הבדיקה התעכבה - איכילוב ישלם 300 אלף ש'

הצוות הרפואי התמהמה בטיפול של מנותח הסובל מ"תסמונת זנב סוס", והדבר הותיר אותו משותק. תביעת רשלנות שהגיש התקבלה חלקית

עו"ד ענת גוטמןפורסם: 07.09.15 , 23:32

גבר שסבל מבעיית גב המכונה "תסמונת זנב הסוס" נותר משותק וללא יכולת לשלוט על הסוגרים לאחר שעבר ניתוח בבית החולים איכילוב בתל אביב. בעקבות תביעת רשלנות רפואית שהגיש קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שלא הוכחה רשלנות בניתוח אלא דווקא בטיפול שלאחריו, ובית החולים ייאלץ לפצות אותו ב-300 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובע החל לסבול בשנת 2000 מכאבים בגב התחתון שהקרינו לרגליים. כעבור כשנה, ובעקבות החמרה בכאב וחוסר יכולת לתת שתן, הוא פנה לבית החולים איכילוב ואובחנה אצלו תסמונת זנב הסוס, אולם הוא נותח רק כעבור 11 שעות.

תביעה

חרף סכנת חיים: יולדת תפוצה על כריתת רחם

עו"ד דפנה צדיקריו אלי

רופאים נאלצו לבצע את ההליך עקב דימום בגוף האישה. מאחר שלא הוסבר לה שייתכן שלא תוכל ללדת עוד, המדינה תשלם לה 150 אלף שקל

חרף סכנת חיים: יולדת תפוצה על כריתת רחם

תסמונת זנב הסוס נגרמת כתוצאה מלחץ המופעל על העצבים שבחלקו התחתון של עמוד השדרה, ועלולה לגרום לאובדן הפעילות העצבית באזור. לאחר הניתוח הוחמר מצבו הנוירולוגי של המטופל ואובחן שיתוק של השרירים בשתי הרגליים, לכן החל טיפול בסטרואידים.

בדיקות נוספות בוצעו לו רק כעבור שבוע, ו-11 ימים ממועד הניתוח עבר המטופל ניתוח נוסף, שאחריו ניכר שיפור קל במצבו, בעיקר מבחינת התחושה ברגליים.

בתביעת רשלנות נגד הצוות הרפואי באיכילוב, שהגיש ב-2008, הוא טען שנגרם לו נזק בלתי הפיך, גם בגלל ההתמהמהות בהכנסתו לניתוח הראשון, וגם כי הניתוח לא תוכנן ולא בוצע כראוי. לטענתו הרופאים לא התחשבו בעובדה שהוא סובל מהיצרות מולדת של תעלת השדרה, וגם פגעו לו בשורשי העצבים.

הוא הוסיף שהוא סובל מחולשה בשרירי הרגליים, משיתוק מלא של כפות הרגליים, מתחושה ירודה באיבר המין ובאזור המפשעה, היעדר שליטה על מתן שתן ועוד. לטענתו, לפני הניתוחים הוא התנייד באופן עצמאי, עבד כחשמלאי ומתקן כלי נגינה, אולם היום הוא תלוי בעזרת אמו ואחיותיו.

השופט משה בר-עם התבסס על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי לא נפל פגם בהתנהלות הצוות הרפואי בניתוח הראשון. נראה כי התוצאה המצערת נגרמה בשל לחץ על השורשים שהחל לפני שהתובע הגיע לבית החולים, לחץ שגרם לנזק שהניתוח הראשון לא הצליח למנוע.

עם זאת, התנהלות הצוות לאחר הניתוח, שהתעכב בביצוע בדיקת ההדמיה מעבר לזמן הסביר, מוביל לקביעה כי הוא חרג מסטנדרט הטיפול הראוי, ובכך התרשל. אם התובע היה נבדק בסמוך לניתוח, הניתוח השני היה מוקדם יותר וייתכן שמצבו הרפואי היה משתפר.

ואולם, מאחר שהמומחה לא ידע להעריך בכמה מצבו היה משתפר, וסבר שכנראה מדובר בשיפור לא משמעותי, פסק השופט בר-עם שמגיע לתובע פיצוי בסכום גלובלי של 300 אלף שקל בלבד. לסכום זה הוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.6% והוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.