עד 30 שנות מאסר: חוק הטרור אושר בכנסת
ההצעה, שהציגה שרת המשפטים שקד ושהחלה להתגבש בתקופת קודמתה לבני, מבקשת בין השאר להגדיל את העונש המרבי על עבירות טרור שונות עד ל-30 שנים. "בעניין המלחמה בטרור אין ימין ואין שמאל"
מליאת הכנסת אישרה הלילה (ד') בקריאה ראשונה את הצעת חוק המאבק בטרור, שנועד להעניק לרשויות החוק כלים בתחומים המשפטיים והפליליים כדי למנוע פעילות של ארגוני הטרור. 45 ח"כים תמכו בהצעה ואילו 14 ח"כים התנגדו. ההצעה הובאה על ידי שרת המשפטים איילת שקד, והיא תועבר לוועדת חוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק, המבקשת להרחיב את הכלים לטיפול בטרור באמצעים פליליים ומשפטיים, מגדילה את העונש המרבי ל-30 שנות מאסר על ביצוע עבירות טרור שונות, מעגן את המעצרים המנהליים בחוק, קובע שלוש שנות מאסר למי שיביע הזדהות פומבית עם ארגון טרור בכל דרך - כולל פרסום דברי שבח, הנפת דגלים וכדומה, ומשווה בין עונשו של "מסייע" לפעילות טרור לבין עונשו של מי שביצע אותה בפועל.
איומי הטרור - כתבות אחרונות:
הנחיה: להחמיר הענישה נגד מיידי אבנים
בירה תחת טרור: 580 אירועים בחודשיים
ישונו הוראות הפתיחה באש על מיידי אבנים?
"מטרת החוק המוצע לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל", נכתב בדברי ההסבר להצעה, "וזאת בשל ייחודה של תופעת פשיעה זו, הבא לידי ביטוי בעוצמת הפגיעה שלה מחד גיסא, ובקושי להיאבק בה בשל היקפה ומורכבותה מאידך גיסא".
שקד הציגה את החוק ואמרה: "הצעת החוק נועדה להעמיד לרשות מערכת אכיפת החוק את מרב הכלים הנדרשים כיום לצורך מאבק יעיל בארגוני הטרור, בפעילותם המתרחבת ובאמצעי המימון המאפשרים פעילות זו. הטרור מבקש לפצל אותנו למחנות שונים. לכאלה שנוקטים עמדה כזו ולכאלה שנוקטים עמדה אחרת, אלא שבעניין המלחמה בטרור אין ימין ואין שמאל. אין מחנות ואין קבוצות. זו מלחמה שאנחנו חייבים לנצח בה, וזו מלחמה שאנחנו ננצח בה, וזו מלחמה שאנחנו ננצח בה ביחד".
שקד ציינה כי לצד החזית הביטחונית יש לזכור את החזית המשפטית, ועל מנת לשדרג את יכולותיה המשפטיות והחוקיות של מדינת ישראל במאבקה בטרור נבחנו הכלים המשפטיים הקיימים כיום בתחום המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וגובשו במסגרת החוק הסדרים חדשים שנועדו לתת מענה לקשיים ולאתגרים שמציבים ארגוני הטרור בפני ישראל כיום. "אנו סבורים כי חקיקתו של חוק המאבק בטרור, בנוסח המוצע, היא צעד הכרחי וחיוני לקידום המאבק בטרור", אמרה.
ההצעה התגבשה בחלקה עוד בתקופת השרה הקודמת ציפי לבני, שגם גייסה את תמיכת המחנה הציוני בה. זאת לאחר מחלוקת קשה שהתפתחה בסיעה לגבי ההצעה - חלק מחברי הכנסת טענו שהיא בעייתית ואין לתמוך בה. ההצעה עוררה ביקורת קשה גם בסיעה הערבית המשותפת ובמרצ.
ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "יש כיבוש ומהכיבוש נגזר הצורך של העם הנכבש להשיג חירות. הדברים הללו גם מגיעים לידי מעשי אלימות. ניסו כבר את כל הפעולות נגד האלימות: הגליה, חיסולים, מעצרים מנהליים ועוד, כדי להסדיר את הכיבוש, אך לא לשים לו קץ. מצב האלימות יימשך וכדי שיפסיק צריך לשחרר את העם הפלסטיני מהכיבוש".
חבר מפלגתו של טיבי ח"כ אוסאמה סעדי ביקר אף הוא את הצעת החוק: "המאבק בכיבוש הוא זכות לגיטימית על פי כל האמנות הבינלאומיות. נדאג שבוועדת החוקה החוק לא יעבור".
לפנייה לכתב/ת 
