אורי ששון: "אכלתי נכון, אפילו את הפייסבוק מחקתי"
סגן אלוף אירופה במשקל מעל 100 ק"ג, שיחל את דרכו באליפות העולם בג'ודו, מספר על ההכנות לקרבות, האמונות הטפלות ("אני לא מתגלח") והחלום האולימפי: "הצלחה כאן תעזור לי להרגיש שאני מועמד למדליה". ראיון
אותו רגע מיוחל הגיע לו לפני פחות מחודשיים, ביום האחרון של אליפות אירופה בג'ודו באקו. ביום קרבות אדיר הוא נעצר רק בגמר והוכתר כסגן אלוף אירופה. הייתה זו תחרות מוצלחת עבור המשלחת הישראלית, שכללה זכייה במדליית זהב של שגיא מוקי וארד של ירדן ג'רבי.
ששון, שחגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה-25, יודע שאין לו הרבה זמן לנוח על זרי הדפנה. כעת מגיע מבחן נוסף – אליפות העולם שנפתחה ביום שני באסטנה שבקזחסטן, בה הוא ינסה להוכיח מחר (שבת) כי הוא מסוגל לעשות קפיצת מדרגה נוספת.
הספקת לעכל את העובדה שאתה סגן אלוף אירופה?
"בהתחלה, בימים הראשונים, זה היה מבחינתי הישג יוצא דופן, אבל בהדרגה התחלתי לעכל. זה הישג טוב, אבל יש הישגים יותר טובים, כך שזה עזר לי עוד יותר לעכל. עכשיו אני שואף לרמות יותר גבוהות".
מה קרה שהכל התחבר שם?
"זה היה שילוב של כמה דברים. הרצון שלי להילחם עד השנייה האחרונה, היכולת להתעלות ברגעים החשובים, הרצון לנצח ולעשות משהו היסטורי ובסופו של יום כל הדברים התחברו. כל הצוות היה מאחוריי. זה לא שבאתי משום מקום. בכל זאת, עשיתי תוצאות לא רעות בשנה האחרונה והיו לי מדליות בתחרויות הסבב. ניצחתי ספורטאים מהעשירייה הראשונה והכל השתלב".
במה אתה שונה עכשיו מאורי ששון של לפני כמה שנים?
"היה בי משהו פנימי שלא הסכים לוותר לשנייה אחת, איזה כוח שאני לא יודע להסביר אותו. כוח שהתבטא בכניסות ברגעים לא צפויים. זה מאוד מאפיין אותי, אבל אף פעם לא נעשה במאני טיים. שלושה ימים הכנתי את עצמי לתחרות בדחיית סיפוקים. אכלתי נכון, אפילו את הפייסבוק מחקתי. כל הדברים האלו מסביב הביאו אותי להצלחה, עם שילוב מנטלי ופיזי. זה פרץ בתחרות מטרה, לשם אתה מגיע עם יותר לחץ וכולם מסביב באים להילחם יותר. אירועים גדולים עושים לי רק טוב וזה מרים אותי".
"לקחתי סיכון כשעברתי משקל, אבל מי שלא עושה זאת לא מצליח"
מה גרם לך להחליט על השינוי ולעבור למשקל הפתוח?
"היו שיקולים מקצועיים. כשהתחרתי ב-100 קילו התחרה אז אריק זאבי. זה חסם לי את הדרך להגיע לאולימפיאדה. ואז, בכמה תחרויות, כשהגוף שלי התחיל לגדול ובמקביל חזרתי מפציעה, הקשבתי גם ליו"ר האיגוד משה פונטי ולמאמן הנבחרת אורן סמדג'ה. הם אמרו לי ששם אצליח יותר והיתרונות שלי יבואו לידי ביטוי, עם מהירות וזריזות. בסופו של דבר זה הוכיח את עצמו. לקחתי סיכון, אבל אומרים שמי שלא לוקח סיכון לא מצליח".
במשקל זה יש את טדי ריינר, שכמעט בלתי מנוצח.
"זה נכון שטדי הוא עכשיו סוג של אגדה בספורט הזה, גם מבחינת התארים ומבנה הגוף יוצא הדופן שלו, אבל הבנתי שבספורט הזה הכל יכול לקרות ואפשר להפוך עולמות בשניה אחת. אני
יודע שאני עדין לא ברמה הכי גבוהה ובמיצוי הפוטנציאל שלי, אבל כשהיום הזה יגיע גם אני אהיה מסוגל לעבור אותו".
הוא גם המודל לחיקוי שלך?
אין לי אחד כזה. יש לי כמה שאני לוקח כדוגמא, אם זה אורן סמדג'ה ואריק זאבי, שהם מבחינתי פורצי הדרך וגם כאלה שלא הגיעו לרמות הכי גבוהות בעולם אבל היו מקור להשראה, כמו גל יקותיאל בזכות הצורה בה היה נלחם".
הוא לא התחרה עכשיו באליפות אירופה. זה הקל עליך?
"אני לא אשקר, זה היה נחמד מאוד לא לראות אותו בהגרלה. במיוחד כשבפעם האחרונה שהתחרתי מולו באליפות בעולם הפסדתי בצורה אכזרית בקרב הראשון. אבל, יכול להיות שגם אם הוא היה בבאקו הייתי מגיע גבוה, כי הרגשתי מוכן והכל היה יכול להיות".
מה יקרה הפעם אם תפגוש אותו?
"אני לא יכול להבטיח כלום. אני יכול להבטיח שאלחם באותו דרך. בסך הכל הוא בן אדם כמוני וכמוך".
יש הכנה מנטלית שונה לאליפות עולם, או שזו עוד תחרות בסבב?
"יש ריטואל של דחיית סיפוקים, למשל לאכול פחות ולהוריד במינון. אני מתבודד וזה מצליח. כשאני לא עושה את זה, אז אני פחות טוב ומגיע פחות מוכן".
ואמונות טפלות?
"לא יודע אם זו אמונה טפלה, אבל אני לא מתגלח. זה גם סוג של דחיית סיפוקים, פחות להתעסק במראה החיצוני".
ששון כפול 2
אורי ששון, הוא לא היחיד במשפחה על מזרן האימונים בווינגיט. אחיו הבוגר אלון (28) מתחרה במשקל עד 90 ק"ג והיה זה שמשך אותו לענף.
איך זה לחלוק את אותו מזרן אימונים עם אחיך?
"זה כיף גדול ובמקביל זה מאוד קשה. מצד אחד זה כוח שפשוט קשה להסביר אותו, עם הרבה פרגון ותמיכה. אבל מצד שני, כשהוא איתי בתחרויות, אני מרגיש המון אנרגיה כשאני צופה בקרבות שלו. זה מעודד".
איך זה להיות כל היום ביחד? אתה לא צריך לפעמים את השקט שלך?
"בסך הכל אנחנו אחים שמסתדרים. למדנו ויש לנו ניסיון מתי לקחת צעד אחד אחורה ומתי לבוא ולעודד".
באליפות אירופה בשנה שעברה אתה לא נסעת, ועכשיו הפוך. יהיה חסר לך שאחיך לא יהיה עכשיו איתך?
"יש לי יכולת להתנתק כמעט מכל מה שקורה, אבל לפעמים זה לא קורה. אם הוא מפסיד, אז אני מרגיש את זה. הייתי רוצה כמובן שהוא יהיה איתי באליפות העולם. אני רוצה לראות אותו מצליח והוא מפספס עכשיו תחרות מטרה. זה מעכב את ההתקדמות שלו. בתת מודע זה מאוד מרגש לראות אותו תומך בי. ראיתי בסוף את התמונות מבאקו, איך הוא עומד ומעודד אותי עם הדגל, בזמן שעליתי לקרב משמעותי. זה יישאר לי בזיכרון. אנחנו ספורטאים וצריכים לדעת להתנתק מהכל. אם הוא לא שם - אז יש לי את הצוות מסביב. יש לנו גם נבחרת מאוד מאוד טובה, אחד עוזר לשני וזה תורם גם לי".
יש לפעמים רגעי משבר?
"אנחנו בני אדם והגיוני שיהיו ימים כאלה, כשלא בא לך להרגיש כאב וליפול על המזרן. ברגע שזה קורה, יש לי אור אדום, איתות שאני מקבל בתחושות ובמוטיבציה. אז אני מחפש מה לא בסדר. אני מתגבר על כך על ידי התמיכה שאני מקבל או על ידי סרט מרגש שאני צופה בו. בנוסף, יש לי ספונסרים חדשים, זה נותן לי את השקט ועוזר לי להגשמת החלום האולימפי".
מה המיקום הריאלי שלך היום בעולם?
"לדעתי אני בעשיריה הראשונה. כבר הוכחתי את עצמי. באירופה אני בחמישיה הראשונה ובדירוג העולמי אני לא רחוק כל כך מזה. אני 12 בדירוג האולימפי
ו-22 בעולמי".
אז מה המטרות עכשיו באליפות העולם?
"זה מאוד מפתה לבוא ולהגיד שאני מפנטז על מדליה, אבל יש איתות שאני אומר לעצמי 'רגע בוא נעצור', כי עצם המחשבה על התוצאה יכולה להוריד אותך בביצוע. כל ספורטאי חולם לבוא ולזכות במדליה, במיוחד כשמדובר באליפות עולם, אבל אני לוקח את ההתנהגות שלי מאליפות אירופה ורוצה להביא את החשיבה להילחם, לעבור קרב קרב גם כאן באליפות העולם וגם אם אפסיד - אגיד שעשיתי את הכל. זו האמת שלי".
עד כמה באמת מדגדג לך להשיג את הקריטריון האולימפי?
"אלה מחשבות שיכולות לעשות לא טוב. יש עוד שנה וזה עוד הרבה זמן. בסופו של דבר המטרה שלי היא לא להגיע לאולימפיאדה, אלא להצליח שם. כשאני יודע שיש לי כישרון יוצא דופן, אז למה לא לנצל את זה?".
ואם תזכה במדליה באליפות העולם, זה לא ייתן חותמת שאפשר לעשות זאת גם בריו?
"זה ייתן חותמת ללא ספק ויעלה את הביטחון. זה כמו שהרגשתי שאני מועמד למדליה באליפות אירופה, אז עכשיו אני מרגיש מועמד למדליה גם באליפות העולם וככה גם בקפיצה הבאה".
לפנייה לכתב/ת 
