הדו"ח קבע: השוטרים בשטח לא קיבלו את התמונות של שליסל
הוועדה שחקרה את המחדלים שהובילו לרצח במצעד הגאווה המליצה על הדחת שבעה קצינים ושוטרים. הכשלים שמתוארים בדו"ח, שרק תמציתו פורסמה, מתארים כשל שזועק לשמיים. מחסום שתוכנן לא הוקם, התצפיות הסתכלו רק פנימה למצעד והתמונות של הדוקר לא הגיעו לשוטרים בשטח
במהלך מצעד הגאווה בירושלים בסוף יולי החזיקו מפקדי הכוחות במקום תמונות של ישי שליסל, אולם אלה לא הועברו לשוטרים בשטח. כך עולה ממסקנות ועדת הבדיקה המשטרתית של המחדל שאפשר את פיגוע השנאה שבו נרצחה שירה בנקי ונפצעו חמישה צועדים נוספים. לפי המסקנות שפורסמו אתמול (ב'), התמונות שהוכנו מבעוד מועד נשארו במעטפות גם בסיום אותו יום.
עוד עולה כי לא הוקם מחסום שהיה אמור לעמוד בצומת הרחובות הקריטי וושינגטון וקרן היסוד, שממנו נכנס שליסל למצעד, וכן לא בוצעו סריקות כפי שהוגדר באישור תוכניות. התצפיות של המשטרה כיסו רק את החלק הפנימי של הצעדה ולא נתנו מענה להיקף רחב של הצעדה במבואות וברחובות הסמוכים.
אחד המודחים הוא ראש מרכז דיווח ותיאום של אגף חקירות ומודיעין במטה הארצי, רב-פקד דורון שלום, שהחליט על דעת עצמו להוריד את שמו של שליסל ממצגת עם דמויות בעלות פוטנציאל לאיים על משתתפי המצעד. הוא עשה זאת ללא התייעצות עם מפקדיו ועם מי מגורמי מחוז ירושלים. במקביל בוטלה יציאתו המתוכננת לקורס פיקוד ומטה.
ממלא מקום המפכ"ל, ניצב בנצי סאו, קיבל את מסקנות הוועדה והורה על הדחה של שבעה קצינים ושוטרים, ורישום הערות אישיות לבעלי תפקידים נוספים. הקצין הבכיר ביותר שיודח הוא מפקד מרחב מוריה, ניצב-משנה קובי דוידיאן. למפקד מחוז ירושלים, ניצב משה (צ'יקו) אדרי, ולמפקד מרחב ציון תנ"צ אפי חביביאן תירשם הערה פיקודית בלבד.
בסביבת השר לביטחון פנים גלעד ארדן אומרים כי הדו"ח הראשוני, שהוגש לו לפני כמה שבועות, כלל המלצה להדיח מתפקידם רק שני קצינים, ולא נבדק בו חלקו של המודיעין במטה הארצי – דברים ששונו בהשלמה שביקש השר. מנגד מתעקש גורם במשטרה שרוב המסקנות האישיות הופיעו כבר בדו"ח הראשוני שנמסר לארדן.
גורמים במשטרה אומרים כי הסוגיה המודיעינית היא הקריטית ביותר בהבנת הכשל: "זה אירוע שהיה יכול להימנע אם היה מטופל מודיעינית. יש הרבה שיטות שבהן אפשר לקחת אדם שמסומן כאיום ולטפל בו. המודיעין על שחרור שליסל הגיע למחוז ירושלים. העובדה שהוא שוחרר הייתה על שולחן, אבל לא אספו מודיעין לגבי הכוונות שלו ולא הגיעו לאנשים שקרובים אליו".
בהודעתה הבהירה ועדת הבדיקה שעל אף ההכנות וההיערכות של המטרה, עבודת המטה, הפיקוד והמודיעין לקו בכשלים שגרמו לכך שההתראות והאיומים לא קיבלו בפועל מענה הולם ולא מנעו במבחן התוצאה את כניסתו של שליסל לתהלוכה.
הוועדה דנה גם בממשק בין המשטרה לשב"ס, שממנו שוחרר שליסל כמה שבועות קודם לכן אחרי ריצוי עשר שנות מאסר בעקבות דקירה במצעד הגאווה. שב"ס העביר מידע לתחנת המשטרה הרלוונטית – בנימין – על מקום מגוריו האחרון של האסיר המשוחרר. אלא שמאחר שהתגרש, הוא לא גר עוד בביתו אלא באזור מועצה אזורית נחל שורק ליד רחובות. עם זאת, הדיווח עליו הועבר גם למערכות המידע הארציות והגיע גם למחוז ירושלים, ולמרות זאת לא בוצעו פעולות אופרטיביות חרף הנחיה מפורשת של מפקד המחוז לראש ענף המודיעין.
ביום הפיגוע ניסה שליסל להיכנס למתחם הצעדה דרך אחת החסימות. הוא זוהה כדמות חריגה, התבקש לעזוב ואכן כך עשה. הוא חדר בניסיון השני מרחוב אחר, שם עמדו שוטרת מג"ב ושוטר נוסף. השוטר זיהה אותו, קרא לו לעצור והחל לרדוף אחריו. מאותו רגע החל שליסל לרוץ ופתח במסע הדקירות.
ירדן נוי, אחד הפצועים במצעד הגאווה, אמר ל-ynet: "נראה שבאמת עשו עבודה רצינית כדי לתחקר את זה. המסקנות האישיות לא עניינו אותי כמו המסקנות המערכתיות, שימנעו מזה לקרות שוב. זה לא יחזיר את הדברים אחורה ולא יפצה על שום דבר בשביל אף אחד מאיתנו, אבל זה מראה שלקחו את זה ברצינות ויפיקו מסקנות".
לדבריו הוא בקשר עם פצועים אחרים מהפיגוע, "בעיקר סביב עניין הדו"ח והפרסום שלו, וגם קצת ברמה האישית משתפים חוויות. זה לא קל אבל אנחנו חוזרים לאט-לאט לשגרה".
שלי בר-ניב, שניצלה ברגע האחרון מסכינו של שליסל: "בשם אגודת הסטודנטים, אני שמחה לשמוע שהמשטרה מפיקה לקחים מהאירוע הנורא. אנחנו מצפים לראותה במצעד בשנה הבאה ערוכה ומוכנה יותר".
לפנייה לכתב/ת 
