רן ארז: אם לא ייענו דרישותינו - נשבית ממחר הלימודים
האם יותר מ-704 אלף תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים יישארו מחר בבית? יו"ר ארגון המורים הזהיר בראיון לאולפן ynet כי שנת הלימודים מחר לא תיפתח בבתי הספר העל-יסודיים. "משרד החינוך התחייב לפני שנה לפתור הבעיות תוך 60 יום – ועברו 365 ימים"
האיום של יו"ר ארגון המורים: בראיון לאולפן ynet הזהיר הבוקר (ב') רן ארז כי מחר תחל שביתה בבתי הספר העל-יסודיים מכיתות ז' עד י"ב, שבועיים לאחר שהארגון הכריז על סכסוך עבודה.
"אכן לא בטוח ששנת הלימודים תיפתח כי אנחנו מתכוונים בכל הרצינות להפעיל את סכסוך העבודה שהוכרז מזמן, ואם בעיות לא ייפתרו עוד במהלך היום, אנחנו לא נפתח את שנת הלימודים", אמר ארז באולפן על ההחלטה שעשויה להותיר בבית 704,830 תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים בישראל.
יו"ר ארגון המורים הסביר את השביתה בכך שבמערכת החינוך העל-יסודית פועלות כעת שתי רפורמות שמנוגדות, לדבריו, זו לזו. "הרפורמות האלה יצרו הרבה בעיות. משרד החינוך התחייב לפני שנה שתוך 60 יום ייפתרו כל הבעיות בוועדה לתיאום פדגוגי. מאז עברו 365 ימים ושום דבר לא הסתדר", הסביר ארז.
אך לא רק הרפורמות הן הבעיה, לדבריו של ארז. "יש בעיות של שכר מורים בתפקידי הדרכה, יש פגיעה בפנסיות של מורים, מנהלים עובדים באופן מפוצל ובכך מנהלים בחטיבת ביניים וחטיבה עליונה נפגעים בשכרם. ישנן בעיות קשות ברפורמה בבחינות בגרות וכל הנושאים שקשורים ברפורמות. השר הקודם שי פירון רצה להנחיל אותן וההליך לא הסתיים למעשה, ובכך נוצרה אנדרלמוסיה גדולה במערכת החינוך".
ארז מתח ביקורת נגד משרד החינוך והעומד בראשה נפתלי בנט. "בכל הפעמים שהכרזנו על סכסוך עבודה ואי-פתיחת שנת הלימודים, הבעיות נפתרו אפילו ביום אחד בספטמבר ב-6 בבוקר. כנראה מפני שלא הופעל הסכסוך הזה בעבר ב-1 בספטמבר, השלטון הקיים במשרד החינוך לא מתרגש כי הם חושבים שמי שצועק כל הזמן 'זאב זאב' לא מתייחסים ומתרגלים. הפעם הזאב יגיע. למשרד החינוך ולמשרד האוצר יש 24 שעות לפתור את הבעיות".
ארז מבקש להבהיר כי אין לארגון המורים כוונה לפגוע בתלמידים ובהוריהם בשל השביתה. "באמת הייתי רוצה לעשות את זה על גבם של הנוסעים באגד, אבל מפני שאנחנו עוסקים בחינוך, ברור שמי שקשור בחינוך עלול להיפגע. לפעמים צריך לעשות ניתוח כואב כדי להציל את הגוף. מה שאנחנו עושים זה ניתוח די כואב לכולנו כדי להציל את החינוך העל-יסודי".
מה הבעיה הכי אקוטית, שאם תיפתר ניתן יהיה לפתוח את שנת הלימודים?
כל הבעיות אקוטיות, אבל ברגע שפותרים לנו כמה בעיות אנחנו רואים רצון טוב, ובינתיים לא ראינו שום רצון טוב, שום הליכה לקראתנו בשום סוגיה, אף שתמיד אומרים 'אתם צודקים, אבל'. אם אנחנו צודקים, למה צריך להוסיף גם 'אבל'?
איזו סוגיה הכי משמעותית ומשפיעה על המורים?
הסוגיה שמשפיעה על הכי הרבה מורים זו הסוגיה של בחינות הבגרות. הסוגיה שמשפיעה על הכי הרבה מורים זה מורים בתפקידי הדרכה, מורי של"ח וכל מה שקשור בפנסיות של המורים. אין מורה שלא נפגע כתוצאה מאחת הבעיות האלה.
לפנייה לכתב/ת 
