"אבא אל תמות". מילותיו האחרונות של איילן
תמונת גופתו של הפעוט הסורי בחוף בבודרום סחפה רבים בעולם. הכאב הפך לגדול יותר להיוודע המילים האחרונות שאמר איילן כורדי בן ה-3 לאביו לפני שטבע למוות. במקום אחר וקצת אופטימי, מתאספים מהגרים בתחנת רוזנהיים בדרכם למינכן: "החלום - לראות משחק של צ'לסי"
הרגעים האחרונים של הפעוט הסורי שריגש את העולם כולו: פטימה כורדי, דודתו של איילן כורדי שגופתו נסחפה לחוף בבודרום בטורקיה, סיפרה כי מילותיו האחרונות היו לאביו: "אבא, בבקשה אל תמות".
משבר המהגרים באירופה - כתבות נוספות:
הדרך למקלט: מהגרים נוטשים את האיסלאם
מסעם של חלק מהפליטים מתחיל בפייסבוק
הדודה המתגוררת בקנדה סיפרה ל"טיימס" הבריטי כי שמעה מאביו של הפעוט עבדאללה כורדי את הסיפור הנורא. "כשהסירה התהפכה הוא החזיק את ילדיו בידיים. הוא ניסה בכל כוחו להחזיק אותם מעל הים ואז שמע צרחה מאיילן ומבנו השני גאליפ שצעקו 'אבא אל תמות'".
בשלב מסוים הבחין האב, מספרת הדודה, כי גאליפ מת והוא שחרר אותו. אז ניסה להציל את בנו השני איילן. "הוא ראה שיוצא דם מעיניו, אז הוא החליט לשחרר גם אותו", מספרת הדודה לעיתון הבריטי.
פטימה כורדי סיפרה מוקדם יותר השבוע כי המשפחה רצתה להגר לקנדה, אך בקשתם נדחתה. כורדי המתגוררת בוונקובר ועובדת כספרית ציינה כי ניסתה לסייע להם יחד עם שכניה. "לא הצלחנו להוציא אותם מסוריה ושיקבלו אותם בקנדה, אז בגלל זה הם עלו על הסירה ליוון", סיפרה הדודה.
אתמול הובא הפעוט למנוחות יחד עם אחיו ואמו שמתו גם כן בקובאני שבסוריה. האב חזר לארצו כדי לקבור את משפחתו - וחצה את הגבול עם הארונות. זעם ערב התפרץ בתקשורת הערבית נגד מדינות המפרץ בטענה שהן לא מסייעות כלל לפליטים שמגיעים מסוריה, מעיראק ומאפגניסטן לאירופה. גם האב של איילן מתח ביקורת: "אין לי טענות לאירופה או למישהו אחר. המדינות הערביות צריכות לתת את הדין בנושא המשבר הזה".
סיבה לאופטימיות
משבר הפליטים באירופה ממשיך לתת את אותותיו, אך בסוף השבוע חלה התפתחות לטובה לאחר שאלפי מהגרים חצו את הגבול לאוסטריה, שהסכימה לקבל אותם ויחד עם גרמניה נערכות שתי המדינות לקלוט עוד אלפים. ויש גם סיפורים אופטימיים יותר שמגיעים ממקום אחר באירופה.
"כמה עולה לצפות במשחק במגרש של צ'לסי? זו הקבוצה הכי אהובה עליי בליגה האנגלית. מסובך להגיע לאנגליה? אני רוצה להגיע לשם יום אחד כדי לעבוד ולשלוח כסף לאמי ולאחותי הצעירה". זהו חלומו של איברהים נאג'י מגמביה, שהצליח לעלות על רכבת מצפון איטליה ולהגיע לתחנת רוזנהיים בגרמניה בתקווה לפתוח דף חדש.
נאג'י הוא רק אחד מתוך 2,900 שצלחו את הדרך בעשרת הימים הראשונים של חודש אוגוסט. והם לא לבד. לא פחות מ-800 אלף מהגרים צפויים להגיע לגרמניה בשנת 2015 ורק להרחיב את הבעיה שהופכת לקריטית בכל אירופה.
עיתונאי ה"דיילי מייל" הבריטי הצטרף לנסיעת רכבת כזו בשבוע שעבר והתלווה למהגרים שמחפשים את החלום. עייפים ורעבים, אך מרוצים, הצליחו חלקם לחמוק מידי המשטרה. לאחרים, שמתחבאים בתאי השירותים ברכבת או מתחת למזוודות הנוסעים, יש פחות מזל.
המהגרים שמגיעים ברכבת לרוזנהיים הם מאריתריאה, לוב, סומליה, סוריה ועוד עשרות מדינות שסובלות ממצב מלחמה בלתי פוסק. מי שהצליח לרדת מהרכבת בבטחה, שם את מבטחו כעת ברישום הנכסף שיאפשר להם להישאר בגרמניה ואולי להגיע למדינה אחרת באירופה.
רוזנהיים, 64 ק"מ דרומית למינכן, הפכה למקום העלייה לרגל של מהגרים רבים. "הגענו לגרמניה?", שואל אחד הפליטים את אחד השוטרים בעת שהוא ממתין לרישומו במאגר. "כמה קשה להגיע לאנגליה? מתייחסים למהגרים שם בצורה טובה?"
עלו על הרכבת: "אי-אפשר לוותר עכשיו"
הרכבת לרוזנהיים מגיעה מאיטליה ארבע פעמים ביום. בשבוע אחד מצאו שוטרים יותר מ-140 מהגרים, גברים, נשים וילדים, והם נלקחו מיד לרישום וממתינים לאישור הנכסף או לגירוש הכואב. בשלב מסוים נסגרה התחנה בשל עומס גדול של מהגרים שהציפו את המקום.
המהגרים אפילו לא מחזיקים בדרכון משום שהם הביאו אותו למבריח שהעלה אותם לרכבת. הדבר היחיד שהם יודעים הוא שגרמניה, שבדיה ובריטניה הן המקומות הטובים ביותר שצריך לעשות הכול כדי להגיע אליהן כי מערכת הרווחה במדינות אלה היא הטובה ביותר.
לפי חוקי האיחוד האירופי, משטרת איטליה צריכה לרשום את המהגרים במאגר משום שזו המדינה האירופית הראשונה שבה כף רגלם דורכת. עם זאת, לא פעם הדבר לא מתבצע. "אנחנו רוצים שהם ייעלמו", אמר שוטר איטלקי ל"דיילי מייל".
בחזרה לאיברהים נאג'י שעלה לרכב בשבוע שעבר מבולזאנו בצפון איטליה. המסמך היחיד שהחזיק עליו הוא רק כרטיס הנסיעה למינכן. בגמביה היה נאג'י מוכר בגדים בשוק מקומי. לדבריו, הוא נרדף על-ידי המשטרה והוא חצה ללוב תמורת יותר מ-1,000 דולרים ששילם למבריח שייקח אותו לאיטליה.
יחד עם נאג'י נסע ברכבת אידריס נדייה מסנגל, שגם הוא שואף להגיע לאנגליה. "אין לי דרכון", הוא סיפר. "אמי מכרה את התכשיטים שלה כדי שאני אוכל לנסוע לאיטליה. אני לא יכול לוותר עכשיו".
לא מעט מהגרים רוצים בסך הכול למצוא עבודה טובה שתביא להם פרנסה ותוציא אותם לדרך חדשה. אחת כזו היא סמאר, בת 17 מאריתריאה, שניצלה מסירה שטבעה בדרכה לחופי איטליה. "אני רק רוצה להיות מאושרת ובטוחה ושאוכל לעבוד", היא מספרת.
לפנייה לכתב/ת 
