חלמת – שילמת / על הניצחון של מכבי ת"א
לבאר-שבע היו תנאי פתיחה מעולים למשחק העונה המוקדם, וגם היכולת על הדשא היתה לא רעה, אבל היא נפלה בדבר הכי בסיסי שהכאיב לכל כך הרבה קבוצות: חלמה כשזהבי בסביבה ושילמה ביוקר. אורי קופר מסכם את המשחק בטדי
לכל משחק יש תנאי פתיחה משלו. הם לא קובעים, כמובן, את התוצאה, אבל מעלים או מורידים את סיכויי הקבוצות. ולמשחק העונה המוקדם הזה הפועל באר-שבע הגיעה עם תנאי פתיחה לא רעים בכלל. מכבי ת"א חסרה שני שחקני מרכז קישור דומיננטים, היא אחרי ההיי של באזל והגרלת הצ'מפיונס, ולפני שנייה השחקנים היו המומים מחילוף זר מפתיע ואולי עוד אחד בדרך.
באר-שבע גם שיחקה די טוב, ורוב השחקנים היו לא רעים, אבל הקבוצה של ברק בכר נפלה בדבר אחד, דווקא זה שכולם יודעים שאסור לעשות – לחלום לשנייה ליד ערן זהבי.
אפשר לטעות פה ושם, מותר להחמיץ, אבל אסור, פשוט אסור לחלום ליד זהבי. מול גילי ורמוט, למשל, אפשר לאבד לרגע את הראש, ראינו את זה אתמול. רק לא ליד זהבי. פלזן יודעת את זה, באזל יודעת את זה, כל אדם שעבר אפילו לרגע בישראל בשנים האחרונות יודע את זה. ובאר-שבע חלמה.
הגול הקטן הזה אפילו לא הגיע מתוצאה של יכולת גבוהה. דודו גורש היה יכול להיות יותר עירני, וויליאם סוארס היה יכול להיות ממוקם טוב יותר, בן ביטון להגיב מהר יותר. בחייאת, הכדור שהה באוויר כל כך הרבה זמן וזהבי אפילו לא היה צריך לזנק באזל-סטייל אלא פשוט לעמוד על קצות האצבעות ולהסתכל על ביטון מלמטה.
מול זהבי בכושר המדהים הזה, מול מכבי של סלבישה יוקאנוביץ' שנראית יותר ויותר כמו קבוצה תכלסית, שמנצלת מצבים מצד אחד ושאסור לטעות מולה מהצד האחר, משלמים על חולמנות. ובאר-שבע שילמה בגדול. כן, היא היתה יכולה לכבוש בעצמה, אבל כל אותן בעיטות מטווח בינוני עד ארוך – ראדי, דווידזדה, שהר, ביטון, גורדנה, נווקאמה, בוזגלו פעמיים ואוגו שלוש פעמים – תראו איזו כמות, לא היו קרובות לסכן את פרדראג ראיקוביץ', שעבר בכורה מעניינת.
וכן, הכוונה היא להקפצת הכדור על הדשא מול הפנים של ברדה. ולא, לא היה צריך להיות שער כי אם הכדור בשליטת השוער, גם בהקפצה, אסור ליריב להתערב.
באר-שבע חסרה מאוד את מאור בוזגלו, שפשוט לא היה במשחק. גם ההפעלה של שהר, שאוהב לקבל את הכדור לשטח, לא היתה נכונה והוא נכנס יותר מדי פעמים לאופסייד, גם אם לא נשרק.
במכבי, מהצד שלה, איתן טיבי היה פשוט מעולה. היה יפה גם לראות את דור פרץ ליד גל אלברמן. פרץ לא פתח טוב את המשחק ואיבד הרבה כדורים. בדקות האלה אלברמן החזיק את כל מרכז המגרש של מכבי. לאט לאט גם פרץ נכנס לעניינים ובסופו של דבר סגר משחק סביר ביותר.
מעניין שאי אפשר לציין את אחד משחקני מכבי ממש לטובה וזה בדיוק הסיפור. מכבי של פתיחת עונת 2015/16 היא קבוצה שלא עושה הרבה פעולות, אבל כן עושה את הפעולות הנכונות. במשחקים באירופה היא התנהגה כמו בצריך להתנהג במשחקים באירופה. גם אתמול היא דאגה לאותו סגנון.
וכך, אחרי שנתיים שבאר-שבע חגגה ניצחון 2:3 במשחק הבית הראשון שלה מול מכבי בעונה, הפעם האלופה מנצחת. העונה עוד ארוכה, זה רק מחזור שני ובאר-שבע באמת שיחקה בסדר גמור. החולמנות הקטנה הזו, בדיוק ברגע הלא נכון ומול השחקן הלא נכון, עדיין מסמלת את אחד ההבדלים בין הקבוצות. הבדלים שנותנים תחושה שלמכבי יש סיכוי מצוין להיות קבוצת הצ'מפיונס הישראלית הראשונה שגם לוקחת אליפות מקומית באותה עונה.
לפנייה לכתב/ת 
