משנים את הממשלה מבחוץ
מה הקשר בין מלחמת לבנון השנייה, המחאה החברתית ושולחנות עגולים? במשרדי הממשלה הבינו שכדי להביא לשינוי, יש צורך בשיח פורה מול המגזרים השונים במשק. כיצד השיטה מיישמת, ואיך הפכה הממשלה מגורם נגרר לגורם מוביל בתהליכים בין המגזרים בישראל?
בשיתוף ארגון "שיתופים"
היחסים בין המגזר העסקי, המגזר השלישי והממשלה ידעו עליות, מורדות וחוסר סדר במשך השנים. על רקע מצב זה, בפברואר 2008 אישרה ממשלת ישראל מדיניות סדורה בכל הקשור ליחסי הממשלה עם ארגוני החברה האזרחית וחברות עסקיות לקידום מטרות ציבוריות.
עוד בנושא
העסקים שמצמצמים את חוסר השוויון בחברה
היעד: הכפלת נבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה - תוך ארבע שנים
כחלק מההחלטה הוקם שולחן עגול בנושא הממשק בין המגזרים, ובנוסף שולחנות עגולים לפי נושאים במשרדי הממשלה השונים"בזמן מלחמת לבנון השניה, הממשלה הבינה שבשעת חירום, ללא שיתוף פעולה עם החברה האזרחית, היא לא יכולה לעמוד לבד במחויבותיה" אומר אברהם אסבן, מנהל תחום שיח בין מגזרי בארגון 'שיתופים', העוסק בבניית אסטרטגיות להשפעה חברתית.
לדבריו, במלחמה נוצר מצב של ואקום. "עובדי רשויות מקומיות עזבו את הצפון ונשארו רק האוכלוסיות החלשות. מי שעזר היו החברה האזרחית וגם המגזר העסקי, בצורה מעוררת התפעמות. אך הממשלה לא הצליחה להתמודד לבד"
התהליך ממשיך במחאה החברתית
אסבן מציין שני סימני דרך מרכזיים בתהליך ההבנה של הממשלה באשר לשיתוף פעולה עם כל המגזרים. "לאחר סיום המלחמה, החלה הממשלה לגבש חשיבה בנושא, ובשנת 2008 התקבלה החלטת ממשלה בנוגע להסדרת היחסים עם החברה האזרחית".
לדבריו, מאז ועד היום, פועלים שולחנות עגולים של הממשלה מול המגזר השלישי והעסקי. "ככל הידוע לי באף מקום בעולם לא קיים מוסד ציבורי כמו השולחן העגול במשרד ראש הממשלה. מדובר בשיח מתמשך לתקופה כה ארוכה ומספר רב של נושאים שכבר נידונו: מלחמה וחירום, איך מקדמים התנדבות, העלאת אחוז הפילנתרופיה הפרטית, ושיפור השירות לאזרח", מפרט אסבן. "הממשלה פשוט הבינה שגם היא תרוויח אם היא תתייעץ".
יוסי רוזן, יו"ר קבוצת XT ולשעבר יו"ר המגזר העסקי בשולחן העגול במשרד רה"מ, אומר כי "בשולחן העגול היה ניסיון חשוב לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים - תעסוקה, אוכלוסיות בסיכון, בעלי מוגבלויות. במטרה לעודד את הפעילות על הנושאים המועדפים, הוחלט מצד אחד על השוואת התקציב מצד הממשלה מול כל שקל שהפילנתרופיה תשים על נושאים אלו, ומצד שני יושמו הטבות מס בתחומים שהמדינה רוצה לעודד".
השיא השני של התהליך, לדברי אסבן, היה המחאה החברתית בקיץ 2011. הוא מציין כי היתה במחאה הבעת כוח עצום של הציבור כלפי הממשלה ."הממשלה הבינה שהציבור יכול להגיד 'עד כאן'. "היום יש כבר שיח פנימי במשרדי הממשלה, של רצון להתייעץ לפני פעולה. גורמי הממשלה מכירים בכך שיש כוחות בחוץ וזוויות הסתכלות אחרות. קיימת הבנה שלא כל החוכמה נמצאת בקריית הממשלה".
מה קורה בשטח?
אין ספק כי ב-7 השנים האחרונות נרשמת עלייה משמעותית במספר תהליכי ההיוועצות ושיתופי הפעולה של הממשלה עם גורמים חוץ-ממשלתיים, לטובת גיבוש מדיניות בנושאים הנוגעים לעבודת משרדי הממשלה.
רון צור, ראש המטה ליישום הרפורמה בשירות המדינה בנציבות שירות המדינה, אומר כי "בתפיסה שלי, אף גורם לא יכול להתמודד לבד עם האתגרים שעומדים בפנינו. גם אם לממשלה יש אחריות מלאה, אין לה את היכולת המלאה לממש את כל המטרות". אחד האתגרים שמובילים את נציבת המדינה ב-3 השנים האחרונות בהן מיושמת הרפורמה, לדברי צור, הוא "לגייס כמה שיותר חוכמה וכוחות, מגורמים שונים, לטובת המטרה הגדולה- מיצוי הפוטנציאל של המשק, החברה והכלכלה הישראלית".
כתוצאה מהשולחנות העגולים נולדו יוזמות ארוכות טווח, כמו מיזם ההתנדבות הישראלי, שמטרתו העלאת המודעות וההתנדבות של האוכלוסייה, או 'תבונה- חיזוק תשתיות פיננסיות בעמותות', שמטרתו לסייע לעמותות בשיפור הביצועים הארגוניים, הפיננסיים והכלכליים.
עוד רעיון אשר נמצא בצמיחה בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות השולחנות העגולים, הוא עידוד עסקים חברתיים. "לצד פילנתרופיה ותרומות, הממשלה מעודדת הקמת עסקים שמטרתם העסקת בעלי מוגבלויות, או קרן לעסקים חברתיים, בלי מטרת רווח", אומר רוזן. "לדעתי השולחנות העגולים השיגו בנושא הזה דבר גדול מאוד".
גם משרדי הממשלה משתפרים
אסבן, אשר עובד מול שישה משרדי ממשלה שונים כחלק מפעילות ארגון 'שיתופים', מעיד כי "לכל משרד סגנון שונה של תהליכי שיתוף, והאחריות שלנו היא להתאים את שיטת הפעולה למה שהמשרד צריך ופועל על פיו".אחד המשרדים המצטיינים בנושא הוא משרד החינוך, אשר מוביל בשנתיים האחרונות מספר יוזמות הכוללות שיתוף מלא עם המגזר השלישי והעסקי.
בשנת 2014 הוחלט במשרד להסדיר את הכנסת תכניות חיצוניות אל בתי הספר. "המשרד עשה עבודה נרחבת של התייעצות עם ארגונים, בתי ספר, חברות, עמותות, מנהלים", אומר אסבן, "ויש תוצר- פורטל מקוון שכולל ממשק נוח, אפשרות בחירה נוחה של תכניות חיצוניות, דירוג תכניות ועוד".
שיתוף הידע והשקיפות תרמו גם לעבודה של הארגונים שיוזמים את התכניות החיצוניות, לדברי אסבן. "לאחר התהליך, מספר רב של ארגונים העידו שדרך השיתוף הם העצימו את ההשפעה שלהם, למדו לקחים מתכניות אחרות וסיכמו על שיתופי פעולה".
כיום נמצא המשרד גם בעיצומה של תכנית לקידום החינוך הטכנולוגי-מדעי, באמצעות יוזמה כמו 5פי2, למשל, שמטרתה להכפיל את תלמידי 5 יחידות מתמטיקה בישראל.
"משרד החינוך לוקח את הכל שלב אחד למעלה, עם מנגנונים קבועים בתחום", אומר אסבן. "בתהליך שצפוי להסתיים בעוד חודשיים, המשרד ישיק מנגנוני שיתוף כגון קבוצות מיקוד, שולחנות עגולים ופידבק אינטרנטי". בנוסף לכך, בכל יחידה במשרד צפוי להיות רפרנט שותפיות, אשר יקבל הצעות לשותפויות וינהל אותן. " תהיה כתובת לכל מי שרוצה להציע שותפות, ולא רק למי שמקושר", אומר אסבן. "בנוסף, הרפרנטים הם אנשים שיתמחו בתחום, יכירו את השטח, ידעו איך לנהל שותפויות. מדובר במהפכה של ממש באופן בו עובד עולם החינוך".
"אנחנו רחוקים מהיעד, אבל יש מי שיסמן את היעדים", אומר אסבן לסיום. "אני רואה שהכוחות הצעירים בממשלה, מנהיגים במשרדי הממשלה, רואים בשיתוף בתור ערך חשוב. הם רוצים לעשות שינוי ולהוביל, יחד עם כל המגזרים. לכן, אני אופטימי מאוד באשר לעתיד".
ב-9.9. יערך בבית שיתופים, כנס "שיתופים" במעמד נשיא המדינה, שר האוצר, שר החינוך, סגן שר הבריאות, מנכ"לים ואנשי עסקים רבים שיעסוקו בדרכים להצעיד קדימה את המדינה באמצעות הוצאה לפועל של משימות ברמה הלאומית ע"י שילוב כוחות מהמגזר העסקי, ממשלה, אנשי עסקים, תאגידים וארגונים חברתיים.
לפנייה לכתב/ת 
