נגמר מהר: סיכום אליפות העולם באתלטיקה
אוסיין בולט ביסס את מעמדו כאחד מהווינרים הגדולים בתולדות הספורט, מו פארה שוב עשה צחוק מהיריבים שלו, אשטון איטון מתח את גבול היכולת האנושית, קניה שלטה במפתיע וחנה קנייזבה-מיננקו עוררה בנו ציפיות גדולות לקראת אולימפיאדת ריו. 10 נקודות לסיכום אליפות נפלאה בבייג'ינג
1. אוסיין בולט
את הקריירה של גדול האצנים בהיסטוריה ניתן לחלק לשתי תקופות עיקריות. התקופה הראשונה אותה אפשר לתחום מאולימפיאדת בייג'ינג 2008 לאליפות העולם בברלין ב-2009 – היא תקופתו של בולט הפנומן, החייזר שגורם לנו לשפשף את העיניים פעם אחר פעם כשאנחנו מביטים בצירוף המספרים הבלתי הגיוני שמרכיב את שיאי העולם המדהימים שלו.
התקופה השנייה שנמתחת פחות או יותר מאולימפיאדת לונדון ועד היום, היא אמנם פחות מרהיבה בכל הקשור לתוצאות ושיאים, אבל בעיניי היא המעניינת ואולי אף החשובה יותר.
באליפות העולם הנוכחית, בולט הוכיח ולא בפעם הראשונה, שהוא לא רק האדם המהיר בהיסטוריה, אלא גם אחד הווינרים הגדולים ביותר שידע הספורט מעולם. אלמלא הייתה לבולט את היכולת לנצח גם כשהוא חשוף ופגיע, ההיסטוריה הייתה זוכרת אותו כהבזק חולף של על-אנושיות. במקום זאת הוא ייזכר כאגדת אתלטיקה, שספק אם תהיה כמוה.
אם בעבר נראה היה שבולט לפעמים עובד על כולנו ושומר את הקלפים קרוב לחזה במשך כל העונה עד לתחרות המטרה בה הוא מתפוצץ, הפעם לא הייתה כאן הולכת שולל. התואר העולמי של הג'מייקני ב-100 מ' היה באמת ובתמים בסכנה. לראייה, הניצחון בגמר הושג על חודה של מאית השנייה. לא יהיה מופרך להגיד שלא פחות משבולט ניצח, ג'סטין גטלין הפסיד. על פי הכושר שהציג לאורך העונה וגם בריצות המוקדמות באליפות, האצן האמריקאי הוותיק היה צריך לנצח בריצה המוכרעת ב-9.79 שניות, אלא שפעם נוספת הוא מצא את עצמו מנוצח על-ידי הגדול מכולם.
בניגוד ל-100 מ', ב-200 מ' לבולט אין אף מתחרה ראוי כיום. לא במקרה, בולט מדגיש תמיד ש-200 היא הריצה האהובה עליו והחשובה ביותר מבחינתו. גם בבייג'ינג ניכר היה שבריצה הזו הוא מרגיש באמת בבית. ספק גדול אם יש בכוחו לשבור בשארית הקריירה את שיא העולם המדהים שלו, 19.19 שניות, אבל רק משהו באמת בלתי צפוי יגרום לו להפסיד בגמר חשוב בריצה הזו עד אשר יתלה את נעליו.
2. מו פארה ואזקייל קמבוי
לא במקרה אני מציב את שני הרצים הללו באותה קטגוריה. הייתי נותן הרבה כדי להיכנס לראשם של יריביהם ולהבין מה הם חושבים לעצמם כשפעם אחר פעם הם מתבטלים בפני השניים הללו ומאפשרים להם לנצח עם אותו טריק קבוע.
ארבע פעמים ברציפות הוכתר קמבוי הקניייתי לאלוף העולם ב-3,000 מ' מכשולים ובנוסף הוא מחזיק בשתי מדליות זהב אולימפיות. לו היה מדובר בפנומן יחיד בדורו המנפץ שיאי עולם בצרורות עוד אפשר היה להבין זאת, אך לא כך הדבר. למעשה תוצאת השיא של קמבוי מציבה אותו במקום השישי בכל הזמנים בלבד. קמבוי, אחד ה'שואו-מנים' הנפלאים של האתלטיקה, פשוט יודע להתל ביריביו פעם אחר פעם ובזכות הפיניש הנפלא שלו, הוא זוכה מדי אליפות להציג לקהל את ריקוד הניצחון המסורתי שלו.
השאלה שמטרידה את מנוחתי היא מדוע הרצים האחרים נותנים לו לעשות זאת? למה אוון ג'ייגר האמריקאי, שכבר הוכיח השנה שלפחות ברמת התוצאה הוא מסוגל לערער את ההגמוניה הקנייתית, מרשה לעצמו להיגרר לריצה טקטית מבוקרת? מדוע ברימין קיפרוטו, בן ארצו של קמבוי, שכבר ירד בעבר מ-7:54 דקות, לא מהמר על כל הקופה ודווקא בבמה המרכזית מנסה להוציא מעצמו את מה שהוא כבר יודע שיש לו ברגליים?
המקרה של פארה הוא אפילו קיצוני יותר. מה שהתנהל על המסלול בגמר ה-5,000 מ' אפילו לא ראוי להיקרא ריצה טקטית, אלא סתם ריצה איטית להחריד. פארה יכול היה להרשות לעצמו לסטות לרגע מחבורת הרצים כדי להתרענן עם כוס מים, מבלי שום חשש שמדליית הזהב תילקח ממנו. תוצאת השיא של פארה ב-10,000 מ' מציבה אותו רק במקום ה-16 בכל הזמנים. ב-5,000 הוא מחוץ ל-25 הראשונים ולמרות זאת באולימפיאדת לונדון, באליפות העולם במוסקבה ובאליפות העולם הנוכחית הוא זכה בדאבל מוזהב בריצות הארוכות.
אי אפשר שלא להעריך את פארה על היכולת הטקטית המבריקה שלו על המסלול, ובכל זאת תמוה ביותר בעיניי שמעצמות הריצות הארוכות של קניה ואתיופיה עדיין לא הצמיחו את הרץ שלא יחשוש לשים גז כשצריך ולקרוא תיגר על ההגמוניה של האלוף הבריטי.
שווה ליריביהם של קמבוי ופארה ללמוד מאלמז אייאנה האתיופית. בגמר ה-5,000 מ' היא נמנעה מזהירות טקטית ופשוט פתחה מבערים בקילומטר הרביעי והותירה את גנזבה דיבאבה הרחק מאחור, בדרך לניצחון בפער מרשים.
3. אשטון איטון
די היה לראות כיצד לוחם קרב ה-10 האמריקאי קרס על המסלול רגע לאחר שסיים את הריצה ל-1,500 מ' ושבר את שיאו העולמי (9,045 נקודות), כדי להבין שאיטון כבר מזמן איננו מתחרה באנשים, אלא באקסיומות, כמו "גבול הסיבולת והיכולת האנושית".
במקצוע המורכב מכולם, איטון מותח את הקצה פעם אחר פעם. באופן מדהים, אגב, הייתה זו הפעם הראשונה מאז 2013 שהוא מתחרה בקרב 10. איטון ויתר על התחרות הרב-ענפית ב-2014 כדי להתמקד ב-400 מ' משוכות והשנה החמיץ תחרות מתוכננת באוסטריה בגלל פציעה. התוצאה המופלאה שקבע בריצת ה-400 מ' באליפות הנוכחית, 45.00 שניות, המהירה ביותר אי פעם ללוחם קרב 10, מוכיחה כי הסוויץ' הזמני בהחלט הועיל לו.
4. דפנה סחיפרס
ישנם רגעים כל כך בלתי נתפסים, שגם כשאתה צופה בהם בהילוך חוזר, אתה חושש שמא הפעם הם יסתיימו אחרת. גמר ה-200 מ' לנשים סיפק רגע כזה.
גם אחרי אינספור צפיות, עדיין אינני מסוגל שלא לתפוס את הראש נוכח הפיניש המדהים של דפנה סחיפרס ההולנדית. לא רק שסחיפרס עקפה במטרים האחרונים את ורוניקה קמפבל-בראון וזרקה את עצמה אל עבר קו הסיום כדי להקדים את אליין תומפסון, אלא שהיא עשתה זאת למרות תוצאות איכותיות ביותר שקבעו יריבותיה, באחת מריצות ה-200 מ' המהירות בהיסטוריה.
כבר עכשיו, כשהיא רק בת 23, הציבה את עצמה סחיפרס במקום השלישי בהיסטוריה ב-200 מ' (21.63 שניות), במרחק של מאית שנייה בלבד ממריון ג'ונס, בעלת העבר המפוקפק. לא בטוח שסחיפרס תוכל לאיים על שיא העולם השנוי במחלוקת של פלורנס גריפית ג'וינר, 21.34 שניות, אבל כבר עכשיו ברור לכל שההסבה שביצעה ההולנדית מקרב 7 לספרינטים, הביאה בשורה אמיתית לריצות הקצרות.
גם ב-100 מ' סחיפרס סיפקה הופעה מרשימה ופיגרה בחמש מאיות בלבד מהמנצחת, שלי אן פרייזר פרייס. אם סחיפרס תשדרג את עצמה עוד קצת בספרינט הקצר ביותר, הקרבות בינה ובין הג'מייקנית הקטנטנה עשויים להיות מהמרתקים ביותר באולימפיאדת ריו.
5. כריסטיאן טיילור
עוד לפני אליפות העולם, היה ברור כשמש ש-2015 היא השנה של הקפיצה המשולשת באתלטיקה. בבייג'ינג הקופץ האמריקאי כריסטיאן טיילור העניק לקביעה הזו חותמת מפוארת.
טיילור, שכבר ניתר השנה פעמיים מעל ל-18 מ' לפני אליפות העולם, לקח את הנושא צעד אחד קדימה עם קפיצה מטורפת ל-18.21 מ'. רק שמונה סנטימטרים פחות משיא העולם של ג'ונתן אדוארדס האגדי. כל עוד טיילור ויריבו המצוין, פדרו פבלו פיצ'רדו, ממשיכים למשוך זה את זה אל עבר גבולות רחוקים, השיא העולמי החדש הוא רק עניין של זמן.
6. ווייד ואן ניקרק
הרבה דברים מדהימים קרו במהלך הריצות ל-400 מ' באליפות העולם הנוכחית. זה התחיל עוד במוקדמות במקצה מטורף שהציג איכויות של גמר עם שני רצים שקבעו 43.93 שניות. השניים הללו, איזק מקוואלה מבוצוואנה ויוסף מסרהי הסעודי, כנראה בזבזו את הכוחות שלהם מוקדם מדי, כי על הפודיום הם לא זכו לטפס.
בניגוד אליהם, מי ששמר את כל כוחותיו לרגע האמת היה ווייד ואן-ניקרק הדרום אפריקאי. זה לא שוואן ניקרק נתן את נשמתו בגמר, הוא פשוט השאיר אותה על המסלול בצמוד ללב שלו. המראה של ואן ניקרק מתמוטט לאחר הניצחון והזמן המדהים שקבע, 43.48 שניות (מקום רביעי בכל הזמנים) היה אולי הוויז'ואל העוצמתי ביותר באליפות. ככה אנחנו אוהבים את האלופים שלנו: עם דם, יזע ודמעות.
7. קניה
התברגותה של קניה בראש טבלת המדליות היא לא פחות ממדהימה. מי שעד כה הייתה ידועה בזכות רציה למרחקים הארוכים והבינוניים, הוכיחה הפעם שהאתלטים שלה יכולים להצליח בגדול גם במקצועות שאינם נחשבים למסורתיים במדינה.
הבולט ביותר היה כמובן מטיל הכידון, ג'וליוס יגו, שלא רק ניצח, אלא גם קנה לעצמו מקום ברשימת הגדולים בהיסטוריה עם הטלה מדהימה למרחק של 92.72 מ'. רק שיאן העולם הצ'כי, יאן ז'לז'ני ואקי פראביינן הפיני, קבעו בעבר תוצאות טובות יותר. בנוסף ליגו ישנו כמובן את ניקולאס בט, שהפתיע עם זכייה בזהב ב-400 מ' משוכות.
עם זאת, אי אפשר להתעלם גם מהנתון שהקנייתים פחות יתגאו בו. שתי האתלטיות הראשונות שנתפסו באליפות על שימוש בחומרים אסורים היו קנייתיות. זוהי לא הפעם הראשונה ששמה של קניה נקשר עם עבירות של חומרים אסורים. בין השנים 2010-2012 נתפסו 17 רצים מהמדינה. נכון לעכשיו הרצות שנתפסו בבייג'ינג הינן בגדר דגי רקק, לא מהכוכבים הקנייתים הבולטים באליפות. נותר רק לקוות שלא נתעורר יום אחד ונגלה בצער כי עבדו עלינו.
8. אליסון פליקס
כמה קלאסה יש לאתלטית האמריקאית הנפלאה הזו. כשהיא כבר מגרדת את גיל 30 ועם אינספור מדליות באמתחתה, אליסון פליקס ממשיכה לעבוד במרץ כדי להמציא את עצמה מחדש. הפעם היא החליטה להתמקד ב-400 מ', תואר עולמי שהיה חסר לה. לשם כך, היא אפילו החליטה להקריב את ריצת ה-200 מ' האהובה עליה ופסחה עליה באליפות הנוכחית.
כשניצחה בגמר ה-400 מ' עם תוצאת השנה בעולם, 49.26 שניות, ובהפרש של 41 מאיות מהמקום השני, כבר לא היה ספק שההימור של פליקס השתלם בגדול.
אבל עם כל הכבוד לזכייה בגמר האישי, את היכולת המשודרגת שפיתחה פליקס ב-400 מ' אפשר היה לראות באופן הבולט ביותר בגמר השליחות, שם סגרה פער של 30 מ' על פני יריבתה הג'מייקנית. בריצה מסחררת עם זמן לא רשמי של 47.72 שניות, היא כמעט והעניקה לארה"ב ניצחון. לצערה הרב, הרצה האחרונה של נבחרתה, פרנצ'סקה מקורורי, קלקלה את החגיגה האמריקאית.
9. אריס מריט
אנחנו אוהבים ספורט לא רק בגלל המשיכה שלנו לאלמנט התחרות, אלא גם בגלל החיבה האנושית הטבעית שלנו לסיפורים, וספורט הוא בית חרושת מפואר לסיפורים.
אריס מריט, שיאן העולם ב-110 מ' משוכות, חתום על הסיפור המרגש של אליפות העולם. אחרי שנים בהן נדחק החוצה מהזירה בגלל מחלת כליות גנטית נדירה ממנה סבל ועליה דיבר בגילוי לב לפני האליפות, מריט הופיע לאליפות העולם, ימים ספורים לפני שיעבור ניתוח להשתלת כליה אותה תתרום לו אחותו. בהתחשב בנסיבות, מריט אמר לפני האליפות שעלייה לגמר תהיה יותר ממספקת עבורו. אז מה תגידו על מדליית הארד שהוא זכה בה?
10. הישראלים
קשה מאוד לסכם תחרות ספורט אישי ברמה של משלחת. הרבה יותר נכון יהיה להתייחס אל כל ספורטאי לגופו. כמובן שמעל לכולם עומדת ההצלחה האדירה של חנה קנייזבה-מיננקו שזכתה במדליית כסף בקפיצה משולשת והחזירה את ישראל לפודיום לראשונה מאז 2001. בעיית הפסילות עדיין כאן, אבל לקנייזבה-מיננקו מספיקה גם קפיצה אחת מוצלחת כדי להתברג בליגה של הגדולות ביותר.
אחרי מדליית הארד באליפות אירופה באולם ומדליית הכסף באליפות הנוכחית, קנייזבה-מיננקו הוכיחה שלא פחות משהיא מסוגלת לנתר למרחקים משמעותיים, היא יודעת להתחרות ולהביא את עצמה לשיא באירועים הגדולים. מדליה בשנה שלפני אולימפיאדה היא בהחלט הצהרת כוונות. כעת צריך רק לשמור על הכושר הטוב ואף לשפרו וכמובן לקוות שהכול יתחבר ביום הנתון בריו.
מטילת הכידון, מרגריטה דורוז'ון, סובלת מחוסר יציבות. כמה מהתוצאות שקבעה השנה כמו הניצחון בליגת היהלום בצ'כיה עם 64.56 מ' והמקום הראשון בתחרות "גולדן-ספייק" היוקרתית, העידו כי מדובר בפוטנציאל לפודיום בתחרויות הגדולות והחשובות ביותר. למרות זאת, באליפות העולם היא כלל לא עלתה לגמר ועוד קודם לכן הציגה ירידה מסוימת בתוצאותיה.
מדימה קרויטר, שהגיע אחרי תקופה מוצלחת ביותר בה יצר הישג אחרי הישג, קצת היה מוגזם לצפות שיצליח להביא את עצמו ל'פיק' נוסף. זה אכן לא קרה וקרויטר נעצר הפעם ב-2.22 מ', מחוץ לגמר. עם זאת, אין בכך בכדי לגרוע מהקיץ המצוין שעבר עליו, קיץ שבהחלט מעורר תיאבון להמשך.
אולגה לנסקי, שיציאתה לאליפות לוותה בהרבה טררם נוכח התחרות בה קבעה את הקריטריון ללא מדידת רוח, השיגה בסופו של דבר תוצאה פושרת, שאיננה מהווה אכזבה או הצלחה, אלא משקפת פחות או יותר את יכולותיה בשלב זה, 23.63 שניות.
לפנייה לכתב/ת 
