עידן המים: 130 ליטר לספל אספרסו
מים הם מרכיב חיוני הכרחי בכל תחומי החיים חקלאות, תעשייה וכמובן לטובת צריכה ביתית. בישראל זו אמירה מוכרת ומקובלת, בעולם מאידך, המים הם במקרים רבים "שקופים". ההצלחה של ישראל בתחום המים מהווה מודל למדינות רבות בעולם
כדי להכין ספל אספרסו נדרשים 130 ליטר מים, משלב גידול פולי הקפה דרך שלב הקלייה ועד מכונת האספרסו הביתית או המשרדית שלכם. כדי לייצר זוג ג'ינס נדרשים 3,200 ליטרים משלב גידול הכותנה, תהליכי הייצור, הצביעה והשינוע לחנויות .
מים הם מרכיב חיוני הכרחי בכל תחומי החיים חקלאות, תעשייה וכמובן לטובת צריכה ביתית. בישראל זו אמירה מוכרת ומקובלת, בעולם מאידך, המים הם במקרים רבים "שקופים" - תרתי משמע.
בתסריט של "עסקים כרגיל", העולם צועד באופן מהיר וברור למשבר מים עולמי. על פי נתוני האו"ם ב-2050 שני שליש מאוכלוסיית העולם עלולה לסבול ממחסור חמור במים. הסיבות רבות ומגוונות וכוללות שינויי אקלים, תהליכי אורבניזציה, עליה ברמת החיים ועוד. השורה התחתונה היא אחת - עסקים כרגיל בתחום המים איננה אופציה בת קיימא.
התשובה למשבר המים טמונה בראש ובראשונה בניהול נכון של משאב יקר ערך זה. ניהול נכון, כולל חקיקה, מבנה הוליסטי ומודרני, תמחור כלכלי ונכון, חינוך ומודעות וכמובן טכנולוגיות, מוצרים וידע.
בעולם, מתפתח ומפותח כאחד, רבים ממשקי המים הלאומיים מבוססים על תפיסות ארכאיות - "מים הם מתנת אלוהים למין האנושי" וכיוון שעל מתנות לא משלמים..., הפועל היוצא הוא מערכות לא יעילות, לא כלכליות, שלא מספקות לאזרחים לחקלאות ולתעשייה מים באיכות ובכמות נדרשת, משקים שמושתתים על חוקים ותקנות מיושנים (מתקופת הבהלה לזהב במקרה של קליפורניה) שמאפשרים לחוות ענק לקבל זכויות שימוש בכמויות מים עצומות, כך שכמעט אין תמריץ לתהליכי התייעלות וחיסכון, בה בעת שהערים לאורך החוף סובלות ממחסור חמור, והעדר מים מהווה חסם לבנייה של אזורי מגורים חדשים.
ההכרה וההבנה שלא ניתן להמשיך באותה צורה ויש להתאים את משקי המים בעולם לתפיסות מודרניות, מקבלת כיום תאוצה וחיזוק מצד ממשלות, ארגונים בינ"ל דוגמת האו"ם ה OECD הבנק העולמי, חברות גלובאליות, וכן ארגוני מגזר שלישי. העולם נדרש לשידוד מערכות ושינוי עמוק בכל הקשור לניהול משאבי המים.
על רקע האמור מעלה, בולטת ישראל כדוגמה יחידה של מדינה באקלים צחיח, שהתמודדה ופתרה את אתגר המים שלה על בסיס לאומי. ישראל כיום איננה תלויה בכמות הגשמים בשנה ומסוגלת להתמודד אפילו עם רצף של שנים שחונות (אנו כמובן לא מתגרים בגורל, וממשיכים לקוות ולהתפלל לעונות גשמים עשירות וסדירות). מדינת ישראל השכילה לבנות משק מים הוליסטי, אינטגרטיבי, מאוזן וכלכלי. אזרחי ישראל מקבלים מים באיכות טובה 24x7 כולל לצרכי תעשייה וחקלאות, ולאחרונה גם הטבע מתחיל לקבל חלק מהעוגה. ההצלחה של ישראל מוכרת על ידי גופים וארגונים בינלאומיים שמציינים את משק המים הישראלי ואת התעשייה התומכת בו כמודל למדינות רבות בעולם.
"הסוד" של ישראל טמון ביכולת לשלב בין פתרונות - השבה לחקלאות (ישראל ממחזרת כמעט 90% מהשפכים לשימוש חקלאי, מקור מים איתן זה מהווה את הבסיס לענף החקלאות המקומי). התפלה, ישראל באמצעות חוזי BOT עם חברות פרטיות, מתפילה כיום כמויות גדולות של מים, במחירים וביעילות אנרגטית שאין להם תחרות בעולם. ובעיקר ביכולת של הגורמים האחראיים - משרד האנרגיה והמים באמצעות רשות המים, והגורמים התפעוליים - מקורות ותאגידי המים, לראות ולנהל את המערכת בצורה ריכוזית ונבונה. למשל על ידי קביעת רף עליון לאובדני מים ברשתות עירוניות או על ידי המשך החינוך לחיסכון וצריכה מושכלת של מים.
ברור שהעובדה שישראל היא מדינה קטנה, שבה ניתן להוביל את השפכים המטופלים של גוש דן לשימוש חקלאי בצפון הנגב במרחק קצר יחסית עומדת לזכותנו. בה ניתן לנהל מערכת הולכה אחת שמכסה כמעט את כל הארץ, מאפשרת גמישות ניהולית שקשה ליישם במקומות אחרים.
הצורך העולמי לפתרונות מוכחים ויעילים מצד אחד, והמוניטין המפואר של ישראל כמעצמה של פתרונות מים, יוצרים הזדמנות נדירה לתעשיית המים הישראלית בשוק הגלובאלי.
לא בכדי, זוכה ישראל לכתבות מחמיאות על משק המים ותעשיית המים הישראלית בניו יורק טיימס, בדר שפיגל, בטיימס אוף אינדיה ואחרים.
חברות ישראליות זוכות על בסיס קבוע בתחרויות של חדשנות ויצירתיות בתחומי הסביבה ובתחום המים בפרט.
על בסיס שני הנדבכים - הצורך העולמי והיכולות הישראליות, מוביל משרד הכלכלה בשיתוף עם כל גורמי הממשלה וגופים נוספים את תוכנית "ישראל ניוטק", שמטרתה מיצוי הפוטנציאל העסקי של תעשיית המים הישראלית בשוק העולמי. על בסיס הפריסה הגאוגרפית של הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה ושגרירי ישראל בעולם, ובשיתוף עם מכון היצוא מתקיימת פעילות ענפה של תעשיית המים הישראלית בשווקי היעד.
אבל השיא יהיה באוקטובר הקרוב. שרת המים הפדראלית של הודו שאחראית על פרויקט שיקום נהר הגנגס, סגן ראש העיר שואו גונג שנבחרה כעיר המים בסין ובה תיושם מיטב הטכנולוגיה הישראלית בפרויקט בין ממשלתי ישראלי-סיני, מנכ"ל חברת המים של סאו פאולו שסובלת מבצורת קשה
בשנים האחרונות ומשאבי המים שלה הידלדלו באופן מסוכן, מנהל קרן ההשקעות הגדולה בסין העוסקת בתחומי סביבה, קבוצה של רגולטורים וקובעי מדיניות מקליפורניה, שר החקלאות של פלורידה הם רק חלק קטן מהאורחים שיגיעו לארץ באוקטובר להשתתף באירוע ווטק 2015 שיתקיים בתל-אביב.
האירוע ממוצב ומתויג, בצדק רב, כמקום שבו סקטור המים העולמי מאתגר את עצמו עם חדשנות טכנולוגית, ניהולית ותפיסתית שבנויה בעיקר על היכולות והניסיון הישראלים. האירוע כולל כנס משקיעים, ביתן חדשנות, תערוכת חברות, תחרות פוסטרים, תחרות סרטים קצרים בנושא מים וכמובן כנס מקצועי עשיר. כבר כעת יותר מחודש וחצי לפני כמעט שלא ניתן להשיג חדר מלון בת"א לאמצע אוקטובר, אם יש לכם אורחים מחו"ל זה הזמן להזדרז. כנסו למים, מעניין אצלנו.
עודד דיסטל, מנהל המטה לקידום השקעות ותכנית Israel NewTech, משרד הכלכלה
2015 WATEC ISRAEL, התערוכה והכנס לטכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת ואיכות סביבה, תתקיים בין התאריכים 13 – 15 באוקטובר במרכז הירידים בתל אביב. התערוכה, שמתקיימת אחת לשנתיים, משמשת כפסגת הטכנולוגיה הישראלית והעולמית בתעשיית המים ומהווה במה להחלפת ידע ורעיונות בקרב אנשי אקדמיה, אנליסטים ומומחים בענף המים מהארץ ומהעולם.
צפו: הטכנולוגיה שתדפיס תמונות על הקפה שלכם
לפנייה לכתב/ת 
