אוהל או אחוזה: היכן ישוכנו המהגרים?
800 אלף מהגרים ייכנסו השנה לגרמניה. בכל רחבי היבשת מחפשים פתרונות לשכנם: אוהלים, מכולות או אחוזות נטושות
בניסיון להתמודד עם גלי ההגירה הבלתי חוקית מרחבי המזרח התיכון, אפריקה ואסיה, חושבים במדינות רבות באירופה על פתרונות דיור יצירתיים עבור מאות האלפים שצפויים להיכנס בשעריה.
סוכנות הידיעות AP דיווחה אמש (שבת) כי בגרמניה מצפים השנה לכניסתם של 800 אלף מהגרים לתחומה. המספר הזה גדול פי ארבעה מזה של מהגרים שנכנסו אליה אשתקד. כך הבהיר שר הפנים הגרמני, תומס זה מזייר. לדבריו, השנה הגיעו למדינה 360 אלף מהגרים. בחודש יולי נרשם שיא כשנכנסו אליה 83 אלף איש והוא צפה כי השיא יישבר בחודש אוגוסט.
גרמניה הפכה ליעד האירופי העיקרי של מהגרים מרחבי העולם. 43% מהם מגיעים אליה לעומת שאר 28 מדינות האיחוד. השר הבהיר כי על מדינות האיחוד למצוא דרכים ראויות יותר כדי לחלוק בנטל. "גרמניה לא תוכל לקלוט 43% מהמהגרים הללו לנצח", הוסיף. בגרמניה מצאו פתרונות דיור זמניים ל-45 אלף איש אך נדרשים עוד 150 אלף כאלה. במדינה מבחינים בין פליטים שברחו מאזורי לחימה, כמו סוריה, עיראק או אפגניסטן, לבין אחרים.
על פי נתוני האו"ם, יותר מ-300 אלף בני אדם סיכנו את חייהם בניסיון לעזוב את אזורי הסכסוך במזרח התיכון ובאפריקה השנה. ב-2014 עשו זאת 219 אלף איש. מינואר האחרון נכנסו ליוון כ-200 אלף פליטים ואיטליה נאלצת להתמודד מאז אותו חודש עם 110 אלף מהם. רוב המהגרים ב-2015 הגיעו מסוריה, נוכח מלחמת האזרחים שגובה מחיר דמים כבר שנים ארוכות במדינה. אפגניסטן ואריתריאה אחריה ברשימה, בעקבות העוני המחפיר והפרת זכויות האדם בתחומן. גם מניגריה ומקוסובו ממשיך זרם הפליטים להגיע למדינות מערב אירופה העשירות.
גלי ההגירה הגדולים שהביא עמו הקיץ למדינות אירופה מאלצים את מנהיגיהן המקומיים להידרש לשאלה המיידית - היכן לשכן אותם? מחנות אוהלים הפכו לפתרון המיידי הזמין ביותר, ואלה הוקמו גם בכיכרות הערים ובתחנות רכבת בניסיון למצוא פתרונות זמניים. ואולם, פעילים חברתיים וסביבתיים הגו רעיונות אחרים לשם כך.
משכנים מהגרים במכולות
מכולות למשל הפכו לדירות פליטים בגרמניה, ומאכלסות יותר מ-2,000 בני אדם בברלין. כפר מכולות של ממש הוקם בדרום מערב העיר, ובו מכולות עבור משפחות שחולקות מטבחים וחדרי שירותים ומקלחת. מפעל צ'כי שמייצר מכולות כאלה נדרש לאחרונה להגביר את הייצור נוכח הדרישה ההולכת וגוברת מצד גרמניה, שבדיה ומדינות נוספות.
בפריז מצאו פתרון בדמות בית ספר נטוש - שבו שיכנו כ-200 מהגרים בשקי שינה בכיתות המוסד. בחצר יכלו המשתכנים החדשים לשחק בכדור ובקלפים וחלקם צבעו את קירות המבנה בזמנם הפנוי. בצרפת יש כ-25 אלף מיטות בפריסה ארצית המיועדות למבקשי מקלט, אבל כמעט 70 אלף איש הגישו בקשה למקלט מדיני בשנה שעברה.
גם צריפים ריקים הפכו לאתרי שיכון פוטנציאליים ברחבי היבשת. סיומו של גיוס החובה בכמה מדינות מאפשר ניצול של משאבי הביטחון לטובת משבר הדיור. כך הפכו צריפים ריקים בפינלנד ובבלגיה נגישים למהגרים.
גם בתים נטושים מנוצלים לצורך זה. בכמה ערים איטלקיות ניסו לשכן מהגרים בבתים פרטיים ריקים או בבתי אבות. בעיירה האיטלקית הצפונית של ריוואלדומו מתגוררים כ-25 מהגרים מניגריה ומגאנה בביתו של אסיר המרצה את עונשו. הם אמנם נדרשים להתמודד עם יחס עוין מצד השכנים, אך בינתיים מטפחים את הגינה ולומדים נגרות. כך, לדברי פעילים חברתיים, ניתנת הזדמנות לרשויות להתמודד עם קבוצות קטנות של פליטים ולהכיר את חבריהן בקהילות סגורות.
ליד דבלין, אירלנד, מתגוררים כ-600 מהגרים באתר נופש נטוש. הוא הוסב למגורים כבר ב-2001, וכך ניתן למצוא בין מתקני פארק שעשועים נטושים ודוכנים עזובים את המשפחות האפריקניות. בשבדיה נוצלו כמה אחוזות שהפכו למלונות וננטשו - לשיכוני מהגרים שכאלו.
המודל הפיני יאומץ?
בגלל הייחודיות התרבותית והשפה השונה, פינלנד נחשבת יעד קשה במיוחד למהגרים. אך היא מוכיחה כיצד מי שמוגדרים פליטים בטווח הקצר, עשויים להפוך לתושבים בטווח הארוך. הודות לכללי איחוד המשפחות מתגוררים בה כיום כ-16 אלף סומלים. בשנת 1990 היו בה רק 49 סומלים, אך כעת הם המיעוט השלישי בגודלו במדינה, אחרי הרוסים והאסטונים.
הסומלים מהווים רבע ממבקשי מקלט בפינלנד אבל רק 2% בכל רחבי אירופה.
כמדינה עם מעט ניסיון בקליטת הגירה, המאמץ לקלוט שם מבקשי מקלט מספר סיפור רחב יותר. כך למשל הדרך שעשתה נורה פראח שנמלטה יחד עם אמהּ מסומליה ב-1993 עקב מלחמת האזרחים. במשך שמונה שנים התגוררה בלונדון, שם סבלה מהצקות בבית הספר ומגזענות ברחובות. אך ב-2001 השיגה עבודה כטכנאית מעבדה בהלסינקי. היא בדקה רקמות של פרות בניסיון לאתר התפרצות של מחלת הפרה המשוגעת. העבודה הייתה מספקת, חבריה לעבודה פרגנו והיא הצליחה להתקדם. לבסוף זכתה באזרחות פינית, ילדה בן, ובשנה שעברה הפכה לסומלית הפינית הראשונה שפרסמה רומן.
לפנייה לכתב/ת 
