ייאוש המהגרים: "ידי אירופה מגואלות בדם"
אחמד ברח מסוריה לטורקיה ומשם המשיך ליוון, מקדוניה, סרביה והונגריה. הוא וחבריו נואשים למצוא עבריינים שגובים אלפי אירו ומבריחים במשאיות ליעד לא ידוע. המסע לארץ המובטחת, גרמניה, כה מסוכן עד שהוא מתחרט שנמלט מארצו: "זה מסע ממוות למוות. אם אמצא מבריח אלך איתו גם לגיהנום"
אחמד ואשתו חיכו עם מאות מהגרים אחרים בתחנת רכבת במרכז בודפשט, בתקווה למצוא מבריח שייקח אותם לגרמניה, היעד האחרון במסע המפרך והמסוכן שלהם.
עוד סיפורים מרתקים בדף הפייסבוק של דסק החוץ
המסע של אחמד ואשתו התחיל בסוריה. המורה בן ה-27 וזוגתו עזבו את העיירה אריכה בצפון המדינה ונמלטו ממלחמת האזרחים, אבל אחמד מודה שהמסע לאירופה מסוכן לא פחות. לדבריו הסיכונים בעשרת הימים שבהם עשו את דרכם ברגל, בסירות גומי וברכבת גדולים כל כך, עד שהוא מצטער שהם עזבו את סוריה.
"זה מסע ממוות למוות. אנחנו חוצים יערות וימים, עוברים מבריחים ומאפיונרים", הוא מספר. בבוקר יום שישי הגיעו השניים לתחנת הרכבת, אחרי שהגיעו להונגריה מסרביה. הם חצו את הגבול בזחילה מתחת לגדר התיל שהקימה הונגריה לאורך גבולה הדרומי.
בחום לוהט שוכבות משפחות עם תינוקות וילדים קטנים באוהלים מאולתרים בחזית תחנת הרכבת. הילדים משחקים בכדור, ומתעלמים מטקס שנערך בקרבת תחנת הרכבת לזכר 71 המהגרים שמתו במשאית קירור ליד וינה ביום חמישי. הונגרים ופליטים הקימו אנדרטה מאולתרת עם פרחים ונרות. אחד מהם הניח פתק: "אירופה, הידיים שלך מגואלות בדם".
"הכול דרך הווטסאפ, לא יודעים לאן ייקחו אותנו"
מאות אלפי פליטים בורחים מהעוני והאלימות של המזרח התיכון ואפריקה ומנסים להגיע לאיחוד האירופי. משטרת הונגריה תפסה יותר מ-140 אלף מהגרים בגבול סרביה מתחילת השנה. הדרך לאירופה עמוסה בסכנות. גם בשטחי האיחוד, התחנה האחרונה למהגרים כמו אחמד, המסע מסוכן כשהמהגרים תלויים במבריחים. משטרת הונגריה עצרה קרוב ל-800 חשודים בהברחת מהגרים מתחילת השנה.
אחמד לא יודע כמה זמן ייקח לו למצוא משאית שתיקח אותו לגרמניה, מה שיעלה לו ולאשתו כ-500 אירו כל אחד. לווינה זה יעלה להם פחות - כ-350 אירו. "אם אני אמצא מישהו שיבריח אותנו אני אלך איתו גם לגיהנום, אין בעיה. זה עדיף מלשבת פה", הוא אומר. "כמה מהחברים שלי בגרמניה ישלחו לי מספרים בווטסאפ. כל הקשר פה הוא דרך הווטסאפ. אנחנו לא יודעים לאן המבריח ייקח אותנו".
"השוטר אמר: תבחר, חצי שנה בכלא או חודש"
במשך יותר מ-12 שעות הלך הזוג מסוריה לטורקיה, ואז עלה על סירת גומי של מבריחים לאי היווני סאמוס – יחד עם עוד 50 בני אדם. למזלם, הים היה שקט באותו יום. השיט ליוון עלה 1,200 דולר לכל אחד.
"במשך שעתיים בסירה היינו במתח גדול, בפחד גדול", נזכר אחמד. לאחר מכן הם נשארו יומיים עם שאר המהגרים באי, עד שמצאו סירה שתיקח אותם לאתונה. משם הגיעו למקדוניה, לאחר שהעימותים האלימים בין השוטרים למהגרים כבר הסתיימו.
"לא הייתה אלימות במקדוניה בגלל שהיו שם אנשים של האו"ם. הם נתנו לנו אוכל, מים, תרופות ובגדים", הוא מספר. ממקדוניה הם המשיכו לסרביה. המשטרה הסרבית התייחסה אליהם רע, אבל השוטרים לא היכו אותם אלא "הסתפקו" בקללות.
כשהגיעו להונגריה הם הועברו לידי המשטרה, ולאחר מכן למחנה צפוף שרבים בו נאלצו לישון על הארץ, ללא שמיכות. אז נלקחו אחמד ואשתו למחנה נוסף, שם לקחו להם טביעות אצבעות. מהגרים רבים מנסים להימנע מכך, מחשש שיגורשו בהמשך הדרך בחזרה להונגריה - תחנת הכניסה למדינות "אמנת שנגן" - הנותנות תנועה חופשית ולמעשה מבטלות את הגבולות הבירוקרטיים.
"שוטר אחד אמר לי: תראה, אם אתה לא רוצה לתת טביעות אצבע אין בעיה, אבל תבחר אם אתה רוצה ללכת לכלא לחודש או לחצי שנה. אחרי המחנה תעשה כרצונך", נזכר אחמד.
הרוב המכריע של המהגרים שמגיעים להונגריה לא מחכים לאישור בקשות מקלט, וממשיכים למדינות עשירות במערב אירופה. ביום שבת כבר לא נראו אחמד ואשתו בתחנת הרכבת בבודפשט. משפחת מהגרים שהכירה אותם סיפרה כי הם כבר המשיכו במסע.