הנחיה: להחמיר הענישה נגד מיידי אבנים
פרקליט המדינה שי ניצן הפיץ לרשויות אכיפת החוק הנחיה שתחמיר עם מיידי האבנים. בין היתר היא כוללת הגשת עבירות חמורות בכתבי אישום והחמרה בדמות מאסר בפועל. "לספק מענה הולם לחומרת העבירות"
הפרקליטות עוברת מדיבורים למעשים: פרקליט המדינה שי ניצן הפיץ אמש (ד') הנחיה לתובעים בפרקליטות, לצה"ל ולמשטרה המחמירה באופן ניכר את הטיפול במיידי האבנים במטרה להרתיע ולהעניש. ההנחיה שחיבר ניצן קובעת קווים מנחים בכל הנוגע למדיניות התביעה ובין היתר כוללת בחירת עבירות חמורות יותר בכתבי אישום נגד מיידי אבנים, בקשות למעצר עד תום ההליכים והחמרת הענישה.
רק לפני חודש נכנסה לתוקף העבירה החדשה של יידוי אבן או חפץ לעבר כלי תחבורה. יש להזכיר שבחודש יולי אושר חוק שיזמה ח"כ ציפי לבני בתקופתה כשרת המשפטים וחקיקתו הושלמה על-ידי שרת המשפטים הנוכחית איילת שקד, לפיו ניתן יהיה לגזור עד עשר שנות מאסר נגד מי שיידה אבנים גם ללא הוכחת כוונת פגיעה. בהנחיה שחיבר ניצן נכתב כי אם ניתן יהיה להצביע על נתונים המלמדים על סיכון הרכב או פוטנציאל הפחדה או הבהלה, יש להעמיד לדין לפי סעיף העבירה החדש והחמור.
בהנחיה צוינו עבירות נוספות שאפשר לצרף בהתאם לנסיבות העניין. אחד החידושים הוא אפשרות לקבוע אחריות של שותפים. באירוע של יידוי אבנים משותף בחבורה, גם אם רק חלק מהמשתתפים יידו אבנים, יואשמו כל השותפים בעבירה בהתאם לדיני השותפות בתנאי שיש ראיות למודעות הנאשמים לפעילות המשותפת יחד עם יתר מיידי האבנים.
ניצן הורה גם להגיש בקשות מעצר עד תום ההליכים. ההנחיה קובעת שככלל התובע צריך לבקש מעצר עד תום ההליכים. הכלל קובע שיש לראות ביידוי אבנים עבירת אלימות חמורה הגורמת למסוכנות.
נוכח המניע האידיאולוגי, שבבסיסה של התנהגות זו והסיכון המובנה להישנותה, יש קושי, ככלל, להשיג את מטרת המעצר בדרך חלופית. גם אם מדובר בקטינים בני 18-16, נקבע שהכלל הוא שתוגש בקשה למעצרם עד תום ההליכים עם הסכמה לחלופה ראויה במקום המרוחק ממקום ביצוע העבירה. במקרים חמורים יוגשו בקשות מעצר עד תום ההליכים ללא הסכמה לשחרור.
בתקופות של מתיחות מוגברת, שבהן מתבצעות הפרות סדר בהיקף נרחב, הכוללות לעתים תכופות יידוי אבנים, עולה רמת המסוכנות של מבצעי העבירות. לכן, קובע פרקליט המדינה, יש להחמיר במדיניות המעצרים בהתאם לצורך השעה ולהסכים להסתפק בחלופת מעצר רק במקרים חריגים.
בנושא הענישה, גם כשמאשימים בעבירות קלות יותר, יש לדרוש מאסר בפועל בהתאם לנסיבות המעשה והמבצע. קל וחומר שבעבירות החמורות יש לדרוש מאסר משמעותי. ניצן מציין כי במקרה של מתיחות, רמת המסוכנות של מבצעי העבירות עולה וככלל יש להחמיר במדיניות הענישה.
ניצן מציין כי יש לשקול לבקש מאסר מאחורי סורג ובריח וקנס גם במקרים שבדרך כלל לא מבקשים בגינם עונשים כאלה ושיש לבקש מאסרים לתקופות ארוכות יותר מאלה שמבקשים בדרך כלל.
בהנחיה שהפיץ פרקליט המדינה הוא מציין כי על פי נתוני משטרת ישראל חלה בשנים האחרונות עלייה ניכרת באופן שיטתי במספר עבירות התקיפה והאלימות באמצעות יידוי אבנים. על רקע זה, מציין ניצן, מתעורר צורך בענישה שיהיה בה כדי להלום את חומרת המעשה ולהרתיע משתתפים פוטנציאליים מפני נטילת חלק בעבירות אלה.
"יש לספק מענה הולם לחומרת העבירות ולסיכון הרב הגלום בהן, ועם זאת להתחשב בפרופיל השכיח של מבצעי העבירות, שפעמים רבות הם צעירים או קטינים, ללא מעורבות פלילית קודמת", כתב ניצן בהנחיה שהופצה.
ההנחיה נכתבה בסיועה של פרקליטת מחוז ירושלים פלילי, נורית ליטמן. במחוז זה לבדו מוגשים בכל שנה מאות כתבי אישום על התפרעויות ויידויי אבנים, במסגרת המדיניות המחמירה. מתחילת שנת 2015 הוגשו 780 כתבי אישום על הפרות סדר, מתוכם 122 נגד קטינים.
לפנייה לכתב/ת 
