תגלית הגז המצרי: כללי המשחק שוב משתנים
מצד אחד, צפוי כי הביקוש המצרי לגז ישראלי יקטן ומן הצד השני שהתחרות על כיסם של הצרכנים במדינות שלא התברכו בתגליות דומות, תגדל. מה יעלה בגורל מתווה הגז השנוי במחלוקת שמקדמת הממשלה? מנכ"ל האוצר לשעבר: "יש לתקן אותו, ליצור מחיר נמוך יותר ולשנות את מבנה הבעלות"
גילויו של שדה גז עצום מול חופי מצרים , שעליו דיווחה היום (א') החברה האיטלקית Eni, עורר במערכת הפוליטית בישראל, השסועה סביב הדיונים על מתווה הגז, תגובות דו קוטביות. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, אמר בתגובה כי "גילוי שדה הגז הענק במצרים הוא תזכורת כואבת לכך, שבזמן שמדינת ישראל 'ישנה בעמידה' ומתמהמהת עם האישור הסופי של מתווה הגז ומעכבת חיפושים נוספים, העולם משתנה לנגד עינינו, כולל ההשלכות על אפשרויות הייצוא. חייבים לאשר את מתווה הגז ולקדם את משק הגז הישראלי".
כתבות נוספות בנושא:
"גילינו שדה גז סופר-ענק מול מצרים"
קרנית פלוג: "בנק ישראל תומך במתווה הגז"
"איראן והאיחוד האירופי דנות בהסכם נפט וגז"
מנגד, חברת הכנסת שלי יחימוביץ', מראשי המתנגדים להסכם עם חברות הקידוח, אמרה כי "התגלית שומטת לחלוטין את הנימוקים הקלושים ממילא להפעלת סעיף 52 מסיבות מדיניות וביטחוניות, ובראשן הטיעון כי הברית האסטרטגית עם מצרים מחייבת יצוא דחוף של הגז הישראלי למצרים. מתברר שמצרים אינה זקוקה לגז שלנו, ועל הממשלה מוטל לייצר כעת מתווה הגיוני ושפוי בלי פאניקה מדומה ונימוקים ביטחוניים דמיוניים".
תגלית שמשנה סדרי עולם במשק הגז
שוק הגז הבינלאומי הוא כה הפכפך ומורכב שבקואליציה וגם באופוזיציה מצאו בתגלית החדשה מספיק חומרים כדי לפרנס תגובה שתחזק את עמדתם במחלוקת שכבר הפכה מזמן ליותר פוליטית מאשר כלכלית. אם אכן יש במאגר שמול חופי מצרים 30 טריליון רגל מעוקבים של גז טבעי, לעומת 22 בלבד במאגר לוויתן הישראלי, מדובר בהחלט במהלך שמשנה את סדרי העולם בשוק הגז. אבל כיצד? זה עדיין לא ברור.
שני ההיבטים המיידיים שיושפעו הם הביקוש המצרי לגז ישראלי והתחרות על כיסם של הצרכנים במדינות שלא התברכו בתגליות דומות. למאגר "תמר" כבר יש חוזה לאספקת גז למצרים בעלות של 1.2 מיליארד דולר. לשותפות לוויתן יש הסכם הבנות עם המצרים על מכירה של כמות גדולה בהרבה. ההסכם הזה נמצא כעת בסימן שאלה גדול מאוד.
כמו כן, מאגר בסדר גודל כזה חייב לייצא כדי להצדיק את פיתוחו. היצוא ממצרים עשוי להתחרות ביצוא מישראל ולפגוע ברווחיות של מאגר לוויתן. פחות רווחיות ללוויתן משמעותה פחות תמלוגים לציבור הישראלי ואולי אפילו ביטול של הפרויקט עקב סירוב של הבנקים לממנו.
עם זאת, יש לזכור כי כמו שמאגר לוויתן עומד כיום לא מפותח, קרוב ל-7 שנים לאחר גילויו, כך גם דרכו של המאגר המצרי לפיתוח אינה קלה וקצרה כמו שנדמה כעת. עלויות הפיתוח יהיו גבוהות והחברה האיטלקית תצטרך לחתום על חוזים רבים כדי להצדיק אותן. גם במצרים, השלטונות עשויים להתערב ולדרוש שינוי בתנאים הרגולטוריים וגם במצרים המאגרים והתשתיות נתונים לאיום טרוריסטי המחייב היערכות ביטחונית.
כמו כן, התנאים המשתנים בשוק האנרגיה העולמי, שמשפיעים כיום על ההחלטה האם לפתח את מאגר לוויתן או לא, משפיעים באותה מידה על המאגר המצרי. מחיר הגז במגמת ירידה, ושובה של איראן לשוק בעקבות הסרת הסנקציות מבשר על גידול נוסף בהיצע שיתמוך בירידות מחירים נוספות. כל מה שמקשה על פיתוח לוויתן, מקשה גם על הפיתוח במצרים וזה עוד לפני שמביאים בחשבון את אי היציבות השלטונית במדינה.
מה יעלה בגורל מתווה הגז?
כיצד כל זה משפיע על מתווה הגז? מצד אחד, המתווה נועד בעיקר לאפשר את פיתוח לוויתן. פיתוח זה עשוי להיראות כעת דחוף מאי פעם, בשל הרצון להקדים את מאגר המצרי בדרך אל הלקוחות. מצד שני, המתווה גם נועד לקדם את ההסכמים עם מצרים, שנראים כעת רחוקים ממימוש. אז יש ממש בטענה שאין טעם לחתום עליו.
כמו כן, הגילוי עשוי לבשר על אופציה חדשה ליבוא גז טבעי ממצרים עבור יצרני החשמל בישראל, מה שפותח מחדש את השוק ועשוי לתרום לירידת מחירים, אם יצרני החשמל הישראלים לא יהיו כבולים למשך זמן ארוך מידי למאגרים בישראל. מבחינה זו, על ממשלת ישראל למשוך מיד את הצעת המתווה ולאותת ליצרנים כי מי שלא חתם, יכול להמתין בשקט - יש עוד גז בדרך והמחירים ירדו. ניתן גם לטעון כי בכל מקרה הגילוי מצדיק חשיבה מחדש על מתווה הגז מפני שמדובר בסימן נוסף לכך שמחירי הגז ימשיכו לרדת.
יותר מכל מאותת הגילוי במצרים על חוסר היציבות של שוק האנרגיה בשנים האחרונות. תזכורת קטנה: בשנת 2011, כאשר קיבלה הממשלה בישראל החלטה על גביית מס רווחי יתר מחברות הגז, המצרים עדיין סיפקו גז למשק הישראלי, התחזיות דיברו על תמלוגים של מאות מיליארדי דולרים מיצוא גז ממאגר לוויתן, יצרני החשמל האיצו בחברות הישראליות לפתח לפני שהן בורחות למאגרים ממצרים וכולם חישבו בכמה צפוי לרדת מחיר החשמל.
כעבור שנה נפסקה הזרמת הגז ממצרים לאחר סדרה של פיגועים, יצרני החשמל חתמו על הסכמים קשים מעמדת נחיתות ומחירי החשמל בישראל זינקו בעשרות אחוזים. מאז, מחיר הגז בעולם כולו ירד והכדאיות של פיתוח לוויתן הפכה מוטלת בספק, וכעת נדמה כי שוב התהפכה הקערה על פיה. במציאות כזו קשה לתכנן, ויש שיטענו כי דווקא קל לתכנן, אבל צריך לתכנן כאשר התנאים לטובתך.
מנכ"ל האוצר לשעבר: "צריך לתקן את המתווה"
"ההימצאות של המאגר הזה מאשרת את מה שטענו בפניי גיאולוגים - יש הסתברות למצוא מאגרי גז נוספים באגן המזרחי של הים התיכון", אומר ל-ynet מנכ"ל משרד האוצר לשעבר פרופ' אבי בן בסט. "יש הסתברות למצוא גז בחופי קפריסין, בחופי לבנון וגם במקומות אחרים. לכן צריך לשים דגש בכתיבת מתווה הגז על מבנה תחרותי שיכול להיות תחרותי עוד יותר בעתיד. לא נגזר עלינו שיהיו מעט שחקנים בשוק". לדבריו, "זה שאנחנו מאפשרים שבתמר ובלוויתן תהיה אותה בעלות, מקטין את פוטנציאל התחרות".
"אחד הדברים שיש במתווה החדש זה ייצוא ממאגר תמר בעוד שבמתווה הקודם אסרו את הייצוא ממאגר זה. מאפשרים זאת, בין היתר, כדי לייצא למצרים ולירדן. אך מרגע שמצרים מצאה את המאגר, סביר להניח שהחוזה איתה, כנראה, לא ייחתם או שיהיה זמני. אני חושב שצריך היה להישאר עם הרעיון המקורי שאין לייצא גז מתמר אלא מלוויתן.
"הדבר השלישי, בהנחה שיש גז במצרים, הוא שנוסחת המחירים שנקבעה במתווה היא שגויה. המחיר מאוד גבוה וצמוד למדד המחירים לצרכן בארה"ב בתוספת אחוז. צריך לעבור לנוסחה הרבה יותר הגיונית - הצמדת מחיר הגז בישראל למחירי הגז בשווקים התחרותיים של מדינות מייצאות כמו ארה"ב וצפון מערב אירופה. נוסחה כזאת תהיה הוגנת יותר לשני הצדדים, הן לצרכנים והן ליצרנים. סביר להניח שהיא גם תיצור מחיר נמוך יותר, כי כבר היום בשווקים התחרותיים המחיר נמוך יותר מאשר נקודת ההתחלה בישראל".
פרופ' בן בסט טוען שעדיין לא מאוחר וצריך לתקן את המתווה שהממשלה מקדמת. "מאחר שהמתווה עדיין לא חתום, אני מקווה מאוד שהם יתעשתו ויתחשבו במידע החדש הזה ויתקנו את המתווה הזה, הן מבחינת מבנה הבעלות והן מבחינת הנוסחה של הפיקוח על המחיר".
לפנייה לכתב/ת 
