בית מתקפל: כך מעצבים משרדי פופ-אפ

חללים למכירה ושיווק של פרויקטים נדל"ניים מתאפיינים לרוב באורך חיים קצר. הפרויקט משווק, וברגע שכולו נמכר - המשרד מתפרק ונסגר. אם בעבר היו מגיעים הלקוחות הפוטנציאליים לקראוון קטן המוצב בשוליו של אתר בנייה, היום מבינים מרבית הגורמים בענף שגם פרויקט נדל"ני זקוק ל"חנות מותג" וחלון ראווה.

כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן :

בחללי המכירה מהדור החדש שנבנים בשיטת ה"פופ-אפ" מושקעים משאבים רבים, והם פועלים על ההרגשה הכללית והתת מודע, במטרה אחת - להרשים אותנו ולגרום לנו לבצע רכישה. חברת נדל"ן גדולה רצתה להקים שתי משרדי מכירה לשני פרויקטים שונים, המכוונים לקהלי יעד שונים, אך נמצאים תחת אותו הבית. לשני החללים תקציב משותף וצנוע ולוח זמנים כמעט חסר תקדים בענף - 14 יום בלבד לתכנון והקמה.

חלל התצוגה לפני השיפוץ(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

חלל התצוגה לפני השיפוץ(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

החלל הראשון: דגש על אווירה ביתית

הקונספט העיצובי בחלל הראשון התייחס לשטח החנות כמעין פנים של דירה, בה מוקמו סלון-לאונג', מטבח פעיל ודלפק אכילה, לצד "קיוביקים" שקופים המשמשים כחדרי מכירה. החלל, המתפרש על שטח של כ-126 מ"ר, היה מחולק במקור ל-3 חדרים גדולים ששימשו בעבר לתצוגת רהיטים.

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

החדרים במקור היו אטומים וחסרי קשר ישיר לסביבה החיצונית. לכן, בשלב הראשון נפתחו ויטרינות זכוכית גדולות (בליווי פרופיל בלגי שחור) אל הרחוב, מהלך ששטף את החלל באור יום טבעי, ויחד עם זאת שינה את מראה המבנה מבחוץ.

עמודי הבטון, שהיו מחופים בגבס וטיח, נחשפו וקולפו באמצעות סיתות, פעולה שיצרה אפקט לופטי מעודכן. התוצאה - ההיכרות הרגשית של הלקוחות עם הפרויקט נוצרת עוד ברחוב, לפני הכניסה לחנות, כמו כניסה לדירה מוצלחת.

חנות הפופ-אפ משמשת כשילוב עדכני של בית וחלון ראווה, ומציעה בהתאם - שירותים שיווקיים לצד חוויות אירוח ביתי (כמו פינת קפה ועוגות, למשל). היה חשוב לנו לשלב ביחידה מטבח מאובזר, הכולל מכונת קפה, מקרר, ברז בירה ועוד בכדי להשלים את חווית הבית המלאה.

שביל כניסה מפריד בין "האזור הפורמלי" (אזור עמדות המכירה) שמוגבה באמצעות במת עץ טבעי ומאופיין בלוק משרדי; לבין הצד השני, "האזור החוויתי", המוגדר באמצעות פגודת ברזל חשופה ולה סילואט גג משופע. בסוף החלל, בפינה המרוחקת, ממוקמת פינת צפייה המאובזרת בכורסאות והדומי טקסטיל צבעונים המונחים בחופשיות על שטיח ארוג המייצר תחושת חמימות.

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

החלל השני: דגש על אווירה עסקית

הקונספט העיצובי בחלל השני, המתפרש על פני 70 מ"ר, היה כבר סיפור אחר. מכיוון שמדובר בפרויקט נדל"ני הממוקם בתל-אביב ופונה לאנשים המכירים אותה היטב, לא חשנו צורך לברוא בתוכו חוויה של מגורים, אלא להדגיש את הזווית העסקית - ולקרוץ לאנשים המעוניינים לסגור עסקה טובה. הלוק שנבחר, בהתאם, היה דומה יותר למשרד מתוחכם, ולא לחלל מגורים.

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

אחרי שפתחנו גם כאן ויטרינות גדולות, וחשפנו את העמודים המקוריים, הקמנו מעין חדר ישיבות גדול הפונה לרחוב. מול קיר הזכוכית הפונה לרחוב הוקם שולחן חדר ישיבות גדול, ומעליו נתלו גופי תאורה בצבע צהוב.

גם המטבחון שהוקם ביחידה הזו היה "משרדי" יותר במראהו, ותוכנן כיחידת מסגרות שחורה ומשולבת רשת במראה מתועש. עם זאת, בפינת ההמתנה הוצבו כסאות נדנדה מרופדים ושולחן קפה קטן, כאשר מחיצות זכוכיות אפשרו קשר עין בין כל העובדים והמבקרים.

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)

(צילום: גדעון לוין,181 מעלות)