הכל בראש: איך תרופות פלצבו מצליחות לרפא?

זו גלולה מדהימה. היא באה בכל מיני צורות וגדלים, יכולה להקל על הכאב, לטפל בדיכאון ואף להקל על תסמיני מחלת הפרקינסון. אולם זו אינה תרופת פלא. למעשה אין בה כלום.

זוהי הפלצבו, גלולת דמה המכילה סוכר או קמח תירס, ולמרות זאת, מחקרים מראים לאחרונה מדוע הפלצבו דווקא עובד וכיצד אפשר להפיק ממנו את המרב. הסרט "כוח הפלצבו‭,"‬ שישודר בערוץ 8 מחר (יום שני 7.9)‬ בשעה ‭,22:00‬ מתחקה אחר הניסיונות לברר כיצד הפלצבו מחולל פלאים בגוף.

צפו בקטע מתוך הסרט:

קראו עוד מחקרי בריאות:

מחקר ישראלי: למה 30% מחולי הסרטן מדלגים על תרופות?

מחקר ענק: אומגה 3 לא משפר את התפקוד המוחי במבוגרים

כריתות מיותרות: 80% מהטיפולים לסרטן שד - לא נחוצים

הפלצבו (ובעברית: אינבו) הוא תרופת דמה שאין בה חומר פעיל. היא ניתנת כחלק אינטגרלי מכל ניסוי לקבוצת בקרה, כדי להראות את השפעת התרופה הנחקרת לעומת מטופלים אחרים שאינם מקבלים תרופה פעילה. כך ניתן להשוות את התוצאות בשתי הקבוצות וללמוד על יעילותה האמיתית של התרופה, בנפרד מהשפעות פסיכולוגיות של קבלת תרופה.

"אפקט פלצבו" הוא כינוי להשפעתה החיובית של תרופת הפלצבו על חולה, המאמין שקיבל תרופה אמיתית, ולמעשה מהווה מעין עדות להשפעת הסוגסטיה על תהליכי הריפוי.

הקשישה קיבלה פלצבו וחזרה לשחק גולף

ההתקדמות בחקר הפלצבו התרחשה לפני כמה שנים, בניסוי שנוי במחלוקת שביצע ד"ר דיוויד קלמס ממאיו קליניק בארה"ב. במשך 15 שנים הוא טיפל בכאבי גב באמצעות הזרקה של "מלט רפואי‭,"‬ חומר מיוחד המוחדר בין החוליות. "ראינו תוצאות נפלאות בשיטה הזו‭,"‬ הוא אומר.

אבל אז ד"ר קלמס הבחין במשהו שהוביל אותו לפקפק ביעילות השיטה. "היו חולים שלהם הזרקנו את החומר לחוליה הלא נכונה, ולמרות זאת הם הרגישו הקלה‭,"‬ הוא מספר, "אז התחלתי לחשוד שיש גורמים נוספים שגורמים ליעילות לכאורה של המלט‭."‬

במהלך חריג החליט ד"ר קלמס להעמיד את ההליך המבוסס שפיתח למבחן. הוא תיכנן ניסוי שבו חולים מסוימים יעברו את התהליך האמיתי ואחרים יקבלו פלצבו - ניתוח מזויף שבו החולים חשבו שמוזרק להם החומר האמיתי, אבל הוזרק להם פלצבו.

אחת המנותחים הייתה בוני אנדרסון, קשישה שעברה תאונה שגרמה לה לכאבי גב עזים עד כדי הגבלה משמעותית בתנועה. היא כבר עברה הזרקת מלט בין-חולייתית אחת בעבר. אנדרסון נכנסה לחדר הניתוח, ושם אמר לה ד"ר קלמס שהוא מזריק לה את החומר, אלא שהיא קיבלה הזרקה של פלצבו בלבד. אף שלא היה בזריקה כל חומר פעיל, השיפור היה משמעותי ביותר. "בתוך שבוע חזרתי לשחק גולף כמעט בכל יום‭,"‬ היא מספרת. "חזרתי לעשות את הדברים שעשיתי קודם‭."‬

לא רק אנדרסון הגיבה טוב כל כך לפלצבו. כשהגיעו התוצאות של יתר 130 החולים בניסוי, כולם הופתעו. "לא היה הבדל משמעותי סטטיסטית ברמות שיכוך הכאב בין החולים שעברו ניתוח הזרקה ובין הפלצבו‭,"‬ מסכם ד"ר קלמס, "וחשוב מכך, לא היה הבדל משמעותי סטטיסטית בשיפור בתפקודיות בין החולים שעברו ניתוח הזרקה ובין הפלצבו‭."‬

גם לצבע הגלולה יש השפעה על הגוף, בדומה לאפקט פלסבו(צילום: shutterstock)

הפלצבו גורם לשחרור אנדרופינים

פול פטרסון חי בפרברי ונקובר סמוך ליערות ולהרים, שם אהב לרכוב על אופניו. לפני 12 שנים החל לפתח תסמיני קושי בהליכה, קיפאון ורעד. רופאיו קבעו שהוא סובל מפרקינסון והחלו להעניק לו טיפול תרופתי. "פרצתי בבכי. זה היה טראומתי‭,"‬ הוא מספר. מחלת הפרקינסון נובעת מחוסר יכולת המוח לשחרר את המעביר העצבי דופמין (Dopamine), המשפיע על מצב הרוח ובעיקר עוזר לפקח על התנועה ולאפשר אותה.

באמצעות התרופות יכול פטרסון לשלוט בסימפטומים באופן חלקי. לפני שנים אחדות החליט חוקר הפרקינסון ד"רג'ון שטוסל לבדוק את השפעת הפלסבו על הלוקים במחלה. פטרסון גויס לניסוי ונדרש להפסיק ליטול את התרופות, כך שהסימפטומים, כמו רעד וקיפאון, הופיעו אצלו במלוא העוצמה. הוא קיבל את גלולת המחקר ולאחר 45 דקות גופו הזדקף, הכתפיים נמשכו לאחור והוא החל לצעוד לאורך המסדרון לכיוון השירותים. אלא שפטרסון לא קיבל שום תרופה פעילה. הוא קיבל פלצבו.

סריקות מוחם של חולי פרקינסון שהגיבו לפלצבו עוזרות להבין איך התסמינים שככו. מחקרים גילו שאצלם הפלצבו גורם לשחרור כמויות דופמין זהות לאלו של אדם בריא. מחקרים נוספים הראו כי תרופות פלצבו אחרות גרמו לשחרור של אנדורפינים משככי כאב. הפלצבו, סבורים החוקרים, גורם להפעלת חומרים כימיים בגופנו כאילו היו תרופה של ממש.

אפקט הפלצבו הוכח במגוון מחלות נוספות. בסדרת מחקרים שכללה מאות אלפי חולי סוכרת מרחבי העולם הם נשקלו, ערכו שיחות עם האחות ועם הרופא, והקפידו על תפריט תזונתי אדוק ועל פעילות גופנית סדירה. הנחקרים חולקו לשתי קבוצות, אלה שקיבלו אינסולין ואחרים שקיבלו זריקת פלצבו. הממצאים הראו כי חל שיפור ניכר בערכי הסוכר בדם בשתי הקבוצות. החוקרים הסיקו שלעיתים אצל חלק מהחולים ניתן לוותר על האינסולין, תוך ביקורת ותמיכה צמודה.

הפלצבו נחקר גם בקרב חולי טרשת נפוצה. אחד הניסויים הראה כי ‭30%‬ מאלה שנטלו פלצבו הראו שיפור בתסמינים והפחתה בתדירות ההתקפים ובעוצמתם, בהשוואה למטופלים שקיבלו את התרופות אינטרפרון (Interferone) או קופקסון (Copaxone).‬ גם הדמיות MRI הראו שיפור דרמטי בסימני המחלה. אפילו בתחום רפואת העור נראה כי לפלצבו השפעה חיובית. מחקרים הראו כי כמחצית מהחולים מגיבים היטב למשחות פלסבו שאין בהן כל חומר פעיל.

אפקטים רבים של פלסבו בגוף

השם "פלצבו" ניתן במקור לנשים מקוננות שתפקידן היה לבכות את המתים בתרבויות עתיקות. מאחר שהעצב שלהן על לכתו של הנפטר לא היה אמיתי אלא תיאטרלי, דבקה בפלסבו תדמית שלילית של רמייה.

בעידן המודרני השימוש הראשון בפלצבו, אף שלא נקרא כך ולא נעשה במודע, נרשם בשנות ‭40-ה‬ של המאה הקודמת. הרבה לפני שעולם המדע ידע על ניתוח המעקפים, שלטה התיאוריה שלפיה לא מגיע מספיק דם ללב משום שהוא "נגנב" על ידי כלי דם גדולים בבית החזה. לכן הניתוח המקובל באותם ימים היה קשירת העורק העיקרי המוביל דם לדופן בית החזה.

רוב החולים דיווחו על הטבה בכאבים ובתעוקת החזה. היום בדיעבד ברור כי היה זה אפקט הפלצבו: ההטבה שחשו החולים נבעה מחוויה סובייקטיבית, ללא כל שיפור בזרימת הדם ללב.

"היום אנחנו יודעים הרבה יותר על הקופסה השחורה הזו שנקראת פלצבו‭,"‬ אומרד"ר עופר כספי, מומחה לרפואה פנימית ולרפואה משלימה ממרכז דווידוף לסרטן שבבית החולים בילינסון, "ברמה ראשונה, סוציולוגית-אנתרופולוגית, אנשים מייחסים משמעות ריטואלית טקסית להתערבויות. לדוגמה, אם לוקחים מזרק ושמים בתוך המזרק חומר שקוף, לעומת אם צובעים את החומר שבתוך המזרק בצבע אדום, ובכל מקרה החומר שבתוך המזרק הוא סתם תמיסת מלח פיזיולוגית - הצבע האדום משפיע יותר, למרות שזו אותה תמיסה. ואם נציע כדור או זריקה, הזריקה נתפסת כמשהו חזק יותר. לכן חברות שונות מייחסות ערך שונה לטקסים טיפוליים שונים‭."‬

לפי ד"ר כספי, הרמה השנייה שבה הפלצבו עובד היא ציפייה. "מתברר שכשאנחנו נותנים לאנשים גרייה שהיא סוגסטיבית, כלומר חושפים אותם לאיזושהי סוגסטיה, למשל 'מעכשיו לא יכאב לך' או 'לחץ הדם שלך ישתפר', הציפייה משנה את הכימיה במוח. מחקרים הראו שכשנותנים לחולה סוגסטיה שמעלה את רמות הדופמין, פתאום יש שיפור בפרקינסון.

"הרמה השלישית היא המרתקת ביותר: אין איבר או מולקולת פלצבו בגוף. אבל היום יש עבודות ראשוניות שמאפשרות לנו לנחש מה במוח עשוי להשתנות, שיחווה כאפקט פלצבו. אנחנו מניחים שהתגובה הזו היא מוחית, אבל היא יכולה להיות תגובה במערכת העיכול. אין אפקט פלצבו אחד אלא אפקטים של פלצבו. אלה אפקטים רבים, אבל המוח מתווך ועורך בקרה לתגובה‭."‬

ישראל: הפלצבו אסור לשימוש

לדברי ד"ר כספי, פעם הייתה מקובלת ההנחה שרק אנשים נוירוטים או נשים מגיבים לפלצבו, אולם בעשרות השנים האחרונות קיים קונצנזוס בספרות הרפואית שלא קיימת "אישיות פלצבו‭."‬ "היום כל מחקר משתמש בפלצבו כקבוצת ביקורת, ולא נמצאה קורלציה בין האישיות של האדם לבין תגובתו לתרופה או לפלצבו‭,"‬ אומר ד"ר כספי.

הפלצבו אסור לשימוש בישראל אלא למטרות מחקריות במסגרת ניסוי קליני המאושר על ידי ועדת הלסינקי, ועדת אישורי מחקרים הנמצאת בכל בית חולים. "תרופות עוברות רישום, ופלצבו איננו תרופה אחידה שעברה רישום‭,"‬ מסביר ד"ר כספי, "אבל בעתיד לא מן הנמנע שהפלצבו ישמש טיפול לכל דבר, ולא כסוג של רעש רקע שרוצים להיפטר ממנו.

"יותר ויותר מחקרים מראים שהפלצבו הוא טיפול ראוי. היום מקובל להניח שעד כשלושה רבעים מהאפקט של התרופות הוא אפקט פלצבו. ולראיה, הצבע והשם של התרופה שאתם נוטלים אינו מקרי. למשל, תרופה להפרעת קשב וריכוז נקראת קונצרטה (Concerta) כלומר הרמוניה. התרופה בונדורמין (Bondormin)

פירושה שינה טובה.

"גם צבע התרופה איננו מקרי - תרופות מעוררות הן בצבעי אש, ותרופות מרגיעות בצבעי פסטל. הפלסבו קיים, ואי-אפשר עוד להתעלם מהשפעתו על גוף האדם".

הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב בריאות ב-ynet