גולדהאר: "מכבי זהבי? אין לי בעיה עם הכינוי הזה"
הבוס של מכבי ת"א סוף-סוף הגיע לליגת האלופות, אבל בעיניו יש דברים חשובים לא פחות: תרבות, חזון, מתקנים וגם הגדלת מספר הזרים. "ישראל היא מדינה שהגיעה להישגים ברמה הטכנולוגית ובהגנה על ביטחונה", הוא אומר, "וגם בכדורגל אנחנו חייבים שתהיה לנו תוכנית רב־שנתית כדי להשתוות לאירופים"
הפעם הקודמת בה פגשתי את מיץ' גולדהאר פנים מול פנים הייתה לפני שנתיים, באותו מקום בדיוק. אולם הכנסים "גרימאלדי" במונאקו. מכבי ת"א הודחה על־ידי באזל בפלייאוף ליגת האלופות, והבעלים הגיע להגרלת הליגה האירופית.
לא היה מקום לחיזוק רציני? שאלתי אז, והקנדי ענה, אבל ביקש שהשיחה תישאר "אוף־רקורד". היום אפשר לגלות שגולדהאר דיבר על כך שגם כסף גדול אינו מבטיח דבר, והקפיד לחזור על המילה "סבלנות".
ביום חמישי גולדהאר שוב הגיע למונאקו, הפעם לדבר האמיתי, מלווה בבת־זוגו הדוגמנית דפנה דה־גרוט שחיה איתו בטורונטו. הוא גם הסכים להתראיין. בסבלנות. כשסיימנו הוא גם נתן לי את חמשת הדיברות: שהראיון לא ייראה פרובוקטיבי, שלא יהיה לכלוך, שכן יהיה חיובי ומכובד, שהמבט יהיה לעתיד, שדברים לא יוצאו מהקשרם. "אה, ועוד משהו", נזכר בסיום. "תוסיף שאני מאוד מרוצה משיתוף הפעולה עם המנכ"ל מרטין ביין ועם המנג'ר ג'ורדי קרויף".
"התרבות היא למעשה הכל, ואף אחד לא נמצא מעליה"
לפני המפגש מול ויקטוריה פלזן, מה היה הסיכוי באחוזים שנתת לכך שתגיעו לליגת האלופות?
"אף פעם לא היו לי ספקות (צוחק)... לא אדבר במספרים, אבל התכוננו לשתי היריבות בהתאם. באזל קבוצה גדולה".
ובכל זאת - זה התקרב ל־50:50?
"הדברים האלה משתנים. ביום נתון, כשאנחנו מפוקסים וממצים את הפוטנציאל, הבחורים שלנו יכולים להתמודד ברמות האלה. ידעתי שיש לנו סיכוי לעבור, אבל אני גם יודע שיש לנו
עוד הרבה עבודה לעשות".
אבל אחרי ההפסד הביתי לפלזן בטח גם אתה כבר לא האמנת.
"זה היה קשה, אבל כאן בא לביטוי האופי הנהדר של המועדון, וזה אחד הדברים הכי חשובים בעיניי. איך שהגבנו להפסד, לקושי, לצורך להתאים עצמנו למצב".
האופי הוא מרכיב לא פחות חשוב מהיכולת כשבאים לבחור שחקן?
"זה יותר עניין של תרבות. כשרכשתי את מכבי והפסדנו או עשינו טעויות במגרש, הייתה ירידה עצומה באנרגיות, שהובילה לעוד טעויות. זה הרעיון של 'תרבות המועדון' המקצוענות, האופי, הכבוד לאחר ולמקום העבודה. כמובן שברמה האישית נשאף תמיד שלכל שחקן יהיה גם אופי מתאים".
בשנים הראשונות היו אצלך כמה שחקנים פרובלמטיים.
"נכון, וזאת אחת הסיבות שנהייתי ונשארתי מעורב. לוודא שהמועדון מפתח תרבות. זה מה שעושה אותי גאה, פה הסיפוק שלי מהספורט".
גם עכשיו היו לחצים של אוהדים ששאלו מדוע אתה לא מחזיר את אלירן עטר. אני מניח שלאופי ולאישיות הייתה משמעות בהחלטה.
"לא אזכיר שמות. אני באמת חושב שלרוב השחקנים יש אופי חזק, אבל הם עדיין זקוקים להדרכה, לחוקים, לסדר, להבנת ההשלכות. הם לא רק שחקנים אלא גם אנשים. לא הייתי אומר שבשנים הראשונות הקבוצה שלנו לא הייתה ממושמעת, או ששחקנים עשו דברים נוראים. פשוט לא הייתה לנו במועדון תרבות שתספק להם את ההדרכה הראויה. התרבות היא למעשה הכל, ואף אחד לא נמצא מעליה".
למדת את זה על בשרך בשנים הראשונות.
"זו תמיד הייתה השקפתי, בעסקים ובחברות שלי, לפני שהגעתי למכבי. לוקח זמן לבנות תרבות כזאת. אני זוכר היטב שאחרי חצי שנה בישראל, נשאלתי על־ידי התקשורת אם אני מרוצה".
לנו, הישראלים, אין סבלנות?
"כן, ואני זוכר שעניתי 'למה אתם שואלים אותי עכשיו? בואו נדבר בעוד שש שנים. יש עוד כל־כך הרבה דברים לשנות ולבנות'. התכוונתי לכך שאנחנו צריכים לבנות תרבות. אגב, ממש עוד לא סיימנו. אנחנו מתקדמים, אבל לא היכן שאנחנו צריכים להיות. אני עדיין לא מרוצה, וסליחה אם קיבלת רושם מוטעה כזה. אני רק מרוצה שאנחנו בכיוון הנכון".
מה אתם צריכים לשפר עכשיו?
"הרבה דברים. אני חושב שזה הזמן להתחיל להשקיע בדברים שקשורים לעתיד המועדון. מתקני אימונים, תוכנית למחלקות הנוער, וכמובן תנאי האימונים של הקבוצה הבוגרת. אנחנו חייבים שתהיה בישראל לפחות קבוצה אחת וכמובן עדיף שיהיו כמה שיותר עם שם ראוי ומוכר בצמרת הכדורגל האירופי. זה חשוב למדינה, ובעיקר לכדורגלנים הצעירים שגדלים בה, שיכבדו את הכדורגל שלה ביבשת. שתהיה קבוצה עם סטנדרטים גבוהים".
ולכם, כמה עצוב, אין אפילו מגרש ביתי ראוי. יש לך תוכניות בנושא?
"בלומפילד היה טוב עבורנו, אבל אנחנו צריכים למצוא שטח מתאים".
אתם יכולים להביא 30 אלף איש גם למשחקים נגד פורטו ודינמו קייב בחיפה?
"בהחלט, יש לנו אוהדים נהדרים שיכולים למלא את סמי עופר. זה אחד האצטדיונים האהובים עליי".
יש אפשרות להגדיל את בלומפילד?
"זאת אחת האפשרויות, אנחנו בוחנים הכל. אבל לא פחות חשוב שיהיו מתקני אימון ראויים לקבוצות הבוגרים והנוער".
אתה מדבר על קריית־שלום.
"במתכונת הקודמת שלו, קריית־שלום היה בדיחה. היום, מבחינת משטחי האימונים, הוא מצוין, אבל אני מדבר על כל התנאים מסביב. זה אחד הדברים בהם אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לאירופה. וגם בהיצע השחקנים. אנחנו מתחרים ביבשת ענקית, שאפשר לבחור מתוכה המוני שחקנים. לנו יש אוכלוסיה של שמונה מיליון בלבד, ומותר לבחור מהם רק חמישה זרים. באירופה השוק פתוח".
צריך להגדיל את מספר הזרים?
"צריך להקדיש לזה מחשבה. לשאול את עצמנו האם מכסה של חמישה זרים אינה מכשול עבור הקבוצות הישראליות? הקבוצות באירופה עושות הכל כדי להצליח. שם חושבים 60 דקות
בשעה איך להגיע להישגים, ואנחנו בישראל יושבים וקושרים לעצמנו את הידיים מאחורי הגב. הגיע הזמן שנסתכל על הדברים בצורה יותר רחבה, שנחשוב על מה שאנחנו רוצים להיות בחמש־שש השנים הבאות. אנחנו צריכים להחליט ביחד, אם זה מכבי או כל אחד אחר, שיש לנו מטרה ואינטרס משותף".
כמה זרים צריכים לשחק בליגה? אולי בכלל כדאי לא להגביל את מספרם?
"צריך להגביל, אבל כדי שנתקדם ושנוכל להתמודד עם מועדוני העילית באירופה, זה צריך להיות בסדר גודל של שבעה זרים".
באזל היא המודל שלך.
"באזל היא בהחלט דוגמה למועדון שראוי להערכה על הסטנדרטים שלו. אנחנו לא מדברים על תוצאות, זה הכי קל. הדרך היא הדבר החשוב. אם תתמיד בה, התוצאות יבואו. באזל הוא מועדון שאנחנו יכולים לשאוב ממנו השראה. הם מקצוענים, מגובשים, בנו מסורת ולא סתם מכבדים אותם. זה בהחלט המקום שקבוצות ישראליות צריכות לשאוף אליו".
אבל בסופו של דבר, איכות השחקנים עושה את ההבדל, והישראלים לא מספיק טובים.
"זה לא נכון. אנחנו צריכים תנאי אימון ראויים, ואיך אתה מגיע לזה? עליך להצליח באירופה כדי ליצור עוד הצלחות. זה המעגל שצריך לשבור. צריך להסתכל על התמונה במבט רחב יותר. לקבוצות מישראל קשה מאוד להתמודד מדי שנה ברמות האלה".
אז איך בכל זאת עשיתם את זה?
"עם הלב, בלחימה, בנשמה. ישראל היא מדינה שהגיעה להישגים מעל ומעבר ברמה הטכנולוגית ובהגנה על ביטחונה. גם בכדורגל אנחנו חייבים שתהיה לנו תוכנית רב־שנתית, ולשנות כמה דברים כדי להשתוות לאירופים. זה ממש לא רק עניין של כסף. ברור שאתה חייב לאזן את ספרי החשבונות, ושאם אתה לא מרוויח מספיק כסף, אתה לא יכול להוציא יותר מדי".
השחקן הישראלי צנום יותר מהאירופי.
"תסתכל על מסי, הוא די קטן".
נכון, אבל אני מדבר על חוסן גופני באופן כללי. אנחנו נחותים.
"אני לא יודע. היהודים בעולם מופיעים בכל הסוגים, הצורות והגדלים. אני לא חושב שזה העניין".
אנחנו לא טובים בספורט. זו עובדה.
"אני חושב שאנחנו בסדר גמור. בעולם יש 13 וחצי מיליון יהודים ובישראל רק שמונה מיליון".
גם באולימפיאדה לא ממש מרגישים אותנו.
"אוקיי, כי אנחנו גם מדינה שנלחמת על קיומה, והאולימפיאדה לא נמצאת בראש סדר העדיפויות. להיות טובים בספורט זה לא רק עניין של תרגול ופיזיות, אלא משהו הרבה יותר גדול. צריך תכנון מראש, היצמדות לתוכנית המשחק שלך וסבלנות. ישראל והיהודים יכולים להצליח בספורט, אם נחליט שאנחנו רוצים לבנות תוכנית שתגרום לנו לעשות זאת".
מה הרגשת כשראית מה עשו אוהדי בית"ר ירושלים בשרלרואה?
"זה היה מביש, ושאף אחד לא ינסה להמעיט מגודל הבושה. על הסקאלה של ההתפתחות האנושית זה נמצא קרוב מאוד לנקודת המוצא. התגובה לכך צריכה להיות כל־כך חריפה, על מנת שדבר כזה לא יחזור לעולם".
"לפני שש שנים מכבי ת"א הייתה שבר כלי מכל הבחינות"
הוא בן 53, בעליה של רשת מרכזי הקניות הקנדית המצליחה "סמארטסנטרס". ב־2014 הוערך הונו האישי במגזין הכלכלי "פורבס" בכ־1.9 מיליארד דולר, מספר שהציבו במקום ה־973 ברשימת
המיליארדרים העולמית. שנה אחר־כך, ב־2015, כבר הוערך הונו בכ־2.2 מיליארד דולר, והוא דורג במקום ה־847 בין עשירי העולם.
המסקנה: ההשקעה במכבי ת"א לא הכניסה אותו לחובות, וגם בטבלה הזאת המצב רק הולך ומשתפר. סיבה טובה לדבר על הרכש (הראיון נערך מעט לפני החתמתו של פרדראג ראיקוביץ', ע.פ).
דיברת על הצורך בשבעה זרים אבל גם כשיש רק חמישה, למשל הקיץ, לא ממש ניצלתם את המכסה כמו שצריך. לא הבאתם שמות גדולים.
"כולם אומרים 'שמות גדולים'. אז קודם כל, שמות גדולים אפשר לבנות. אם אתה מביא את האדם הנכון והוא משתלב בשיטה, הוא נהיה שם גדול. שנית, מועדון כדורגל הוא מערכת אקולוגית. אתה לא יכול לזרוק פנימה גורמים חדשים ולצפות שהכל יעבוד חלק. יש המון משתנים שצריך להתחשב בהם. חוץ מזה, שמות גדולים גם צריכים לרצות לבוא לישראל".
עכשיו, כשאתם בצ'מפיונס, זה בטח יותר קל. אולי עדיף לשחקן לבוא למכבי מאשר לאוסאסונה, לדוגמה.
"כמובן. הם באים למועדון עם אמביציות שמשחק בשלב הבתים. אבל אנחנו רק כמה ימים בליגת האלופות, ואני מבטיח לך שישראל היא עדיין לא בדיוק שם מושך לשמות גדולים. אנחנו אנדרדוג, ולשחקנים האלה יש אופציות אחרות. יש הרבה שכנועים שעלינו לעשות בשלב המשא ומתן".
היו שחקנים שפניתם אליהם, ולא רצו לבוא?
"כן, בהחלט".
בגלל המצב הפוליטי?
"עניין של תדמית, המצב הפוליטי, ולצערנו לא פעם הם כבר הגיעו ונאלצו לעזוב בגלל המלחמה".
כשלא הבאת חיזוק אחרי פלזן ולפני באזל, השיקול היה כלכלי?
"זה הכל ביחד. לא כל־כך מסובך להבין שמדובר גם בשקלול של הכסף. אנחנו חייבים להיות אחראים לתקציב שלנו".
כי אנשים אומרים: "זה מיץ' גולדהאר, הוא יכול להביא את מי שהוא רוצה".
"כן... אנחנו מנסים למצוא את השחקנים שיתאימו למקומות שאנחנו צריכים, במחיר הנכון, וכמובן שיירצו לבוא. לכן אנחנו צריכים לבחון עשרות שחקנים לפני ש'נצוד' את השחקן הנכון".
הביקורת על קרויף הייתה שהוא החתים רק לגיונרים שחזרו לארץ. עם הקשרים שלו והכסף שלך, זו לא חוכמה. ציפינו שיביא זרים טובים.
"מותר להביא רק חמישה זרים, רוב השחקנים בקבוצה חייבים להיות ישראלים. אז ברור שאנחנו מחפשים את הישראלים הכי טובים ותחרותיים".
נראה שמחלקת הסקאוטינג שלכם לא מבריקה.
"לקחנו שלוש אליפויות רצופות, זכינו בטרבל ואנחנו בשלב הבתים של הצ'מפיונס. זה לא היה קורה אם הסקאוטינג והרכש שלנו היו ללא מחשבה. ברור שיש מקום לשיפור בכל המחלקות שלנו, ונכון, אין לנו מחלקת סקאוטינג עם נציגים ברחבי אפריקה ואנגליה, אבל לפני שש שנים מכבי הייתה שבר כלי מכל הבחינות. תן לנו צ'אנס. רק התחלנו".
מכבי כבר שיחקה בשלב הבתים של הצ'מפיונס בעשור הקודם. אם גם אצלך זו תהיה הופעה חד־פעמית, יהיה קשה לדבר על שינוי ברמה האירופית.
"נכון. זו משימה קשה מאוד מבחינה מתמטית, מכל המניעים שכבר הזכרתי. מעבר לאפשרויות המוגבלות מבחינת כמות האוכלוסיה, לאירופים יש יותר מסורת ובגרות מבחינת כדורגל, שאיפה למצוינות, ותנאים הרבה יותר טובים. אז אני חושב שאנחנו קצת מפריזים בציפיות שלנו".
אבל יש גם מדינות עם אוכלוסיות קטנות משלנו, שמצליחות יפה מאוד. קרואטיה למשל.
"דוגמה טובה. לכן יש לנו הרבה עבודה לעשות".
אז מה הצעד הבא שמכבי צריכה לעשות כדי להתקרב לדבר האמיתי?
"תשתיות מתאימות, כדי שנוכל לפתח את הנוער".
חשבתי שתגיד מאמנים.
"גם מאמנים. אבל צריך לעשות הכל ביחד, עם מבט לטווח רחוק, צעד אחר צעד, בלי לעגל פינות, בלי ביקורת צינית כשדברים לא מצליחים, אלא להיות מחויבים ולבנות מהיסוד. לא להתחיל מהקומה השנייה".
בוא נחזור להעפלה לשלב הבתים. היה לכם המון מזל, בלשון המעטה.
"אולי זה אחד היתרונות הבודדים שלנו בהיותנו ארץ הקודש".
עכשיו אתה ציני.
(צוחק) "אבל היה לנו גם לא מעט חוסר מזל. למשל בשנה שעברה, כשלא יכולנו לארח בבית בגלל המלחמה, או שספגנו שער בדקה האחרונה של תוספת הזמן בסלובניה נגד מאריבור. אבל נכון, היה לנו גם מזל. אנחנו פחות טובים מבאזל, והיינו צריכים להשתמש במוח שלנו כדי להתגבר עליהם".
"ערן זהבי הוא בחור יוצא דופן, מוכשר, רעב, מאוד רציני"
פעמים ספורות במהלך הראיון הרשה לעצמו גולדהאר לזנוח את הטון הרציני ולזרוק בחיוך הערה צינית. עבורו, כפי שכבר הבנתם, מדובר בשיחה חשובה על החזון והעתיד. אבל כמו במגרש, גם כאן שם אחד שינה את כללי המשחק.
מה אתה חושב על אלה שאומרים: זו לא מכבי ת"א אלא מכבי ערן זהבי?
(צוחק) "להרבה קבוצות יש שחקן אחד שמוציא לפועל. הוא שחקן נפלא, מיוחד".
הכוכב הכי גדול ששיחק אצלך?
"זה נראה ככה. היו בישראל מספר שחקנים מוכשרים והוא בהחלט אחד מהם, אם לא ה־".
אז לא מפריע לך שאומרים מכבי זהבי.
"אין לי בעיה עם הכינוי הזה, כבר קראו למכבי ת"א בהרבה שמות אחרים, וזה בטח לא הגרוע שבהם".
אם תוציא את זהבי, מכבי תהיה סתם קבוצה.
"אני חושב שאם תשאל את ערן, אפילו הוא יגיד לך שהוא לא כבש את הגולים לבד. יש לו מגע קסם כשמדובר בסיומת. הוא מקצוען לחלוטין מהראש עד בהונות הרגליים, מוכשר, רעב, מאוד רציני, הוא חי מזה. הוא שיחק בפתיחת הליגה נגד סכנין, ארבעה ימים לפני המשחק הכי גדול שלנו בשנים האחרונות מול פלזן. הוא ממש רצה לשחק 90 דקות. אבל ערן אינו המקצוען היחיד שלנו. הוא מוקף במקצוענים רבים שמכבדים אותו. לא רק במגרש".
עכשיו אולי ינסו לפתות אותו מקבוצות גדולות. אתה לא חושש?
"אני רגוע, כי הוא מקצוען ומחויב. באמת בחור יוצא דופן, הוא חושב איך לדחוף את מכבי, לדחוף את עצמו. זהבי לא מדבר במושגים של הקהל הרחב אלא חושב רק על המשחק הבא".
אתה יודע שקבוצות ישראליות שהגיעו לצ'מפיונס, מעולם לא זכו באליפות באותה עונה.
"כן. עבורנו האליפות המקומית היא הכי חשובה".
אתה מעדיף לעבור שלב בליגת האלופות או לקחת אליפות בישראל?
"יש שאלות שאני לא אענה עליהן, וזאת אחת מהן. אבל האליפות המקומית תמיד בעדיפות ראשונה, מכאן מתחיל הכל".
כשאתה בקנדה, אתה רואה את כל המשחקים?
"כל אחד ואחד, עד הסוף".
ומשחקים של קבוצות אחרות?
"צופה רק בחלקם, וברור שאני עוקב אחרי התוצאות. אני אדם תחרותי, אבל בעיקר מרוכז בנו וחושב על איך להשתפר".
אתה בקשר רציף עם האנשים בארץ?
"כן, אחרי המשחקים ולפניהם. מדי יום, או כמעט כל יום, אני מדבר בעיקר עם ביין, ומשוחח גם עם ג'ורדי".
איפה אתה רואה את המשחקים?
"ברוב המקרים במשרד שלי, מאחורי שולחן העבודה. האנשים שעובדים איתי יודעים לא לעבור ליד המשרד שלי בזמן משחק, כי בפרק הזמן הזה אני לא מסוגל להתרכז בשום דבר אחר".
"מכבד את יעקב שחר, ומאחל לו את הכי טוב"
בוא נדבר באמת על האופי שלך. אתה מתעצבן מכדורגל?
"אני נהנה לראות משחקים לבד. אני אחד שמחפש בדרך כלל היכן אנחנו יכולים להשתפר, ואם אני לא מרוצה, אנשים שנמצאים בחברתי בהחלט ירגישו בזה. אבל כשאנחנו מתקדמים, וזה מה שקורה בדרך כלל, אני מאוד גאה ושמח".
במשחקים של מכבי חיפה יש תמיד קלוז־אפ של יעקב שחר זועף, דופק על השולחן, לפעמים אפילו פולט "ברכות" לשחקניו. אתה גם כזה?
"כשאני מרגיש כך
, אני לא מראה את זה. שומר את הדברים בפנים. ברור שבאותו רגע אני מרגיש מתוח, אבל הדגש הוא על הכיוון שבו אנו הולכים. זה מה שחשוב וכשאני לא מרוצה, זאת הסיבה".
שחר אמר פעם "עברנו את גאידמק, נעבור גם את גולדהאר".
"אני מכבד אותו, וחושב שהוא עשה עבודה מצוינת. פגשתי אותו ונהניתי לשהות במחיצתו, ואני באמת מאחל לו את הכי טוב שיש".
מי תהיה היריבה העיקרית שלכם במאבק האליפות העונה?
"הדברים רק התחילו לקבל צורה, אבל אנחנו יודעים כמובן מי אמורות להיות היריבות העיקריות שלנו. בכל מקרה, אני לא מתרכז באחרים אלא רק בנו, ואז התוצאות יבואו מעצמן. אנחנו צריכים להתרכז ולאתגר את עצמנו".
הזכרת את הטרבל. למאמן שהוביל אתכם להישג הזה הראית את הדרך החוצה.
"אנחנו באמת אסירי תודה לפאקו אייסטראן. הוא עשה עבודה מצוינת. יותר מזה לא היינו יכולים להשיג. אבל מסיבות שונות הגענו להחלטה מאוד לא פשוטה שמוטב להיפרד".
כלומר, הסיבה הייתה מקצועית.
"יש בזה גם צד מקצועי. זה לא שהוא עשה משהו לא נכון. פשוט כדי להגיע לחזון שלנו ולמקום שאליו אנחנו שואפים, חשבנו שזה הדבר הנכון. טביעת האצבע של פאקו מורגשת בכל מקום במכבי ת"א".
אני חייב לשאול אותך על התקרית בשדה התעופה, בה שחקנים שלך הבריחו מוצרים במכס. אני מניח שלא אהבת לשמוע על זה.
"לא, לא אהבתי. אני לא אוהב שום דבר שנוגד את התרבות והערכים שלנו. אני לא הולך להיכנס לפרטים, ובבקשה אל תוציא את הדברים מההקשר".
איך טיפלתם בעניין?
"טיפלנו והשארנו אותו מאחורינו".
אומר לך מה אני חושב. כשאתה מדבר על הנוער ועל תרבות המועדון, דווקא חשוב שכולם יידעו איך פעלתם נגד עבירת המשמעת הזאת.
”בכל מקרה של הפרת משמעת שנגדה את התרבות והערכים שלנו, הגבנו מיד, בצורה ישירה והולמת. אלה דברים שקורים בתוך העסק ולא צריך לדון בהם דרך התקשורת".
ומה עם הדוגמה לנוער? הם יודעים שהכוכבים שהיו מעורבים בכך לא זכו ליחס מועדף?
"כן, טיפלנו בנושא כמו שצריך, והמסר הועבר לכולם. אף שחקן לא נמצא מעל למועדון. השחקנים בעצמם אימצו את תרבות המועדון ומבינים שזה הכי טוב עבורם".
יש דברים שעשית במכבי ושאתה מתחרט עליהם?
"כן, עשיתי הרבה טעויות".
הגדולה בהן?
"היו כמה החלטות שקיוויתי שיהיו מוצלחות, אך אלה היו ניסיונות שלמדתי מהם. אין לי בעיה עם טעויות שאני עושה פעם אחת, אני אף פעם לא חוזר על אותה טעות פעמיים. אבל היו הרבה טעויות ואולי יום אחד אתן לך את רשימה עם הטופ 10".
בקיץ האחרון עשית הכל נכון?
"כן, עבדנו צעד אחר צעד, בצורה שקולה ובהתאם לרוח המועדון. כך גם נמשיך לעשות בנוגע לצירוף שחקנים או אנשי צוות למכבי".
את מואנס דאבור לא הבאתם בגלל כסף?
"כן. שמע, אתה יכול להרוג שחקן בכמה דרכים, ואחת מהן היא לשלם לו יותר מדי כסף. אחר כך הם לא עומדים בציפיות וכורעים תחת הלחץ. דאבור היה מועמד, זה לא הלך, אבל אנחנו לא נשב בצד ונחכה, המשכנו הלאה".
גם המאמן שלך התלונן לפני פלזן שרק שיחררתם שחקנים.
"ידענו מה מתאים לנו, האמנו בשחקנים שהיו לנו, ובאלה שהיו ניתנים להשגה".
עכשיו, כשייכנסו לקופה עשרות מיליוני יורו, תשקיע אותם בקבוצה?
"נמשיך באותה מדיניות, של קבלת החלטות על בסיס התמונה הכוללת. נעשה כמה צעדים שיתאימו לשלב הבתים של ליגת האלופות".
הביקורת של התקשורת מרגיזה אותך, או שאתה לא מודע לה בכלל?
"כמובן שאני לא קורא עברית, אבל מתעדכן. תקשורת ברמה גבוהה היא צורך חשוב בכל חברה אנושית. ואני לא אומר את זה בהקשר שלי אלא של ישראל כולה. זה מה שהחברה צריך לדרוש. אבל זה כבר לא באחריותי, אני נמצא בישראל רק כדי להוציא לפועל את התכניות שלי עם מכבי ת"א".
לסיום, יש מסר שתרצה להעביר לאוהדים?
"כן, יש לנו אוהדים נפלאים. הם מביאים הרבה שמחה, צבע וסיפוק לחיי ולחיי כל מי שמעורב בניהול המועדון".
עד מתי תישאר במכבי?
"אני אהיה פה כל עוד אני נהנה".
לפנייה לכתב/ת 
