אין פתרון לבעיות חברתיות? אפשר גם אחרת
אין חברה מודרנית שלא מתמודדת עם מגוון סוגיות חברתיות קשות, מעוני או פערים חברתיים, ועד לימודי מתמטיקה או שיעורי תעסוקה נמוכים של ערבים וחרדים. אך נראה שלמרות שעמותות וארגונים פועלים כדי לסייע בכך המצב לא משתנה. אז מה הפתרון? הכירו את מודל "קולקטיב אימפקט". מאמר דעה
בשיתוף ארגון "שיתופים"
ישנם סוגים של בעיות חברתיות, שורשיות, עמוקות, ארוכות טווח - שמסוגלות להביא את העוסקים בהן לכלל הכרה שהן גזירת גורל ושהן פה כדי להישאר. למרות ששורה שלמה של ארגונים, חברות, אנשים פרטיים, משרדי ממשלה וגורמים נוספים עוסקים בהן, הבעיות האלו לא רק שאינן נפתרות, אלא לעיתים יש תחושה שהן הולכות ומסתבכות, עד שנראה שהפתרון הולך ומתרחק.
קראו עוד בערוץ שיתופים
איך עושים שינוי חברתי? בכוחות משותפים
אין חברה מודרנית שלא מתמודדת עם מגוון סוגיות כאלו. החל מבעיות מאקרו מורכבות כמו עוני או פערים חברתיים ועד לבעיות לאומיות ממוקדות יותר כמו זיהומים בבתי החולים; חסמים למצוינות בלימודי מתמטיקה ומדעים או שיעורי תעסוקה נמוכים של ערבים או חרדים. הבעיות הללו מצויות על סדר היום הציבורי מזה עשורים.
ארגונים, משרדי ממשלה, קרנות פילנתרופיות ובחלק מהמקרים גם חברות ותאגידים פועלים לקידום נושאים אלו, אבל הגרף הלאומי לא משתפר, ולעתים אף מידרדר. כל ארגון או צוות מציג הישגים במטר המרובע שלו, ואילו הבעיה כולה רק מעמיקה.
אפשר גם אחרת
בהדרגה, חוסר האמון מחלחל לעוסקים בסוגיה. אנשי מקצוע או מנהלי עמותות משתכנעים שנגזר עלינו לחיות עם המציאות הזו, ושלא נותר אלא להתמקד בהיבט מצומצם וממוקד שלו. דווקא ההשקעה וריבוי תכניות ומאמצים מביאה בסופו של דבר לפסימיות עמוקה, כאשר מתברר שאין קשר ישיר או הכרחי בינה לבין התוצאות בשטח ברמה הלאומית. פסימיות זו מובילה לרוב לנטייה ליצור ריבוי של פרויקטים ופיילוטים חדשניים במטרה למצוא את הפתרון האולטימטיבי.
אולם מסתבר שרבות מהבעיות האלו אינן גזרת גורל. עוצמת האתגרים החברתיים נובעת מהמבנה המורכב של החברה והמשק המודרניים. התחושה הרווחת ש"בעבר ידעו להזיז דברים" מתעלמת מהעובדה שהחברה הישראלית הקטנה והאינטימית והמשק הסגור והריכוזי של שנות הששים והשבעים אינם דומים למבנה החברתי המורכב והמרובד שצמחנו אליו במאה ה-21. לפיכך חשובה ההבנה כי סוגיות חברתיות מורכבות, הן רב מימדיות, והמענה עבורן אינו נמצא בידיה של רשות או ארגון אחד.
מודל "קולקטיב אימפקט" אשר פותח בארה"ב, הולך ומתבסס ברחבי העולם כמענה לטיפול בבעיות מורכבות. המודל מבוסס על ההנחה שעל מנת ליצור שינוי חברתי משמעותי יש הכרח בגיוס כוחות רבים ומגוונים משלושת המגזרים לפעולה סביב הגדרה משותפת של הבעיה, ושל החזון והמשימה. הכוונה לפעולה משולבת, בה הרשות המבצעת משחקת תפקיד מפתח, אולם לצידה פועלים גורמי מגזר שלישי מגוונים, וכן ארגונים מהמגזר העסקי, כשלכולם ענין בהצלחת המהלך.
כמובן, שילוב ידיים שכזה דורש רצון טוב, גמישות וויתור על אגו ואימוץ תרבות חדשה של שיתוף, אולם יש בו פוטנציאל ממשי להצלחה במקומות שנראו אבודים במשך שנים.
עומדים באתגר יחד
ניקח למשל את לימודי המתמטיקה, שם צנח מספר הנבחנים ברמת חמש יחידות לאורך עשור (מ-13 אלף נבחנים ב-2006, לפחות מ-9000 נבחנים ב-2012) - נתון שאיים על עתידה של ישראל כאומת הסטארט אפ ויצר קושי אמתי לחברות ההייטק לגיס מהנדסים לשורותיהן. סוגיה זו מאופיינת ברב מימדיות ובקושי להצביע על גורם אחד או על פעולה אחת שתפתור את הבעיה.
אנו זקוקים ליותר מורים מצוינים למתמטיקה, לכיתות בגודל המתאים וליותר שעות הוראה, לתרבות של מצוינות שתסייע להגביר את המוטיבציה ללימודי מתמטיקה, למשל באמצעות הרצאות חיצוניות של מנהלים ומהנדסים מעולם ההיטק או חוקרים מצטיינים מהאקדמיה, לצד יצירת תמריצים לקבלה ללימודי הנדסה במוסדות אקדמיים מובילים, פרסים למצטיינים או מלגות; אתגר ויעד מרכזי הוא הצורך לחזק את הפריפריה ולממש את פוטנציאל המצוינות הקיים שם, ועוד. הנסיונות להשפיע על צד אחד של המשוואה בלבד הסתיימו בעשור האחרון בכישלון מהדהד.
השינוי נרשם בזכות גישה חדשה, במסגרתה כשישים ארגונים, ארגוני חינוך, קרנות פילנתרופיות, רשתות בתי ספר, מוסדות אקדמיים חברות עסקיות, ונציגי משרד החינוך התאגדו יחד ביוזמת "5פי2" על מנת להרחיב את מעגל המצוינות בלימודי המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה. היעד שהוצב היה יומרני - הכפלת מספר הנבחנים ב-5 יחידות בתוך עשור.
רואים מפנה
בין הגופים שלוקחים חלק ביוזמה: קרן רש"י, קרן טראמפ, קדימה מדע, מוזיאון המדע בירושלים, הטכניון, מטח, מכון דוידסון, חותם, שיעור אחר, אינטל, מייקרוסופט, מארוול ישראל, סנדיסק, ורבים אחרים. ארגון שיתופים משמש כגוף המתכלל של היוזמה ומשרד החינוך מהווה שותף מרכזי ומוביל בתכנית. היוזמה יצרה זירה חדשה של למידה, שיח ופעולה משותפים, על פי מודל קולקטיב אימפקט, עבור מגוון הארגונים הפעילים בשדה של מצוינות בחינוך מדעי-טכנולוגי.
המפנה הורגש כבר השנה כאשר ראינו לראשונה את הגרף הלאומי של מקצוע המתמטיקה משנה כיוון וגם הכרזה דרמטית של שר החינוך על תכנית לאומית להכפלת המצוינות במתמטיקה עם הקצעת משאב גדול ופעילות רב מערכתית ליצירת שינוי בר-קיימא בתחום, תכנית אותה מוביל משרד החינוך ואשר לה שותפה יוזמת 5 פי 2 וכלל הארגונים החברים בה – הפעם, אחרי עשור של התדרדרות השינוי כבר נראה בפתח ואין ספק שהוא בהישג יד.
"קולקטיב אימפקט" מחייב גורמים רבים להחליף דיסקט, להיפתח לתרבות של שיתוף, לימוד והבנה שכדי לייצר שינוי בבעיה חברתית מורכבת אנו נדרשים לפתח סביבה מרובת ארגונים ומרובת מגזרים שמסכימה על מטרה משותפת ופועלת יחד להשגתה. למשרדי הממשלה תפקיד קריטי בהובלה, ולכן חברות עסקיות צריכות ללמוד לעבוד עם המדינה. המגזר השלישי חייב ללמוד לשלב ידיים עם ארגונים נוספים, לקרנות הפילנתרופיות תפקיד מפתח ביצירת הפרדיגמה החדשה ומשרדי הממשלה בדרג הבכיר צריכים לגלות מנהיגות ויצירתיות.
כל הצדדים צריכים לפעול יחד, לוותר על אגו, להתגמש, לכבד את המומחיות אחד של השני, ולדעת לנצל איש את יתרונותיו של רעהו למען המטרה המשותפת. אחד העקרונות חשובים של קולקטיב אימפקט הוא התפיסה שהידע והמומחיות נמצאים בקרב הארגונים הפועלים בשטח והם הכוחות שיביאו את השינוי באמצעות מיקוד וסנכרון של מגוון התכניות הקיימות. בעבודה המשותפת הזו טמון האתגר הגדול והמסובך ביותר, ולא כולם מסוגלים לה. אולם כאן גם מצויה ההזדמנות, שכן בזכות המענה המשולב ניתן להתמודד עם אתגרים מורכבים ועמוקים – אפילו כאלו שהתרגלנו לראות אותם כ"בלתי פתירים".
הכותב הוא מנכ"ל שיתופים- אסטרטגיות להשפעה חברתית
ב-9.9. יערך בבית שיתופים, כנס "שיתופים" במעמד נשיא המדינה, שר האוצר, שר החינוך, סגן שר הבריאות, מנכ"לים ואנשי עסקים רבים שיעסוקו בדרכים להצעיד קדימה את המדינה באמצעות הוצאה לפועל של משימות ברמה הלאומית ע"י שילוב כוחות מהמגזר העסקי, ממשלה, אנשי עסקים, תאגידים וארגונים חברתיים.
לפנייה לכתב/ת 
