שתף קטע נבחר
 

"הסיכון הפיננסי של ישראל עלה"

על רקע הורדת המסים ותגלית הגז המצרי, כלכלן בכיר בשוק סבור כי קיים סיכון מוחשי לחוסן הפיננסי של ישראל והידרדרות במצב עלולה אפילו להוביל לתרחיש של הורדת דירוג אשראי. מה מעלה את הסיכון?

ההחלטה שהתקבלה לאחרונה באוצר על הורדת המסים בהיקף של 6 מיליארד שקל כאשר המע"מ יירד ב-1% ומס החברות יירד ב-1.5%, מעלה בקרב כלכלנים חששות לגבי מצבה הפיננסי של ישראל.

 

לכתבות נוספות בנושא:

 

מטרת המהלך הייתה לעודד צמיחה בתקופה שבה על פי המדדים קיימת האטה בפעילות המשק, לעומת זאת, לא מעט כלכלנים מעלים ספקות באשר להשפעת הורדת המע"מ על רמת המחירים בישראל ומעריכים כי הורדת המע"מ לא בהכרח תתמוך ותסייע לצמיחה במשק.

 

בשיחה עם ynet מציין אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש, כי הורדת המסים על רקע האטה המסתמנת במשק, מעלה את הסיכון הפיננסי של ישראל ובסופו של דבר עלולה לגרור את הכלכלה הישראלית למצב של הורדת דירוג אשראי.

 

"הורדת המסים עלולה לסכן את התוכנית להורדת הגירעון בישראל שהוא לא רק גבוה אלא הוא גם מבני. עלייה בגירעון וירידה בקצב הצמיחה מעלים סיכון לעלייה ביחס חוב לתוצר - מצב זה עלול לגרום לפגיעה בדירוג האשראי", מסביר זבז'ינסקי.

 

גם הגז המצרי מחדד את הסיכון

מה הסיכוי לתרחיש כזה של הורדת דירוג? "חברות האשראי לא באות היום ומורידות דירוג אך אם המצב ימשיך להידרדר ייתכן שישראל תקבל אזהרה ואולי בהמשך תהיה הורדת דירוג. כרגע בהחלט אפשר לומר שהסיכון עלה", מדגיש זבז'ינסקי.

 

ביחד עם הורדת המסים, סבור הכלכלן הראשי במיטב דש כי קיים עוד גורם שעלול להוביל לעלייה בסיכון הפיננסי של ישראל – הגז המצרי וביטול או דחייה בפיתוח מאגר הגז "לוויתן", מה שעלול גם להוות איום על דירוג האשראי.

 

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 

"על פי הערכות, התקבולים שהמדינה צפויה לקבל מתגמולי הגז יעמדו על כ-70 מיליארד דולר בשנים 2020-2050, אם ההשקעה המתוכננת מ'לוויתן' לא תצא לפועל או תדחה, גם תקבולי המדינה יהיו יותר קטנים או יידחו. ירידה בתקבולים העתידיים מהגז פוגעת בחוסנה הפיננסי של המדינה ועלולה להשפיע על דירוג האשראי", מעריך.

 

בינתיים, בשוק ההון מרגישים את הורדת המסים בשוק האג"ח. המהלך של הורדת המע"מ תומך באפיק השקלי וגורם לפגיעה בציפיות האינפלציה. בבית ההשקעות "הראל פיננסים" ממליצים על אחזקה של 45% במבנה תיק האג"ח באפיק הממשלתיות השקליות לעומת החזקה של 10% באפיק האג"ח הקונצרניות השקליות.

 

"על רקע הידיעה על הורדת המע"מ והירידה העולמית המתמשכת בציפיות לאינפלציה, הורדנו חשיפה לאינפלציה בטווח הקצר. ציפיות האינפלציה בטווחים של חמש שנים ומעלה נמוכות על פי כל קנה מידה היסטורי", מציינים בבית ההשקעות.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים