שתף קטע נבחר

סרבנות - לא בבית ספרנו?

אף שלעולם, כנראה, לא אסכים עם דעותיה הפוליטיות של המנהלת מאשקלון, אני מתפלל בסתר לבי שכמעשה אנוסי ספרד, בבואה הביתה אחרי יום לימודים היא סוגרת את הדלת, מחייכת לעצמה בניצחון, ואומרת: בכל זאת צריך לסרב לשרת בשטחים!

אפשר לנשום לרווחה; שנת הלימודים נפתחת כסדרה. אפילו אבן הנגף האחרונה הוסרה, ועל פי הפרסומים - אביטל בנשלום, מנהלת בית הספר "אומנויות" באשקלון, הכריזה כי לא קראה לסרבנות בצה"ל, וכך אפשרה להסיר את הבריקדות שהקימו הורים מודאגים בכניסה לבית הספר. כה רווח לנו, שהרי כיתות שלמות בעיר החוף הדרומית ניצלו מחשיפה מסוכנת לדעות חתרניות המערערות על עצם קיומנו. מזל שיש הורים ערניים, מזל שיש ראש עיר שקשוב לרחשי לבו של הציבור, ואין כנראה דמוקרטי יותר מאשר מורה בישראל הנשבעת אמונים בפומבי לציונות.

 

עוד דעות ב-ynet:

חזות לימודי המתמטיקה וחזיון העתיד

למה החינוך החקלאי חשוב בימינו?

לאחד את לוחות השנה

פרידה מאוליבר סאקס

 

דעותיי הפוליטיות רחוקות, כנראה, מאלו של אביטל בנשלום כרחוק מזרח ממערב, ובמקרה זה - כרחוק השומרון מאשקלון. אבל ריחו הבואש של טקס ההיטהרות שבו מכריזה מנהלת בית ספר בפרהסיה על הפטריוטיות שלה כדי לקנות את כרטיס הכניסה לכיתה מטפס במעלה גבעות הארץ ומגיע עד לאוניברסיטה שאני מלמד בה.

 

עוד בטרם נזכיר את מושג הדמוקרטיה, חשוב לציין כי בניגוד לתרבויות אחרות, היהדות שוללת את הצייתנות. לא רק כלפי מלכות זרה מנחה אותנו המסורת להיות חשדניים, לא רק כלפי מלך משלנו היא מעודדת אותנו לנהוג בעין פקוחה, אלא אפילו מלך מלכי המלכים איננו נקי מביקורתו של בשר ודם המקבל ממנו פקודות. ואת הספק בהחלטותיו של הקדוש ברוך הוא מטיל לא אחר מאשר אבי האומה, זה שהביאנו מאור כשדים, שמעדיף להתמקח - ובהצלחה! - על גורלם של אנשי סדום ולא לציית בעיוורון.

 

העצומה ()
העצומה

 

זוהי המסורת שממנה נוצרה הסינתזה הקרויה לעתים "התרבות היהודו-נוצרית", שהיוותה תשתית במאות האחרונות לצמיחתה של הדמוקרטיה המערבית. מטולסטוי והנרי תורו ועד לג'ון רולס - שורה ארוכה של פילוסופים ראו בסוקרטס, המסרב לתת חותם מוסרי לדרך שבה בחרה מדינתו ללכת, את אבן הפינה לחירות המחשבה.

 

בעוד כחודשיים תיפתח גם שנת הלימודים האקדמית. הסטודנטים שיפגשו אותי בקורס לתולדות המחשבה המדינית יגלו שכאשר ניצחו המדינות הדמוקרטיות את הרייך השלישי הן העמידו את מחוללי המשטר הטוטליטרי בפני אשמה קשה: ציות לשלטון. הסטודנטים שלי יגלו כיצד מאז משפטי נירנברג האמירה "רק מילאתי פקודות" הפכה מטיעון מזכה לטיעון מרשיע.

 

ועוד יתברר, בכיתה שבה אני מלמד, שגישתו של אפלטון, אשר הטיף ללמד

 את האליטה אך ורק שקרים טובים, נתפשת בעולם הדמוקרטי דווקא כשריד לגישה הספרטנית הנוגדת את אמות היסוד של הדמוקרטיה.

 

יש לברך, איפוא, על פתיחת שנת הלימודים, גם באשקלון. אולם אף שלעולם, כנראה, לא אסכים עם דעותיה הפוליטיות של אביטל בנשלום, אני מתפלל בסתר לבי שכמעשה אנוסי ספרד, בבואה הביתה אחרי יום לימודים היא סוגרת את הדלת, מחייכת לעצמה בניצחון, ואומרת (לא בקול רם, שהשכנים לא ישמעו): בכל זאת צריך לסרב לשרת בשטחים!

 

ד"ר איל לוין - ראש המחלקה הבינתחומית במדעי החברה והרוח, מדינאי ומרצה במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים