דרישה: לאסור על המשטרה לבקש מידע רפואי על חולים
האגודה לזכויות האזרח מבססת את דרישתה על מקרה בו הגיע חשוד בהצתת רכב לבית המשפט, שנטען כי זמן מה אחרי ההצתה פנה לביה"ח לקבלת טיפול רפואי בגלל כווויות בידיו. עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי באגודה: "מדובר בפגיעה בזכויות אדם בסיסיות". ההסתדרות הרפואית: "הקביעה של מידת האיזון בין חופש הפרט וזכויותיו לבין טובת כלל החברה מסורה בידי ביהמ"ש"
הגנה על פרטיות התיק הרפואי של עצורים: השבוע שיגרה האגודה לזכויות האזרח מכתב לפרקליט המדינה, שי ניצן, בדרישה לאסור על המשטרה לדרוש מרופאים דיווח על המצב הרפואי של חולים המגיעים למעצר.
קיראו עוד על אתיקה רפואית
חדש בישראל: כללי אתיקה לטיפול אלטרנטיבי
רשלנות רפואית: האם מניעת תביעות היא אתית?
דרישת האגודה מבוססת על מקרה שאירע באוגוסט 2014. אז הוכנס לאולם המעצרים של בית משפט השלום בתל-אביב חשוד בהצתת רכב, והמשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בשבעה ימים.
החשוד נעצר ב-3:30 לפנות בוקר, נחקר, הובא לבית המשפט בבוקר והמתין לדיון בעניינו עד לשעות אחר הצהריים המאוחרות. הסנגור חקר את נציג המשטרה לגבי הקשר של החשוד לאירוע. נציג המשטרה טען שאין אמנם עד ראייה לאירוע, אבל קיימות ראיות נסיבתיות.
בין השאר, ציין נציג המשטרה כי מדובר ברכב הוצת בצפון תל אביב, כשלאחר מכן הגיע החשוד לבית החולים וולפסון בחולון עם כוויה בידו - אירוע שהמשטרה קיבלה דיווח על כך.
כשהגיעה ניידת החשוד ניסה לעזוב את המקום, הוא מסר גרסה קצת מבולבלת ולא עניינית לנסיבות הכוויה וטען שבטעות נשפך קומקום מים על ידו.
אמנם חקירתו של החשוד הסתיימה, אבל נציג המשטרה טען, שהמשטרה צריכה לבצע שבע פעולות חקירה נוספות, ולפיכך התבקש בית המשפט להאריך את מעצר החשוד בשבעה ימים. השופט התרגז מטיעוני המשטרה והורה לשחרר את החשוד לאלתר.
"הדיווח פוגע בזכויות אדם בסיסיות"
מבירור של המקרה, עלה שבסמוך לאירוע ההצתה הועבר דיווח על ידי קצין היחידה החוקרת לבתי חולים באזור המרכז, לפיו יש לדווח לתחנה על הגעת חשוד עם כוויות בידיים.
המשטרה טענה שהיא יכולה לקבל מידע רפואי על החולים תוך שהיא נסמכת על תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות), התשל"ו-1975, שהותקנו לפי סעיף 29ב לפקודת בריאות העם, 1940.
"עמדתה של המשטרה היא, שהפרקטיקה של דיווח לבתי החולים על אנשים שעשויים להגיע לבית החולים לקבלת טיפול, לגביהם מתבקש דיווח למשטרה, באה לסייע לבתי החולים למלא את חובת הדיווח.
"עמדתנו היא שהתקנות פוגעות בזכויות אדם בסיסיות ושהן אינן חוקתיות. התיקון לחוק התקבל לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולפיכך הוא משוריין מפני ביקורת חוקתית", כותב עו"ד דן יקיר היועץ המשפטי של האגודה לפרקליט המדינה שי ניצן.
"נבקשך להורות למשטרה להימנע מלהודיע לבתי חולים על אירועים, שמחייבים כביכול דיווח אם יגיע אליהם אדם לקבלת טיפול", חותם יקיר את מכתבו.
הגנה על פי האתיקה הרפואית
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מבדיקה שערכנו עולה, כי המכתב האמור טרם התקבל בלשכת פרקליט המדינה. אם וכאשר יתקבל המכתב, הפונים ייענו כמקובל".
מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "יש לראות במוסדות הרפואה מקומות, אשר המטופל בהם מוגן על פי כללי האתיקה הרפואית הגנה זו אינה מוחלטת, והיא נסוגה לעתים מפני טובת החברה וזכותה להגן על עצמה לפיכך, ישתף המוסד הרפואי פעולה עם גורמי הביטחון בפגיעה בזכויותיו של המטופל רק במקרים שיש בהם ודאות סבירה שאם לא ייעשה כן, ייגרם נזק לחברה על ידי אותו מטופל.
"הקביעה של מידת האיזון בין חופש הפרט וזכויותיו לבין טובת כלל החברה מסורה בידי בית המשפט ואינה נתונה בידי הרופאים לפיכך, בכל מקרה של ספק, שבו נדרשים הרופאים לפגוע בזכויות הפרט של המטופלים לטובת כלל החברה, יש לפנות לבית המשפט על מנת שיכריע בסוגיה זו".