עתיקה וחדשנית: טיול משפחתי בבאר שבע
בירת הנגב מתעוררת לחיים. אתרים חדשים נפתחו ומהלכי שיפוץ ושימור יצאו לדרך. רק שעה ברכבת מתל אביב תוכלו למצוא עולם אחר, עשיר ומעשיר. קפצנו לבקר
באר שבע היא העיר השנייה בישראל, שהוקמה תחת שלטון מוסלמי (לאחר רמלה). היו אלה העות'מאנים שבחרו להקים את העיר המדברית במיקומה הנוכחי בשנת 1900. כן, באר שבע הגדולה בסך הכל בת 115 שנים. ינוקא במושגים ארצישראליים. בביקורנו נתמקד במספר אתרים מרכזיים, הממלאים יום שלם למטייל הבודד או למשפחה. נתחיל בתל באר שבע, צפונית מזרחית לעיר, אתר המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים ומצוי ברשימת אתרי המורשת עולמית של אונסק"ו.
לאחוז בקרנות המזבח
בכניסה אל הגן, למרגלות התל, ממתין למבקרים שחזור מרשים של מזבח ארבע קרניים, שנמצא בחפירות האתר. המזבח המקורי הנחשב לנדיר ומיוחד, שוכן במוזיאון ישראל. המזבח נמצא מפורק ואבניו שימשו לבניית מחסנים בעיר בשלהי המאה השמינית לפני הספירה, והממצא הולם את המסופר במקרא אודות הרפורמה הדתית שערך המלך חזקיהו ביהודה. לאחוז קרנות מזבח - על אמת.
מהבאר נכנסים בשער העיר המקראי המרשים, ששרד על ארבעת תאי השומרים שבו (שערים דומים נמצאו בערים מקראיות רבות בממלכת יהודה בתקופת המלוכה) וממשיכים בעלייה קלה אל מגדל התצפית בלב התל. באר שבע המקראית נבנתה בצורת כוכב שמגדל התצפית (המודרני) בליבהּ. מכאן רואים היטב את נחל באר שבע, נחל חברון וכמובן את כל חלקי העיר המקראית הקדומה. את עיניי מהתצפית המרשימה משכו דווקא המחסנים שבמזרח התל, מרחק קצר מהמגדל.
במקרא מוזכר לא פעם המושג "ערי מסכנות". כפי הנראה מקור המילה בסכך המכסה את המבנה, שכן בניית מבני ציבור גדולים המקורים בגג, היתה השקעה גדולה ויקרה שרק ערי שלטון יכלו להרשות לעצמן. המילה מוסך בימינו נגזרת מאותו שורש = סכך. ערי מנהל שלטוניות אגרו את המסים והמזון במחסנים ממלכתיים שכאלה. המיסים שולמו ב"דגן תירוש ויצהר", המוכרים לנו כיום כחיטה, שמן ויין.
גולת הכותרת של הביקור בבאר שבע המקראית, מצויה בחלקו הצפוני של התל נסתרת מן העין. כאן מצוי מפעל המים המפואר, ששרד כמעט בשלמותו. ירידה במדרגות וכניסה אל מפעל עתיק זה לא תשאיר אתכם אדישים. ניתן להבחין ביציאה ממפעל המים באמות שבנחל הצפוני אל התל. כך ניתן להבין, כי כאשר בחברון ירדו גשמי ברכה, זכתה באר שבע המקראית לשפע של מים בעיר המצויה במרחב המדברי. הגרסה המקראית למוביל הארצי.
זהו המקום לציין כי נכון להיום אין הוכחה ניצחת כי תל באר שבע, הוא אכן העיר המקראית באר שבע, הנזכרת בסיפורי אברהם אבינו. באר שבע מוזכרת בתנ"ך 34 פעמים, אך לצידה נזכרת גם עיר בשם 'שבע' המופיעה פעם אחת בלבד בספר יהושוע בפרק י"ט, כעיר בנחלת שבט שמעון. בחפירות שנערכו באזור התעשייה הדרומי מזרחי של באר שבע, דקות ספורות ברכב מהתל בו ביקרנו, נמצאו שרידי עיר מקראית נוספת גדולה ומשמעותית ההולמת את תקופת מלכי יהודה. מי משתיהן הנה באר שבע המקורית? ואולי בכלל ישנה עוד עיר מקראית המסתתרת אי שם מתחת לבתי העיר המודרנית שטרם נחשפה?
אברהם אבינו עכשיו
התחלנו בעברה של באר שבע ונמשיך בנסיעה קצרה אל מרכז המבקרים באר אברהם. הביקור מתחיל במבואה יפה אל מול מפת נדודי אברהם אבינו עד הגעתו לארץ ישראל. מיד בהתחלה נכנסים אל מסדרון חשוך שבו נשמעים בקול עמוק ובמקביל מוקרנים על הקירות פסוקים מקראיים הקשורים בסיפורי אברהם אבינו בבאר שבע וסביבתה.
בהמשך נצעד עם שיירתו של אברהם אבינו במסעו לכנען ובראש המסדרון, סרט תלת מימדי מרשים על מסך ענק אשר עד לרגע האחרון, לא נדע מה מצוי מאחוריו. 15 דקות של סרט, העוסק בסיפורו הייחודי של אברהם אבינו, ובסופו עולה המסך ואור השמש מכה בנו לרגע קט. במרכז המסך המתרומם מתגלה באר המים העתיקה שעל שמה קרוי המקום אשר בשעריו באנו. זוהי באר מים גדולה שלצידה נטוע עץ אשל ההולם את הסיפור המקראי אודות אברהם בבאר שבע.
האם באר אברהם היא זו שראינו בתל באר שבע? והרי בסביבות באר שבע קיימות בארות מים רבות כל כך. הבאר העתיקה שבמרכז המבקרים הינה הבאר המזוהה באופן מסורתי כבארו של אברהם אבינו, ולחיזוקה של סברה זו, מובאת עדות של חוקר ארץ ישראל אשר מתאר בראשית המאה העשרים, כתובת ערבית מהתקופה האיובית (המאה ה-12) שנמצאה בבאר זו ועליה כתוב - באר ידיד האלוהים. אגב, במהלך ביקורו המפתיע בישראל של נשיא מצרים המנוח אנוואר סאדאת (1977), הוא ביקש ואף ביקר בבאר זו, אשר לדבריו בה נכרת הסכם השלום הראשון בהיסטוריה בין אבימלך ואברהם אבינו. כמה סמלי.
מדע באר שבעי
מבאר אברהם נמשיך פעמינו בנסיעה קצרה אל מתחם העיר העתיקה המתפתחת. ממש כאן, בלב העיר העתיקה, הקימו העות'מאנים את המרכז השלטוני בעיר החדשה שבנו, מעין "שילוש שלטוני מקודש" - בניין הסראיה הוא מושב הממשלה, בית הקאימקם, הוא בית ראש העיר ובית תפילה, מוסלמי, שהיה נציגו של השלטון הדתי, שהרי הסולטאן העות'מאני בכבודו ובעצמו עמד בראש העולם המוסלמי כשליט עליון של הדת המוסלמית כולה וזכה בתואר הנכסף - חליפה (מחליפו של מוחמד עלי אדמות).
בניין הסראיה, משמש כיום חלק ממערך פיקוד דרום של צה"ל ולכן אינו פתוח לציבור, אולם שני המבנים האחרים, שופצו להפליא ומשמשים כמתחם המוזיאונים - מוזיאון הנגב לאמנות מודרנית ומוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח אשר נחנך לאחרונה במבנה המסגד לשעבר, היפה והשמור להפליא. הטורקים השתמשו במהלך בניית המבנים השלטוניים באבנים אותם לקחו משרידי העיר הנבטית הקדומה חלוצה, ועשו בהם שימוש משני כפי שנבחין בחזית המוזיאון. בחצר הפנימית מזרקת מים ומספר מוצגים ארכיאולוגים מוסלמיים מרחבי הארץ. בלב המוזיאון, אולם התפילה לשעבר, גלריה ענקית ובה תערוכות מתחלפות. מוזיאון מעניין במבנה מרתק, שילוב מנצח.
מהעבר השני של הכביש מול חזית המוזיאונים, רחוב העצמאות, גן אלנבי המרשים ומהראשונים שבגנים הציבוריים בארץ ובמרכזו פסלו של הגנרל הבריטי, אלנבי. הגן הוקם במקור על ידי העות'מאנים כמעין "ריאות ירוקות" של העיר המדברית החדשה. מיד לאחר כניסתם של הבריטים אל הארץ בשנת 1917, הקימו במרכזו של הגן אתר זיכרון לגנרל הבריטי המפורסם - אדמונד אלנבי כובש ארץ ישראל.
בגן הוצבו גם לוחות מתכת המתארים את סיפורה של העיר במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובמסגרתו גם סיפורם המפורסם של חיילי אנז"ק, החיילים האוסטרלים והניו זילנדים בבאר שבע. סיפור היסטורי מרתק שהפך במרוצת השנים לכמה וכמה סרטי קולנוע ולספרים מפורסמים ומצליחים.
מגן אלנבי נמשיך אל פארק קרסו למדע, השוכן כמה מאות מטרים מערבה מאיתנו. לא פחות מ-18 דונמים של מדע, חדשנות וארכיטקטורה. במתחם המרשים שוכנת אכסניית בית יציב הנעימה ולצידה פארק מדע חדשני ומרגש, הנמנה בין המוזיאונים הגדולים והחדשים בעולם בתחום זה. לצד הכניסה המובילה לאולם תת קרקעי נרחב, ניצבת בריכה אסתטית ובה מזרקות מים, שאותן אפשר לפתוח ולסגור בידינו אנו ולהשתעשע, מבוגרים וילדים כאחד.
בתוך המוזיאון מוזמנים המבקרים לחוויה נעימה ומהנה במיוחד, שכן כאן מותר ואף מומלץ לגעת בכל המוצגים שב-14 התערוכות המדעיות החדשניות והמזמינות. משפחות, ילדים ומבוגרים משתעשעים ברחבי הפארק במגוון עצום של מתקני מדע ותצוגות מתוחכמות המהוות אטרקציה של ממש.
הפארק מקדיש מקום של כבוד לזוכי פרס נובל על קיר מרשים וכן קיר שלם למקומו של המדע על גבי שטרות כסף בעולם. אפשר ורצוי להעביר במקום כמה שעות טובות עם כל המשפחה. המבנה המרשים בחלקו המזרחי של הפארק, הוקם על ידי הטורקים בשנת 1908 ושימש כבית הספר לילדי השיחים הבדואים של באר שבע וסביבתה, כך שההיבט החינוכי של המקום נשמר על פי המסורת. זהו אחד המבנים השמורים והיפים ביותר שהותירה אחריה האימפריה העות'מאנית ברחבי הארץ.
ניתן להמשיך מכאן ברגל מעט מערבה אל בית העלמין הבריטי (רח' העצמאות 81), אחד מכמה וכמה בתי קברות שהותירו אחריהם הבריטים בארץ. מרבית הנופלים שנקברו כאן, השתתפו בקרבות על באר שבע במהלך מחמת העולם הראשונה.
הנה הבאה הרכבת
את סיורינו סיימנו במקום הקסום ביותר בעיר העתיקה, מתחם הקטר - 70414, שעבר שדרוג ומתיחת פנים הכוללת אפילו מציאתו והשגתו בדרכים לא דרכים של קטר קיטור מקורי, אשר נרכש בסודיות מתחת לאפם של התורכים במיוחד. רוצים לשמוע את הסיפור המלא? בואו לבקר במקום ולהכיר מקרוב.
המתחם מציע מוזיאון אינטראקטיבי חדש ואסתטי לתולדות הרכבת והעיר וכמובן מסעדה מצוינת העונה לשם "מסעדת הקטר", אשר בשעות הערב נמלאה בסועדים רבים.
בסמוך לקטר לצד גדר המתחם, אנדרטה מעניינת בה מתנופפים זה לצד זה דגל ישראל ודגל טורקיה. האנדרטה הוצבה בתחילת שנות האלפיים על ידי ממשלת טורקיה, לזכרם של קרוב ל-300 חללים טורקים שנפלו בקרבות על באר שבע. דגל טורקיה המתנופף בגאון לצד עמיתו הישראלי, אינו דבר של מה בכך בימינו.
