למרות הפגיעה בתנאים: יותר רוצים להיות מורים

מ', מחנכת באחד מבתי הספר היסודיים בארץ, עוסקת במקצוע כבר למעלה מ-25 שנה. ניכר כי היא אוהבת את עבודתה, אבל מתקשה להתמודד עם השחיקה הזוחלת בתנאיה. אמנם בשנים האחרונות טיפס שכרה מ-7,000 שקל בחודש ל-10,000, אבל שעות העבודה שלה צמחו אף הן, ל-36 שעות - וזאת ללא השעות הנוספות הרבות להן היא נדרשת ללא כל תמורה.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה :

"אם שומעים מה המשכורת שלי היום אומרים וואו, אבל כשבוחנים את זה לפי שעה, היא ירדה", היא מספרת. "מאז תכנית אופק חדש אני עובדת היום הרבה יותר שעות בשבוע, כי הוסיפו לנו 6 שעות שבועיות בבית הספר ולאחר מכן, העבודה נמשכת גם בבית. בציבור יש תחושה שבגלל שהגדילו לנו את מספר השעות יש לנו זמן לבדיקות מבחנים וכדומה, אבל אנחנו יושבים עם תלמידים בשעות הללו".

פתיחת שנת הלימודים בימים אלו ממש, מהווה דוגמה חיה לתנאים עימם צריכים להתמודד המורים. "הפרדוקס זה שבהסתדרות המורים מרשים להזמין אותנו רק ליום היערכות אחד, אבל אין דבר כזה", היא אומרת. "רק השבוע הייתי 5 פעמים בכיתה, כדי לנקות אותה, לקשט סביבה לימודית, לשוחח עם מורים אחרים על החומרים - והכל בחינם, אף אחד לא מתגמל אותי על הימים הללו, על הנסיעות או על החומרים. אבל ב-1 בספטמבר, כשהילדים נכנסים לכיתות, משרד החינוך מצפה לראות כיתות מסודרות עם סביבות לימודיות ויבדוק אותי על זה. איך? מי יממן לי את זה?".

(צילום: shutterstock)

פגיעה בשכר השעתי

עם הנתונים קשה להתווכח - ממחקר מפורט שערך בשנה שעברה ה-OECD עולה כי תכניות הרפורמה בתנאי העסקתם של המורים הישראליים, מצמצמות את פערי השכר בין ישראל למדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי בכ-20%-40%. 

על פי הנתונים, ישראל הייתה המדינה שבה עלה שכרם של מורים בשיעור המשמעותי ביותר בין השנים 2011-2012, בעקבות הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", שנחתמו בשנים 2008 ו-2011, בהתאמה. כתוצאה מהרפורמות הללו, צמצמו מורי ישראל את פער בין שכרם לבין שכר המורים בשאר המדינות מפותחות.

שכרם של מורים בישראל בשנת 2012 היה נמוך אמנם ב-20%-40% מהשכר הממוצע של מורים במדינות המפותחות, אולם נראה כי הפער נובע מפערי השכר בין ישראל לאותן מדינות בכלל המקצועות. ראיה לכך היא העובדה שלא נמצא כי בישראל ישנם פערי שכר גבוהים יותר בין מורים לבין עובדים אחרים בעלי השכלה אקדמית.

השכר בפועל של מורה במשרה מלאה בישראל עמד בשנת 2012 על 80%-88% מהשכר בפועל של עובד ממוצע, בעל השכלה אקדמית בגילאי העבודה. בכלל מדינות ה-OECD עמד שכרם של מורים במשרה מלאה על 80%-92% משכרם של בעלי השכלה אקדמית בגילאי העבודה.

כמו כן נמצא כי למדיניות השכר של מורים בישראל יש יתרון על פני המדיניות בשאר המדינות המפותחות, והוא היכולת להתקדם במעלה סולם השכר בעקבות צבירת ותק ושנות לימוד. נמצא כי בשנת 2012, שכרו של מורה ותיק היה גבוה משכרו של מורה מתחיל בשיעור שנע בין פי 1.9 בחטיבות ביניים לפי 2.1 בבתי הספר היסודיים. הממוצע עבור מדינות ה-OECD באותה שנה נע בין פי 1.58 בגני ילדים לפי 1.62 בבתי ספר תיכוניים. 

נתונים שפרסם השנה הלמ"ס העלו אף הם כי השכר הממוצע של המורים בישראל עלה בעשור בכ-54%, מכ-6,800 שקל לכ-10,500 שקל ברוטו בחודש, והגיע לרמות שמעל לממוצע במשק. זאת, כאשר ב-2003 הוא היה נמוך יותר מהשכר הממוצע. בבחינת ההשפעה של "אופק חדש" על השכר, מצאו החוקרים כי שכרם הכולל של מורים שהצטרפו לרפורמה עלה בכ-20% בשנים 2009-2012, לעומת עלייה של 13% בלבד בשכרם של מורים שלא נכללו ברפורמה.

(צילום: shutterstock)

עם זאת, שכרם השעתי של המורים שעבדו במסגרת הרפורמה, דווקא גדל בשיעור נמוך יותר מאשר בקרב מורים שלא נכללו ברפורמה. זאת, מכיוון שהרפורמה לא כללה רק העלאת שכר אלא גם הגדלת מכסת שעות העבודה של המורים והיקף המטלות שעליהם לבצע בתוך תחומי בית הספר.

עוד התברר, כי למרות העלייה המשמעותית בשכר עובדי ההוראה - נשמרו פערים גדולים בין רמות השכר של מורים שונים, הנובעים ממגדר, תפקיד ורמת השכלה. כך, גם במקצוע שבו יש רוב לנשים - שכרן נמוך מזה של הגברים: ב-2012 עמד שכרן הממוצע של מורות על רמה של 10,129 שקל ברוטו בחודש, ואילו של המורים על 12,051 שקל בחודש.

עליה בביקוש לעבוד בתחום

מנתוני AllJobs עולה כי השנה חל זינוק אדיר של 38% במספר מחפשי העבודה בתחום, מכ-2,980 מורים שחיפשו עבודה בתחום בשנת 2014, לכ-4,100 השנה. מנגד, היצע המשרות לעובדים בתחום צמח ב-1% בלבד במהלך השנתיים האחרונות, ל-2,886 משרות למורים השנה.

עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר של AllJobs לא מופתעת מהעלייה לביקוש לעבוד בתחום. "למרות התדמית הלא פשוטה שיש לתפקיד הזה בארץ, כמו מקצוע לא מתגמל, שכר נמוך, מערכת ארכאית ותלמידים קשים - יש עדיין הרבה יתרונות בהוראה. השעות במקצוע הזה מאפשרות גמישות, ונוחות במיוחד לאנשי משפחה. בנוסף, האפשרות לשכר ראוי, גבוהה יותר מבעבר בעקבות הרפורמות והתכניות החדשות".

אבל אם שואלים את המורים המועסקים בתחום, התנאים בהחלט לא כאלו מזהירים, שכן אין ספק כי העליה בשכר המורים אינה פרופורציונאלית לתוספת בשעות העבודה. "מה המדינה הרוויחה מהרפורמה הזו?", שואל ג', שחקר היטב את הנושא.

"תקציב משרד החינוך טיפס מאז שהרפורמה נכנסה לחוק ב-50%, שזה עוד 15 מיליארד, כתוצאה מתוספות השכר המורים. אבל במבחן התוצאה - כל המבחנים שעורכים לתלמידים מגלים שהם לא התקדמו לשום מקום. כלומר - המדינה משלמשת עוד 15 מיליארד שקל בשנה, אבל המורים לא רוצים את הכסף הזה ואומרים - אתם תוקעים אותי בבית הספר, אני לא נותן תמורה והמבחנים מראים שכלום לא קורה. אז מה עשינו בזה? הרפורמה הזו פשוט נכשלה".

צפו: שר החינוך נפתלי בנט מדבר על מחאת הסרדינים: