בג"ץ הפך את פסיקת הפיצוי לנפגעי נתב"ג
ביהמ"ש קיבל את ערעור רשות שדות התעופה וחסך מיליארדים למדינה: רש"ת ורשויות התכנון ערערו על קביעת המחוזי, שפתחה פתח לתביעות ענק מצד תושבים הסמוכים לנתב"ג בטענה לפגיעה בשווי המקרקעין שלהם
בית המשפט העליון הפך בסוף השבוע את מרבית קביעותיה של השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי שפתחו פתח לתביעות מיליארדים של תושבים הסמוכים לנתב"ג. אגמון-גונן ריכזה כ-5,000 תביעות לפיצוי בגין תכנית טרמינל 3 (נתב"ג 2000) שלטענת מגישיהן הורידה את שווי המקרקעין שבבעלותם בסכום של כ-5 מיליארד שקל.
כתבות נוספות על תביעת הפיצויים נגד נתב"ג:
- "שכונות שלמות באור יהודה הגיעו לתחתית"
- השכנים של נתב"ג מרוצים: "לפחות נקבל פיצוי"
- לא בשמיים: פיצויי ענק לחולון על "נזקי נתב"ג"?
- נתב"ג 2000: אי סדרים בפיצוי הנפגעים
שופטי העליון עוזי פוגלמן, אסתר חיות ודפנה ברק ארז קיבלו את ערעורי רשות שדות התעופה ורשויות התכנון והבנייה של הישובים הסמוכים לשדה שגובו בעמדת היועץ המשפטי לממשלה. קבלת הערעור חסכה למדינה את הסיכון בפיצויי עתק.
בשולי פסק הדין שדן בנתונים וחישובי רעש ונזק, התגלתה מחלוקת עקרונית בין אגמון-גונן לברק ארז. אגמון גונן השתיתה את פסק דינה, בין היתר, על ההכרה בזכות אדם לחיות בסביבה ראויה. "רווחתו ואיכות חייו של הפרט תלויה במידה לא מבוטלת באיכות הסביבה בה הוא חי", כתבה.
ברק ארז השיבה לעניין זה: "התייחסות מכבדת לזכות לאיכות סביבה צריכה להיות מובחנת ונפרדת מן השאלה האם האדם שטוען לה הוא בעל זכויות קניין או בעל מעמד כלכלי". לשיטתה, "סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה (שמקנה את הזכות לבעל מקרקעין שנפגע לתבוע פיצוי, מ.ג.) אינו מהווה אפוא 'פלטפורמה' מתאימה להגנה על הזכות לסביבה נאותה".
השופט פוגלמן שכתב את פסק הדין העיקרי אכן התייחס לסעיף 197 וביטל את קביעותיה של אגמון-גונן בשורה של עניינים: סף הרעש המזכה בפיצוי, קיבולת הנוסעים בנתב"ג, שיטת השומה, השיפור הטכנולוגי הצפוי במטוסים. "לצורך מתן פיצוי מכוח סעיף 197 לחוק", כתב פוגלמן, "על התובע להוכיח 'פגיעה' במקרקעין. אם לא גרמה התכנית לפגיעה בתכונות המקרקעיות של המקרקעין - אין עילה לפיצוי. לא די לעניין זה בפגיעה תיאורטית המנותקת מההתרחשות בשטח; יש לבחון את המצב בפועל".
צפו: עו"ד משה רז כהן מספר על תביעות התושבים
לפנייה לכתב/ת 
