מערכת השעות בקרקוב, שנה"ל 1941: ברכות, תפילה, סיפורי תורה
התלמידים כבר החלו להישלח למחנות הכפייה, אבל בקרקוב נפתחה שנת הלימודים בדאגה ובנחישות. ממצא נדיר שהגיע לידי מכון "שם עולם" מתעד את מערכת השעות של התלמידים, שלמדו את מרבית השנה בגטו. על הפרק: ברכות, תפילה, גיאוגרפיה של ארץ ישראל ופולנית
כך נראתה מערכת השעות של ילדי השואה : מכון "שם עולם" הצליח לאתר תוכנית לימודים של בית ספר יהודי בפולין, אשר תלמידיו כבר החלו להישלח לעבודות כפייה. לאנשי הקהילה כלל לא היה ברור האם השלטונות יאשרו את פתיחת השנה במוסד בשלב זה, וחוסר הוודאות בנוגע לגורלם של היהודים הלך וגבר – אבל גם זה לא מנע מהם להמשיך ולדאוג לחיזוק הזיקה של התלמידים לשורשיהם הדתיים והלאומיים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כמעט מחצית משעות הלימודים באותם ימים בגטו קרקוב הוקדשו למקצועות אלה: בכיתה א' למדו ברכות, תפילה וסיפורים מהתורה (לצד זימרה), בכיתה ב' - ספר בראשית ושיחות על שבתות וחגים, בכיתה ג' הוסיפו דינים ונביאים, ובכיתה ד' גם את פירוש רש"י, מגילת רות וגיאוגרפיה פיזית והיסטורית של ארץ ישראל.
כל מה שחדש ומעניין - בערוץ היהדות :
- נחשפו המדרגות לבית המקדש - ו"הבימה" של עולי הרגל
- רבי נחמן נגד דאעש: החסיד שמרסס את סוריה בכתובות "נחמן מאומן"
הרב אליהו: דרך הטרור היא לא דרכנו
ילדי כיתה ה', חילונים כדתיים, למדו את ספר ויקרא, משניות והיסטוריה של היהודים - מגלות בבל ועד חורבן בית שני, תלמידי ו' – את הספרים במדבר, דברים ומלכים, וסיפורי היסטוריה מנפילת ירושלים ועד לגירוש יהודי ספרד, ובכיתות ז' - גמרא, פרקי אבות, הלכות תפילין ודיני שבת.
לצד לימודי היהדות, מופיעים במערכת השעות מקצועות כלליים כדוגמת חשבון, גיאוגרפיה, טבע והשפה הפולנית. השלושה הנלמדים ביותר הם טבע, פולנית ויהדות.
גם בתופת - דאגו לחינוך
מסמך נוסף שנחשף כעת ב"שם עולם" הוא מכתב שנשלח ב-29.01.41 על-ידי ראשי הקהילה היהודית בקרקוב, אל
המועצה היהודית בלובלין, ובה הם מביעים חשש כי שנת הלימודים הקרובה לא תפתח. כן הם מיידעים כי בשל "רצונות בלתי אחידים" של הורים, המלצתם היא לפתוח שלושה מסלולים שונים בבתי הספר הכלליים (שאינם "תלמוד-תורה"), שההבדל ביניהם יהיה בהיקף שעות לימודי היהדות – בין 10 ל-18 שעות בשבוע.
ראש מכון "שם עולם", הרב אברהם קריגר, התייחס לגילויים החדשים: "המסמכים שבידינו חושפים מחד גיסא, את החששות הכבדים שהיו לקהילה היהודית בפולין שמא שנת הלימודים לא תיפתח, חרף הסכנה הקיומית שליוותה אותם באותה תקופה חשוכה. מאידך גיסא אנו רואים את רצונם לשמר את לימודי היהדות במרכז מערך הלימוד, כפי הנראה, במטרה לחזק את המורשת והזהות היהודית בשעת חירום של סכנת כיליון".
הקהילה היהודית בעיר קרקוב, שבעבר היתה בין המרכזיות והחשובות באירופה, נמחקה לחלוטין בשואה. הנאצים ועוזריהם רצחו את 60 אלף היהודים בעיר, שהיו לפני המלחמה כחמישית מכלל התושבים. אך מעט נותר מהקהילה היהודית הפורחת.
לפנייה לכתב/ת 
