איך ריקודי עמים תורמים לחיים ארוכים וצלולים יותר
בשורה משמחת לאלפי המשתתפים בריקודי עם: זה לא רק התנועה, זה גם שינון התנועות שבאות איתה. מחקרים מוכיחים שריקודי עם מועילים לא רק בגלל התנועה שבפעולה, אלא גם בגלל הפעלת המוח בשינון הריקוד. המתמידים זוכים לא רק לשנות חיים רבות יותר, אלא גם צלולות בהרבה
ידוע כי פעילות גופנית מידתית תורמת לבריאות גוף ונפש, על היבטיה השונים. מחקרים הראו כי מתוך מגוון צורות של פעילות גופנית, הריקוד כתחביב, משמש כפעילות אירובית התורמת לתפקוד תקין של מערכת לב-ריאות, לאיזון לחץ הדם ולאיזון רמות הסוכר בדם.
כמו כן, פעילות זו תורמת לשיפור היציבה, גמישות השרירים, הקואורדינציה, שיווי המשקל וההתמצאות במרחב. בנוסף, בעת הריקוד עולה רמת הסרוטונין במוח ויש תחושת רווחה והפחתת לחץ.
לבסוף, הריקוד יוצר סביבה אנושית מעשירה, בכך שהוא מציע אינטראקציה חברתית, רגש, גירוי חושי ועוד. מתברר עוד כי לריקוד יש השפעה מיטיבה על תפקוד מוחי ועל כך נרחיב בסקירה זו.
קיראו עוד על כוחו המרפא של הריקוד
רפי הצליח לעצור את מחלת הפרקינסון בעזרת ריקוד
להשתקם מתאונת דרכים בעזרת ריקוד; שיטת גאגא
הטיפ היומי: מה משפר יותר את הכושר - שחייה או ריקוד?
הריקוד מעכב הסיכוי ללקות בדמנציה
ידוע כי פעילות גופנית, ואפילו מתונה, יש בה כדי לשמור על תפקוד קוגניטיבי תקין והיא יכולה להפחית את הסיכון ללקות בשטיון (דמנציה) ואף לעכב התפתחותו, גם במקרים בהם קיימת נטייה תורשתית.
גם הריקוד, כסוג של פעילות גופנית, יש בו תועלת לתפקוד המוח. מתברר כי ריקוד, שהוא סדרת תנועות מורכבות המבוצעת בתיאום עם מוסיקה, גורם להפעלת רשתות רבות במוח ולפעילות בו זמנית באיזורים נרחבים של המוח, במקום הפעלה של איזור ממוקם אחד.
במחקרים שונים נמצא כי, בהשוואה בין רוקדים כתחביב לאלה שאינם רוקדים, יש עדיפות לרוקדים בהיבטים קוגניטיבים (כגון- חשיבה, זכרון) וכן בתפקוד כללי.
במאמר שפורסם בשנת 2003 בעיתון הרפואי New England Journal of Medicine, בדקו החוקרים, ורגז וחבריו, 488 קשישים בריאים במהלך 21 שנה. נמצא כי במשך תקופה זו 30% מאלה שנכללו בקבוצת הלא-רוקדים פיתחו סימני שטיון לעומת 19% בלבד בקבוצת הרוקדים. הממצאים במחקר זה הצביעו על הפחתה של 36% בסיכון לפתח שיטיון בקבוצת הרוקדים.
מסיבות אלה מוכר הריקוד ככלי רפואי טיפולי במגוון מצבים רפואיים, כגון במחלת פרקינסון, שטיון, מחלות נפש ועוד. בתוך עולם הריקוד, יש לריקודי העם הישראליים מאפיינים מיוחדים אשר עשויים להעניק לעוסק בהם יתרון פוטנציאלי נוסף בהקשר לשמירה על תפקוד מוחי תקין.
צפו בהרקדה של המרקיד והיוצר גדי ביטון:
(צילום: נעמה נוח)
שינון התנועות בריקודי עם מאתגר את המוח
ריקודי עם ישראלים, בניגוד לז'אנרים אחרים, מתאפיינים בסדרת תנועות קבועות מראש ושונות משיר לשיר. מאז הומצא ריקוד העם הישראלי הראשון ע"י ברוך אגדתי בשנת 1924, חוברו אלפי ריקודי העם ובכל שנה ממשיכים להיווצר עשרות ריקודים לשירים חדשים ואף ישנים.
כך, עם הזמן, מצטבר בזכרון הרוקד המתמיד מאגר גדול ודינמי של רצפי תנועות, אשר כל אחד מהם מוצמד לשיר מסוים.
בתהליך הלימוד של ריקוד חדש, וכאמור קיימים אלפי ריקודים, מתבצע שילוב של קלט ממספר חושים - בעיקר ראייה ושמיעה ומיקום הגוף במרחב. קלט זה עובר תהליך של עיבוד ובסופו נשמרת בזכרון תבנית התנועה המורכבת, בהקשר למנגינה המיוחדת.
כאשר השיר מתנגן שוב, על המוח לזהות את התבנית, לשלוף במהירות את כל החומר המעובד מהזכרון ולהוציא את סדרת התנועות לפועל כמקשה אחת בתזמון מדוייק עם המנגינה. אכן, מדובר בתהליך קוגניטיבי מורכב, המאתגר את המוח באופן רציף, במהלך מפגש שבו מושמעים עשרות שירים.
התהליך שתואר יכול להסביר את חוויתם של רוקדים רבים: קליטה ועיבוד של ריקוד חדש הופכים מהירים יותר ככל שנסיונם המצטבר בתחום זה עשיר יותר.
זאת ועוד, ניתן להפיק תועלת לתפקוד המוח גם במקרה והרוקד אינו מכיר ריקוד מסויים והוא מנסה, תוך כדי הריקוד, לחקות את הצעדים מצפייה ברוקדים האחרים מסביבו.
במקרה כזה מתרחש תהליך קוגניטיבי בעל מאפיינים שונים מעט מאלה שתוארו לעיל. על הרוקד להיות מרוכז כל כולו בעיבוד מהיר של הקלט מהעין ומהאוזן ובהוצאת תנועת הגוף הנכונה אל הפועל.
במקרים אלה מופעלים אצל המתבונן גם תאי עצב הנקראים 'נוירוני מראה' (mirror neurons). תאי עצב אלה מסוגלים לחקות את הפעילות המתרחשת מול עיני המתבונן, אך מתברר שהם מופעלים אף במצב שבו האדם צופה בלבד בתנועה המתבצעת ע"י אדם אחר ואינו מבצע אותה בעצמו.
לאור האמור, העיסוק בריקודי עם, כפעילות חברתית, יכול לשמש, בפועל, כמאמן מוחי יעיל.
מה החשיבות של אימון מוחי ומדוע הוא נחוץ?
בניגוד למה שנטען בעבר, מחקרים מצביעים על כך שהמוח שומר לאורך חיי האדם על תכונה של פלסטיות (היכולת להשתנות ולהגיב להשפעה חיצונית). המוח אינו סטאטי והוא ממשיך, אולי שלא במפתיע, בכל גיל להיות דינמי ולהגיב לגירוי, לאימון ולפעולות חוזרות ונשנות (repetitions).
כמו כן, כשחלק אחד של המוח אינו פועל כיאות, בשל מחלה או פציעה, חלקי מוח אחרים עשויים לפצות ולאפשר תפקוד תקין. למוח נחוץ, אם כן, אימון בדיוק כפי שלשריר נחוץ אימון כדי לשמור על תפקוד תקין ולהתפתח.
ככל שמפעילים את המוח, גורמים לו להתאמץ ומציבים בפניו אתגרים, כך הוא מתפתח ומשתכלל ומתחדד.
הדבר בא לידי ביטוי הן במספר תאי העצב והן במורכבות הקשרים ביניהם. לעומת זאת, ככל שממעטים לעשות בו שימוש, המוח מתנוון ותפקודיו נחלשים. מקובלת בהקשר זה האימרה - use it or lose it.
המאפיינים המיוחדים של ריקודי העם הישראליים, מעניקים לסוג פעילות זה, בצד התועלת הגופנית, גם יתרון פוטנציאלי בשמירה על תפקוד מוחי תקין, וזאת באמצעות אימון קבוע ומתמשך של המוח המגביר את הרזרבות הקוגניטיביות.
מעבר להחלטות שהקורא יכול לקבל לגבי עצמו ולגבי סביבתו הקרובה בהקשר להתנהגות בריאותית, ראוי שהרשויות העוסקות בקידום בריאות (כגון- במסגרת המיזם 'ערים מקדמות בריאות'), יפתחו ויעודדו גם הן פעילויות מסוג זה, המשמשות כאימון מוחי טבעי המשולב בפעילות חברתית מהנה.
בחודש אוקטובר הקרוב יתקיים קמפ ריקודים ענק , בהנהלתו של המרקיד והיוצר גדי ביטון. לראשונה, הקמפ יוקדש כולו למען המרכז הלאומי להשתלות ועידוד חתימה על כרטיס אדי
לפנייה לכתב/ת 
