הימין יעלה, הכלכלה תקרוס. השלכות הפליטים
מדינות חלשות יתקשו להתמודד עם גלי ההגירה, הקשרים הרופפים בין חברות האיחוד עלולים להיפרם והימין הקיצוני יגרוף רווח פוליטי. דיפלומטים ישראליים מנתחים את ההשפעה הצפויה של מאות אלפי הפליטים על הפוליטיקה, הכלכלה והסדרי הגבולות באירופה
שני דיפלומטים ישראליים ושגרירים לשעבר ניסו להעריך עבור ynet כיצד עומדת היבשת להתמודד עם המשבר הנוכחי ומה יהיו ההשלכות שלו: אבי פרימור, השגריר לשעבר באיחוד ובגרמניה (כיום עומד בראש המחלקה ללימודים אירופיים באוניברסיטת תל אביב), ודניאל שק, שגריר ישראל בצרפת לשעבר.
- מה הדילמות שעמן מתמודדת אירופה במשבר הנוכחי?
פרימור: "שתי בעיות יסוד כרוכות במשבר הנוכחי. האחת, בעיה מוסרית שמעסיקה את אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. היא משחקת תפקיד חשוב במערכת הפוליטית ובהלך המחשבה. השנייה היא הצורך הכלכלי בפליטים הללו. אמנם לא במסות הללו בזמן כל כך קצר ולא בהכרח בכולם, אבל העיקרון הוא שיש צורך בידיים עובדות באירופה בגלל הידלדלות האוכלוסייה.
"צריך להבחין בין גרמניה, שזקוקה למהגרים הללו, לבין צרפת, שיש בה ילודה והאוכלוסייה גדלה באופן טבעי. אם גרמניה באמת לא הייתה רוצה שיגיעו - הם לא היו מגיעים. בקרב הציבור יש התנגדות כי אנשים לא אוהבים פליטים. אבל קבלת פליטים היא לא סיפור חדש בגרמניה. חייבים לחלק את הפליטים בין הארצות השונות. מדינות צפוניות כמו הסקנדינביות והולנד זקוקות גם הן לכוח אדם. כך גם במדינות מסוימות במזרח אירופה, ואולם בהן לא קיימת מנטליות של קליטת זרים".
שק: "הבעיה היא של כל מדינות אירופה וברור שיצטרכו למצוא מדיניות משותפת. אזורי קרבות קשים במקומות לא מרוחקים מאירופה מעמידים את האיחוד האירופי בפני אתגר שעלול להתפתח לסיפור הגדול והחמור ביותר של המחצית הראשונה של המאה ה-21. האם אפשר למנוע הגעת מהגרים? האמריקנים בנו מאות קילומטרים של חומה בינם לבין מקסיקו כדי למנוע מעבר מהגרים. אבל הם באים. הם קודחים חורים בחומה ועושים טריקים. המשטרה האמריקנית לא מונעת זאת כי בסופו של דבר הם זקוקים לכוח האדם הזה".
משבר המהגרים - כתבות נוספות:
- הלב נשבר: תמונת פעוט סורי שמת ונסחף לחוף
- עיר אוהלים בבודפשט, זעם גרמני על בריטניה
- יש לכם דרכון אירופי? "הוויזה החופשית בסכנה"
"איש לא יודע מה הפתרון, כיוון שעוד לא מבינים את גודל הבעיה. בשנתיים הקרובות אירופה מסוגלת, כמדינת רווחה וכלכלה מפותחת, לקלוט מאות אלפי פליטים. השאלה אם זה מתפתח למבול של מיליונים, לעוד גל של נדידת עמים גדולה.
"הבעיה המיידית משגרת מסרים די חדים למנהיגות האירופית היום. הראשון הוא שעם כל הרומנטיקה של גבולות פתוחים, צריך לחשוב על אמצעים להגן על הגבולות, זה לגיטימי. השני הוא חשיבה על הלוקסוס של העולם המפותח, שמנצל כבר מאות שנים את העולם הנחשל ומסתפק בזריקת כמה פירורים לשם כדי להרגיע את מצפונו. זה נגמר. תצטרך להיות חלוקה צודקת יותר של העושר העולמי, והשקעה של עשרות מיליארדים בעולם העני ובהרגעת אזורי סכסוך בשולי האיחוד האירופי".
- מדוע המהגרים רוצים להגיע דווקא לגרמניה?
פרימור: "בגרמניה יש כלכלה עשירה שזקוקה ליותר כוח אדם, כי אין לה ילודה. חוסר ידיים עובדות הופך אותה למקום שרוצים להתקבל בו. הפליטים רוצים עבודה. הם לא באים לקבל מתנות וחסדים, אלא כדי לעבוד. כחלק מלקחי התקופה הנאצית, לגרמניה יש מדיניות סובלנית, אם כי לא אצל כל הגרמנים זה ניכר. יש כאלו שאיבדו את הסבלנות. אבל השלטון והמערכת הכלכלית והתעשייתית בהחלט מעוניינים בהם".
שק: "הפליטים הולכים למדינות הכי עשירות. לפני 100 שנה העניים באפריקה לא ידעו כמה הם עניים לעומת שאר העולם, אך היום בעקבות הגלובליזציה כולם יודעים שיש מקומות שחיים בהם הרבה יותר טוב והם לא מוכנים להשלים עם הפער הזה".
- מי באירופה ייקח על עצמו את האחריות?
פרימור: "הגופים השונים באיחוד צריכים לקבל משימה מהממשלות החברות בו כדי שהמדיניות תהיה מתואמת והנטל יתחלק בין המדינות השונות. אפשר לקבוע ש-X פליטים שיגיעו לגרמניה יישלחו להולנד. הרי חוסר בכוח אדם קיים ברוב מדינות אירופה. זה לא תואם עד היום כי זה נעשה בצורה קצת מבוהלת".
- איזה כוח יש לאיחוד כדי להביא לסיום המשבר?
פרימור: "לכאורה יש לאיחוד כוח לסיים את המשבר ויש לו את הכלים לכך, השאלה אם יש לו זמן. זה נפל עליהם בפתאומיות אחרי שהזניחו את הבעיה הרבה שנים".
שק: "אני לא חושב שאפשר לסיים את המשבר הזה, אבל אפשר לנהל אותו טוב יותר. לדעתי אין להם מושג איך להתמודד איתו".
- מה ההשלכות הצפויות על האיחוד כולו?
פרימור: "לאזרח הפשוט אין סבלנות לתהליכים. אנשים אומרים 'אנחנו נשטפים על ידי פליטים שהממשלות החלשות שלנו לא מונעות את כניסתם'. האזרח רואה פליטים שמפחידים אותו ונבהל, ואז זה דוחף מצביעים לימין הקיצוני שמציע פתרונות רדיקליים כמו 'לגרש את כולם', 'ללכת בכוח'. זה קיים גם בגרמניה, שם היו הרבה הצתות של מגורי פליטים בשבועות האחרונים על ידי בריוני הימין הקיצוני והניאו-נאצים. הממשלה ורוב דעת הקהל נגד זה, והמשטרה פועלת, אבל זה מיעוט לא מבוטל. לדעתי כמה מאות אלפים מתוך 80 מיליון אנשים.
"יש אזורים מבוססים שבהם אין לגרמנים בעיה למצוא עבודה. אבל יש אזורים 'מפגרים' יותר, כמו מזרח גרמניה, ולשם נוח למשטר לשלוח את הפליטים. אבל אין שם עבודה והתושבים נבהלים יותר, כך שנוצרות בעיות חברתיות. אני עוד לא רואה תסריט שבו הימין הקיצוני עולה לשלטון במדינות אירופה אבל משקלם גדל".
שק: "יהיה נאיבי לחשוב שזה יעבור בלי השלכות. זה מחזק את הימין הקיצוני בכל המדינות. בכלל, בחלק גדול מהמדינות הימין בעד הפרישה מהאיחוד האירופי. ברור שנוכחותם של מאות אלפי מהגרים יוצרת מתחים. כבר היום יש התקפות על מקומות מקלט של מהגרים, הצתות ותקיפות. אין סיבה שזה ישתפר. בגרמניה אופציית שליטת הימין הקיצוני רחוקה, אבל בצרפת, הונגריה, בלגיה והולנד - שם לא הייתי פוסל דבר כזה בעתיד.
"האיחוד כבר כמה שנים בטלטלה רצינית. כמה מעקרונות היסוד של יצירתו עמדו במבחנים קשים מאוד, גם כלכליים. העיקרון של גבולות פנימיים פתוחים זה עיקרון יסוד שעומד בפני אתגר. לא ירחק היום שבו כל מדינה תרצה לדאוג לאינטרסים שלה.
"ההשפעה על המדינות החלשות היא גדולה יותר. יוון, עם כל הצרות הכלכליות שלה, היא תחנת כניסה מבוקשת מאוד של פליטים מכיוון מזרח וזה מהווה נטל כלכלי. אנחנו עוד רחוקים מהתמוטטות מדינות, אבל אם מיליונים ינהרו בפרק זמן קצר, לא אוכל לומר אם הן מסוגלות לעמוד בזה או לא".
לפנייה לכתב/ת 
