איבה מיוחדת: על המפגש בין מוריניו לקסיאס
עם כל הכבוד למכבי ת"א, בית 7 בליגת האלופות יעמוד במוקד תשומת הלב בעיקר בגלל המשחק שכל אירופה מחכה לו: זה שיפגיש את "סן איקר" ו"המיוחד", שהסתכסכו בריאל מדריד ונפרדו בטעם רע. אחרי שהמאמן האשים את פורטו בשכר המנופח שהשוער ירוויח וקסיאס סימן את מוריניו כאשם בכך שלא נשאר בריאל מדריד, אל תצפו ללחיצת יד מנומסת כשהשניים יראו זה את זה שוב בדצמבר הקרוב
קשה להאמין שיש מישהו שלא הבין למי מכוונות המילים "לאף אחד". לא במקרה מדורי הספורט בתקשורת האנגלית יצאו עם כותרות מפורשות. ה"דיילי אקספרס ניסח זאת כך: "איקר קסיאס מבטיח ביקור חוזר 'לא נוח' עבור ז'וזה מוריניו".
אין ספק, אחד הסיפורים הגדולים של הגרלת שלב הבתים בליגת האלופות הוא השיבוץ של צ'לסי ופורטו באותו בית. ולא, זה לא בשל העובדה שמוריניו היה המאמן שהוליך את פורטו לזכייה הסנסציונית בליגת האלופות ב-2004.
הפרט הזה הוא פיקנטי - אבל הסיפור האמיתי הוא הכל חוץ מפיקנטי. כאן מדובר ביריבות אישית צורבת, בשנאה תהומית. מדובר בשני אנשים שמתעבים האחד את השני, שיש להם חשבון פתוח זה עם זה. מוריניו וקסיאס נמצאים היום הרחק ממדריד, הרבה בשל העימות הקשה שהיה ביניהם, שהמשקעים שלו עדיין רותחים ומבעבעים.
25 שנים שיחק קסיאס בריאל מדריד, מהן 16 שנים בקבוצה הבוגרת. הוא זכה בכל תואר אפשרי, הפך לקפטן הבלתי מעורער, נחשב לאחד השוערים הטובים בעולם וזכה לכינוי "סן איקר" – איקר הקדוש. אחרי ראול, קסיאס היה השחקן האהוב ביותר על אוהדי ריאל בעשור האחרון. וכשראול עזב, קסיאס נשאר הסמל הגדול ביותר – שחקן בית, אלוף עולם, אגדה.
אבל אז הגיע מוריניו לסנטיאגו ברנבאו, והכל השתנה. קסיאס הסתכסך עם המאמן הפורטוגלי, שהאשים אותו כי הוא זה שמדליף מחדר ההלבשה, בעיקר באמצעות רעייתו, העיתונאית שרה קרבונרו. מוריניו השתולל מזעם כאשר אחרי אחד ממפגשי הקלאסיקו הטעונים מול ברצלונה, קסיאס התקשר לחברו הטוב צ'אבי והתנצל בפניו על המהומה שהתחוללה בסוף המשחק.
קסיאס חשב כמובן על טובתה של נבחרת ספרד והבין שאם יווצר "דם רע" בין שחקני ריאל וברצלונה, הנבחרת תיפגע. את מוריניו כל זה כמובן לא עניין. הוא חשב אך ורק מנקודת המבט הצרה שלו, שראתה בברצלונה אויב.
האירועים הללו לא נשארו בתוך חדר ההלבשה. חלקים מהקהל של ריאל, בעיקר חברי הקבוצה הרדיקלית "אולטרה סור", שהיו נאמניו של מוריניו, הפכו את עורם כלפי קסיאס והדביקו לו כינויים כמו "בוגד" ו"שטינקר".
בעונה השלישית והאחרונה של מוריניו בריאל היחסים בינו ובין קסיאס הפכו בלתי נסבלים. הפורטוגלי אף הוריד את איקר לספסל. לאחר מכן קסיאס נפצע, וגם כשחזר לשחק, המאמן החדש קרלו אנצ'לוטי החליט שבמשחקי הליגה הוא יהיה מחליפו של דייגו לופס. איקר קיבל את הדין מבלי להתלונן, לפחות לא באופן פומבי. הוא שיחק והצטיין בגביע ובליגת האלופות, אבל המצב החדש לא היה לרוחו. וגם כאשר דייגו לופס עזב והוא שיחק באופן קבוע גם בליגה בעונה שעברה, הצרות נמשכו.
כשמוריניו לא התאפק
יותר ויותר חלקים מהקהל של ריאל מדריד "סימן" אותו כאשם בהפסדים ובכישלונות. עד כדי כך שכאשר הכרוז היה מכריז בשמו לפני כל משחק ביתי, היו נשמעות שריקות בוז צורמות מהיציעים. אלו כבר לא היו רק ה"אולטראס".
בסיומה של העונה שעברה הפור נפל. הנשיא פלורנטינו פרס סימן לקסיאס את הדרך החוצה. איקר נפרד בדמעות מהקבוצה של חייו, שהיה בטוח שבה יסיים את הקריירה, ובחר לעבור ולשחק בפורטוגל השכנה. מבחינתו של קסיאס, למרות שמעולם לא אמר זאת במפורש, מוריניו הוא אחד האשמים הגדולים בכך שהוא לא נשאר בריאל. הקרע בינו לבין האוהדים והמועדון החל אז, בתקופה בה מוריניו אימן את ריאל.
מה שמעניין הוא שגם מוריניו מאשים, אם כי לא בפומבי, את קסיאס בכך ש"הרעיל" את חדר ההלבשה נגדו וגרם לו להיות מגורש מריאל מדריד. בקיצור, שאף אחד לא יצפה ללחיצות ידיים כשצ'לסי ופורטו ייפגשו בקרוב.
ועדיין, איקר הג'נטלמן לא "ילכלך" על מוריניו, למרות שכולם יודעים מה הוא חושב עליו. מוריניו לעומתו, לא יכול היה להתאפק. בקיץ, אחרי שקסיאס חתם בפורטו, "הפה הגדול" עקץ בסגנון האופייני לו: "במדינה שלי יש בעיות חברתיות, פוליטיות וכלכליות. הרבה אנשים סובלים. להרבה אנשים מקצצים בשכר, יש הרבה מובטלים, לקשישים יש בעיות עם הפנסיה, המיסים גבוהים. ומול כל אלו מדהים אותי שפורטו משלמת לקסיאס שכר של 3.5 מיליון יורו בשנה".
נשיא פורטו, ז'ורז'ה פינטו דה קוסטה מיהר להגיב: "מוריניו ירה לעצמו ברגל. שהרי ריאל מדריד משלמת למעלה משני שליש מהשכר של קסיאס. מבחינת פורטו זו הייתה עסקה מצויינת. קסיאס הוא אחד השוערים הטובים בעולם ובגיל 34 יש לו עדיין 3 או 4 שנים ברמות הגבוהות ביותר. קשה לי להאמין שהייתה איזו קבוצה בעולם שהייתה מוותרת על ההזדמנות להחתים את קסיאס ולשלם לו שכר ששווה למה שאנחנו משלמים לאנדרס פרננדס ופביאנו, שני שחקנים שאנחנו משאילים".
בינתיים קסיאס נהנה מהחיים החדשים בפורטו, גם על המגרש וגם מחוצה לו. במשחקו הרשמי הראשון הוא שמר על רשת נקייה, בניצחון 0:3 על ויטוריה גימראייש, ועוד לפני כן הצטיין בטורניר קדם העונה בו היה גיבור הניצחון בפנדלים על ולנסיה.
קסיאס טוען כי הסיבה העיקרית שבחר בפורטו הייתה המאמן הספרדי, ג'ולן לופטגי. לא מפתיע, שכן השניים הם מכרים ותיקים. לופטגי אימן את קסיאס בצעירותו, כששיחק עדיין בקבוצת המילואים של ריאל מדריד. כמו קסיאס גם לופטגי היה שוער בריאל ובנבחרת ספרד – אם כי לא התקרב להישגים של איקר.
קסיאס התקבל ע"י אוהדי פורטו באהבה גדולה. הוא היה השחקן שזכה לתשואות הרמות ביותר בטקס הצגת הקבוצה והחולצות שלו הן הנמכרות ביותר בקרב האוהדים. אגב, בפורטו מדווחים כי לחולצה החדשה של קסיאס יש דרישה גם במדריד, וכמה אלפי יחידות כבר נשלחו לבירת ספרד...
המטרה: להישאר השוער הראשון בנבחרת
סיבה חשובה נוספת למעבר של קסיאס לפורטו הייתה השאיפה שלו להמשיך ולשחק בנבחרת ספרד. מבחינתו של ויסנטה דל בוסקה, מאמן נבחרת ספרד, איקר נשאר השוער מספר אחת שלו, אולם אם היה נשאר בריאל ויושב על הספסל, ברור שמעמדו בנבחרת היה מתערער. כרגע, אם לא יהיו תקלות לא צפויות, איקר יהיה השוער הראשון של "לה רוחה" ביורו הקרוב בצרפת.
דבר אחד בטוח: שמחת החיים של קסיאס חזרה אליו. השנתיים האחרונות היו הקשות ביותר בחייו, אבל כל זה מאחוריו. "אני שמח מהשינוי באווירה", הוא חוזר ואומר.
איקר, שרה והבן הקטן מרטין, חיים בוילה מפוארת (6000 יורו בחודש) בעיירה פוז דה דואורו, כ-10 ק"מ מהעיר. כאן גרים עשירי פורטו, ממש על שפת האוקיאנוס האטלנטי. זהו אחד המקומות היפים ביותר בפורטוגל ושרה מרבה להעלות באינסטגרם תמונות שלה ושל מרטין משחקים על שפת הים, על רקע של שקיעות מרהיבות.
שרה נטשה את עבודתה בתחנת הטלוויזיה "טלה-סינקו" ומתמקדת כעת בגידול הבן ובהנאות החיים. בבלוג שלה היא כתבה: "עדיין לא הצלחנו להכיר את כל מכמניה של פורטו, אבל לא צריך להיות כאן יותר מדי זמן כדי להעיד על יופיה של העיר, על האווירה הנינוחה והחיים הרגועים שמתנהלים בקצב איטי. כל אלו כבשו אותי למן הרגע הראשון".
עבור מדרידאים כאיקר ושרה, החיים על שפת הים הם חידוש מרענן. ולמרות שפורטו הוא מועדון גדול, אין מה להשוות אותו לטירוף שסובב את ריאל מדריד. כשפורטו תגיע לאיצטדיון סמי עופר ב-4 בנובמבר, במחזור הרביעי של ליגת האלופות, זה לא יהיה הביקור הראשון של קסיאס בישראל, אבל בהחלט המשחק הרשמי הראשון שלו בארץ הקודש.
לפני 14 שנה, כשהיה בתחילת דרכו, הוא הגיע לכאן עם נבחרת ספרד, כשאף אחד לא יכול היה לדמיין איזו קריירה מופלאה מצפה לו. איקר היה אז ילד בן 21, שסיים את עונתו השנייה בקבוצה הבכירה של ריאל מדריד. הוא ישב על הספסל וראה על הדשא באיצטדיון רמת גן את סנטיאגו קניסארס פותח בהרכב.
באותו משחק, במסגרת מוקדמות המונדיאל, נבחרת ישראל של המאמן הדני ריצ'רד נילסן, עלתה ליתרון מפתיע כאשר חיים רביבו נגח שער מרהיב כבר אחרי ארבע דקות. אבל הספרדים התאוששו ובניצוחם של הקשרים פפ גוורדיולה ולואיס אנריקה, היום שניים מהמאמנים הבכירים בעולם, הישוו ל-1:1. את השער כבש ראול.
כשפורטו תגיע למשחק מול מכבי תל אביב בעוד כחודשיים, קסיאס יעמוד כמובן במוקד תשומת הלב התקשורתית. בניגוד ל-2001, כאשר מעטים שמו לב אליו. כי לא בכל יום מגיע לכאן אלוף עולם ואלוף אירופה. לא בכל יום מגיע לישראל קדוש אמיתי. גם אם הוא שנוא נפשו של מוריניו.
לפנייה לכתב/ת 
