תקציב החינוך בשיא; חלק משמעותי מהתוספות - לתכנים דתיים

תקציב החינוך גדל, אבל לאן הולך הכסף? מתברר שיותר מ-14% מתוספת התקציב שקיבל משרד החינוך תלך ל"תוספות קואליציוניות" כמו ישיבות, חינוך ממלכתי-דתי וחינוך ממלכתי. דוגמא נוספת לסדר העדיפויות בתקציב 2015-2016 היא זינוק של 77% בקתציב המיועד ל"תמיכות בנושאי יהדות".

קראו עוד על תקציב המדינה :

האופוזיציה נגד התקציב: "פיקטיבי"

כחלון: "מתי ראיתם תקציב כזה?"

ההסכמים הקואליציוניים נחשפים: מיליונים לחרדים ומתנחלים

תקציב המדינה לשנים 2015 ו-2016, שאושר אתמול (ד') בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, כולל תוספת משמעותית לתקציב החינוך, שמעמידה את תקציב המשרד, לראשונה, מעל לרמה של 50 מיליארד שקל. תקציב החינוך צפוי לגדול בקרוב ל-7 מיליארד שקל בחודשים הקרובים, בעקבות תוספת של 4.9 מיליארד שקל לתקציב 2015 ותוספת של כ-2 מיליארד שקל לתקציב 2016.

אלא שמהצעת התקציב המפורטת שהגיש משרד האוצר לכנסת עולה סתירה חריפה בין סדר העדיפויות הרשמי של משרד החינוך, כפי שהוא מופיע בהצעת התקציב, לבין אופן חלוקת התוספות התקציביות. 

בעוד שהצעת התקציב מציבה בראש סדר העדיפויות את פיתוח מערכת החינוך הממלכתית לגיל הרך, את צמצום מספר התלמידים בכיתה ואת שיפור הישגי התלמידים במתמטיקה - בפועל, פרוסה עבה מעוגת התוספות מיועדת להגדלת תקציביהן של מערכות החינוך החרדיות והממלכתיות-דתיות ותגבור תכנים בעלי צביון דתי. זאת, בהתאם להסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין הליכוד לבין המפלגות הדתיות.

המחיר של ההסכמים הקואליציונים

הצעת התקציב מפרטת את סדר העדיפויות של משרד החינוך לשנים 2015-2016. בראש סדר העדיפויות נמצאת המטלה שלקחה על עצמה הממשלה בעקבות המחאה החברתית: לספק חינוך חינם החל מגיל 3. לשם כך הוגדל תקציב משרד החינוך על מנת להוסיף סייעת שנייה בגנים שבהם יש יותר מ-29 ילדים ותוספות נוספות הועברו במסגרת המתווה הרב-שנתי שעליו הוסכם בשנת 2012, כאשר הוחלט לספק חינוך חינם מגיל 3.

(צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי , "ידיעות אחרונות")

המטרה השנייה בחשיבותה היא שיפור היחס המספרי בין מורים לתלמידים על ידי צמצום מספר התלמידים בכיתה ל-32-34 ועל ידי הוספת מורה שני בכיתות מסוימות. המטרה הבאה בסדר החשיבות היא שיפור הישגי התלמידים במתמטיקה. אחריה נמצאת העמקת התקצוב הדיפרנציאלי, שנועד לצמצם פערים בין מערכות חינוך ברשויות מקומיות חלשות למערכות חינוך ברשויות מקומיות חזקות (מבחינת חברתית-כלכלית). 

היה ניתן לצפות כי חלוקת התוספת התקציבית למשרד החינוך תשקף במידה מסוימת את סדר העדיפויות הזה. אך לא כך הדבר. הטבלה הבאה, שלקוחה מתוך הצעת התקציב, מפרטת את האופן שבו תתחלק התוספת, בסך של 6.9 מיליארד שקל. 

לצפייה בטבלה המלאה

מהטבלה עולה כי התוספות הקואליציוניות זוכות לנתח משמעותי בתוספות התקציביות לשנים 2015-2016, שמהוות 14.2% מהסכום הכולל. הצעת התקציב מגדירה את ההוצאה הזאת כך: "מימוש ההסכמים הקואליציוניים עם סיעות ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי, ובהתאם להחלטות הממשלה בנושא. בין הנושאים המתוקצבים – הגדלת תקציב הישיבות, תגבור שירותי החינוך הממלכתי-דתי, והחינוך החרדי".

ההשקעה במערכת החינוך לגיל הרך זכתה גם היא לנתח משמעותי, 12%. צמצום מספר התלמידים בכיתה זכה ל-2.4% בלבד מהסכום הכולל ושאר הנושאים ברשימת סדרי העדיפויות של משרד החינוך לא זכו לתוספות ייעודיות.

מיליארד שקל בשנה לתמיכות בנושאי יהדות

ראוי לציין כי אם משרד החינוך רואה במספר התלמידים בכיתה אתגר שיש להתמודד עימו, אז הסטת התוספות התקציביות לחינוך הממלכתי-דתי והחרדי אינה הדרך הראויה לעשות זאת. על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נרשם בחינוך הממלכתי בשנת 2011 ממוצע של 29 תלמידים בכיתה, לעומת 24.8 תלמידים בכיתה בחינוך הממלכתי-דתי ו-23.9 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי.

בעקבות התוספות הקואליציוניות, תחום הפעולה שצפוי לרשום את הגידול היחסי החד ביותר מבין כל תחומי הפעולה בתקציב החינוך הוא "תמיכות בנושאי יהדות", שכולל את התכניות לתרבות יהודית ואת התמיכות במוסדות תורניים. תחום זה מהווה אמנם רק 2% מתקציבו הכולל של משרד החינוך אולם במסגרת תקציב 2015-2016 הוא צפוי לגדול ב-77%, כאשר שאר התחומים יגדלו בשיעורים שנעים בין 10%-25% ואף פחות מכך.

החל משנת 2015 תשקיע המדינה, מדי שנה, סכום של למעלה ממיליארד שקל בתמיכות בנושאי יהדות. בהצעת התקציב מצוין כי "השינוי נובע מגידול בתקציבים קואליציוניים בהתאם להחלטות ממשלה בנושא".

בתקציב הקודם לא היו תוספות למפלגות

ההפניה של חלק ניכר מהתוספות התקציביות הנוכחיות למטרות פוליטיות בולטת במיוחד על רקע תקציבי עבר, שגם בהם ניכרה ההשפעה של ההסכמים הקואליציוניים על תקציב החינוך, אך לא באותה מידה. בתקציב 2014-2013 קיבל משרד החינוך תוספת תקציבית של 7.8 מיליארד שקל. 35.8% ממנה הוקצו ליישום רפורמות השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". 17.1% הופנו ליישום חינוך חינם מגיל 3 ו-13.4% לתוספות שכר אחרות למורים. למטרות פוליטיות לא היה ביטוי באותו תקציב מפני שההסכמים הקואליציוניים שקדמו לתקציב זה לא כללו הבטחות כספיות לאף מפלגה.

בתקציב 2011-2012 קיבל המשרד תוספת של 3.1 מיליארד שקל. 8.2% ממנה הופנה לתקצוב מוסדות תורניים, בהתאם להסכמים הקואליציוניים. אך עיקר התוספת הופנתה למטרות מוצהרות של משרד החינוך: 20% לרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", 17.7% ליישום התכנית האסטרטגית של המשרד ו-12.9% לצמצום מספר התלמידים בכיתה. 20% הופנו למטרה הפשוטה של התמודדות עם הגידול הטבעי באוכלוסייה, כך שהגידול במספר התלמידים במערכת החינוך לא יביא לשחיקה בתקציב המוקדש לכל תלמיד. 

במסגרת תקציב 2009-2010 גדל תקציב החינוך ב-3.7 מיליארד שקל. גם אז, עיקר הכסף הועבר ליישום רפורמות להעלאת שכר המורים - 32.8% מהתוספות. 14.3% מהתוספות הועברו לתקצוב מוסדות תורניים ו-13.9% להתמודדות עם הגידול הטבעי באוכלוסייה. 

תגובת משרד החינוך: "בסיס תקציב משרד החינוך גדל באופן משמעותי מ-43.59 מיליארד שקל בשנת 2014 ל-50.59 מיליארד שקל בשנת 2016. כפי שניתן לראות מטבלת המעבר שמפורטת בספר התקציב, הרוב המכריע של התקציב שהתווסף מיועד לנושאים בעלי חשיבות עליונה, כגון המשך יישום רפורמות בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה (שכוללות בין היתר שיפור תנאי העסקה של המורים וחיזוק העצמת מנהלי בתי הספר), חיזוק הגיל הרך (חינוך חינם לגילאי 3 ורפורמת הסייעת השנייה), תכניות ייעודיות לאוכלוסיות חלשות (ארוחה חמה לתלמידים, סבסוד מסגרות קיץ בפריפריה, התכנית לתקצוב דיפרנציאלי), חיזוק החינוך הטכנולוגי ולימודי מתמטיקה ועוד.

"מתוך התוספת של 7 מיליארד שקל לבסיס תקציב החינוך בשנים אלו בהשוואה לשנת 2014, כ-985 מיליון שקל בתקציב המשרד הינם תקציבים קואליציוניים. יודגש, כי חלק לא מבוטל מתקציבים אלו מופנה לנושאים רוחביים, אשר משרתים את כלל ילדי ישראל ולא רק סקטור כזה או אחר". 

סדר העדיפויות הרשמי: בנט מציג את התוכנית ללימודי מתמטיקה. צפו