כמו בארה"ב: גם הזכיינים רוצים זכויות
כ-3,000 בעלי עסקים ישראליים פועלים בזכיינות, ומשתפים פעולה עם כמה מאות מותגים - אז למה אין בארץ כל חוק או מנגנון פיקוח שיגן על העסקים הללו? "זו אחריותו של המזכה לוודא שהזכיינים מרוויחים - אבל האחריות חלה על שני הצדדים", מסביר מנהל המוסד הישראלי לזכיינות. צפו בראיון באולפן ynet
כתבות נוספות בערוץ הקריירה :
מחפשים עבודה? מאות משרות על המדף
בעל עסק בתוואי הרכבת הקלה לדרעי: "איך אני אחזיר את החובות?"
העסק לא צומח? התחילו לקחת סיכונים
"מדובר במודל מוצלח, וההוכחה היא השוק האמריקאי - שבו כ-40% מהעסקים פועלים במודל של זכיינות", מסביר וולפסן. "אלא שבארה"ב קיים חוק זכיינות, אשר מטיל על המזכה את החובה ללמוד את המקצוע בצורה מסודרת, ולעבור כמה בדיקות ממשלתיות לפני שהוא מקבל את הרישיון למכור זכיינות. בישראל, כמו בבריטניה - לא קיים מנגנון מסדיר כזה".
"המטרה של הארגון היא לוודא שקיימת מסגרת חינוכית טובה לבעלי העסקים, כדי שידעו לתפעל את המודל הזה בצורה הנכונה - וגם להסדיר את ההתנהלות של החברות", הוסיף.
עד שתוקם יוזמה לחוק ישראלי בנושא, מקדם הארגון "קוד אתי" אשר יסדיר את מערכת היחסים בין מאות המזכים ו-3,000 הזכיינים הפועלים בארץ כיום, באופן אשר יגן על זכויות שני הצדדים. "זו אחריותו של המזכה לוודא שהזכיינים שלו זוכים לרווחים - אבל האחריות גם הפוכה, וכוללת גם את אחריותם של הזכיינים לרווחתו של המזכה", הסביר וולפסן.
לפנייה לכתב/ת 
