחרונות, אבל השחיקה באמון במשטרה בולטת אפילו על רקע מגמה כללית זו, והיא ניכרת במיוחד בציבור היהודי".
לפנייה לכתב/ת 
