הרפורמה במספרים: כבר לא סרדינים בכיתות א'
המהפכה של נפתלי בנט להגבלת מספר התלמידים ל-34 הביאה השנה לפתיחת 323 כיתות א' חדשות, אבל ההורים חוששים ששר החינוך הבא ימסמס את ההתקדמות, ולכן עתרו לבג"ץ: "חייבים לעגן בחקיקה". בינתיים המנהלים מרוצים, ובמשרד החינוך מרגיעים: "אי-אפשר ללכת מכאן אחורה"
המספרים היבשים מצביעים על הצלחה של הרפורמה להגבלת מספר התלמידים ל-34 (רצוי פחות), שהחלה השנה בשכבת כיתות א' ביוזמת שר החינוך נפתלי בנט: בשנת הלימודים הנוכחית היו אמורות להיפתח 4,225 כיתות א', אבל בזכות הרפורמה נפתחו 4,548 (הבדל של 323 כיתות). אולם ועדי ההורים האחראים גם לכיתות מבוגרות יותר עדיין לא רגועים: מהיכרותם עם המערכת הפוליטית בישראל, ייתכן שבעוד זמן קצר, מסיבות שונות ומשונות, יתחלף שר החינוך ואיתו תתאייד גם הרפורמה המבורכת.
"אנחנו מודאגים כי הרפורמה לא מעוגנת בחקיקה לטווח ארוך", אמרו הורים ששוחחו עם ynet והגישו עתירה לבית המשפט העליון במטרה לעגן את המספר המקסימלי של הילדים בכיתה על 32. "אם ייבחר שר חדש, או שיוחלט להעביר תקציבים למשרדים אחרים, כל הרפורמה תרד לטמיון".
500 מיליון שקל הוקצו לרפורמה שאמורה להתפרש על חמש השנים הקרובות, ובדיעבד להביא לכך שכל השכבות בבתי הספר היסודיים ייהנו מכיתות קטנות. המטרה היא לשפר את היחס האישי הניתן לתלמידים, ולהעניק להם אפשרות להתפתח באופן יעיל, ובנוסף להקטין את שחיקת המורים.
"הבת שלי שי-לי הייתה אמורה להתחיל כיתה א' עם 39 תלמידים בכיתה", סיפרה יפעת תרנין, יו"ר ועד ההורים בבית הספר רביבים בחולון שהייתה מיוזמי מחאת הסרדינים. "בעקבות הרפורמה נפתחה אצלנו כיתה נוספת ורואים שינוי חיובי. פתאום יש מרווח בכיתה, המורה יכולה להתייחס לכל ילד ויש אפשרות רבה יותר להקשבה. זה נהדר. הבעיה היא בשכבת כיתות ב', שם עדיין יש 39 תלמידים בכיתה והילדים לא יכולים להתרכז.
"לא ניתן פתרון לשאר השכבות. אנחנו ההורים רוצים לראות שיש המשכיות לרפורמה ושהיא לא תלויה בשר חינוך או בשיקולי תקציב. נפגשנו עם השר שי פירון לפני שנה, עכשיו נכנס נפתלי בנט, וכל אחד ראה את הדברים בצורה שונה. מי מבטיח לנו שהממשלה לא תתפרק בשנה הבאה? אנחנו מחפשים עוגן שיבטיח שיהיו 34 תלמידים בכל הכיתות בעתיד. אנחנו רוצים שתהיה התחייבות רשמית. המחאה לא נגמרה עד שלא יימצא פתרון לכל הילדים ובכל השכבות בישראל".
מחר ישנו את ההחלטה
חרף דבריה של תרנין, כמה מהלכים כבר נעשו על ידי משרד החינוך בשכבות כיתה ב' כדי להוריד את הצפיפות בשיעורי הליבה, בהם פיצול כיתות במקצועות שפה וחשבון והכנסת סטודנטים לסיוע למורים. אבל להורים רבים זה לא מספיק.
יצחק מנחם, יו"ר הנהגת ההורים בגדרה וחבר בפורום ועדי ההורים היישוביים, שמעורב בעתירה לבית המשפט העליון בדרישה לעגן בחוק את מספר התלמידים בכיתות, אומר: "הדרישה שלנו פשוטה והיא לקיים החלטה שלטונית שניתנה כבר ב-2008. הדרישה שלנו היא שזה יהיה בכל השכבות, מכיתה א' ועד י"ב. אני שמח שהשר בנט היה זה שעשה את הצעד הראשון עם מימוש הרפורמה, אבל זה בהחלט לא מספיק. העתירה שהגשנו היא כרגע העוגן שלנו, כדי שלא ישנו מחר את ההחלטה. משרד החינוך טען שאין לו כסף, אבל עכשיו כשגילו שיש עודף תקציב של שמונה מיליארד שקל אפשר העביר לחינוך ולסגור את כל הסיפור לתמיד".
במכתב עצומה של ההורים בבית הספר נכתב: "אנו סבורים שאין כל הבדל בין 40 ל-41 תלמידים בהיבט הפגיעה הקשה באווירה ובסביבה הלימודית. למען חינוך ילדינו ובית ספרנו, אנו מבקשים בכל לשון של בקשה כי תפעלו בכל הכוח על מנת לפתוח כיתה נוספת".
המנהלות: "הקלה עם חשש"
בינתיים המצב בשטח נותן גם לא מעט סיבות לאופטימיות. שרה שגיב, מנהלת בית הספר "נופים" במועצה האזורית באר טוביה, פתחה השנה את שלוש כיתות א' עם 23, 28 ו-28 תלמידים בזכות הרפורמה. בלעדיה, היו לה שתי כיתות בלבד עם 40 ו-39 תלמידים.
"המחשבה בקיץ שעלולות להיות לי כיתות של 40 ילדים הדירה שינה מעיניי", סיפרה. "הרגשתי הקלה של ממש בזכות הרפורמה. חיכינו לזה הרבה זמן. זה שינוי טוב ומרענן שיאפשר הוראה מיטבית כמו שאנחנו רוצים. היא תאפשר קידום הישגים, בניית תוכניות מתאימות בדגש על יחס אישי".
- יש הורים שחוששים שהרפורמה לא תחזיק לשנים קדימה כי היא לא מעוגנת בחוק.
"צריך להסתכל על המציאות בעיניים. המערכת לא יכולה לעשות רפורמה בבת אחת, כי צריך שיהיו עוד כיתות, מספיק מורים והכשרות מתאימות".
השינוי מורגש גם בבית הספר "המשתלה" בתל אביב, שבו פתחו את השנה עם שלוש כיתות א' שבהן לא יותר מ-27 תלמידים. "יש חשש שהרפורמה תיפסק, זה עובר לנו בראש, אבל היא משרתת ציבור כל כך גדול, עד שאני בטוחה שזה ימשיך", אומרת המנהלת רוית לוי.
היא מסכימה עם רוח המאבק של ההורים: "צריך לדרוש שהרפורמה תימשך בלי קשר למציאות המשתנה, הפוליטית או הכלכלית, כי אנחנו מדברים על דור העתיד שלנו. נשאר לקוות שכל שרי החינוך שיבואו ימשיכו בזה".
- מה המשמעות של הרפורמה בשטח?
"הצוות המשקיען שלי מיישם קשר אישי עם תלמידים. זה אומר לדעת מה הם אוכלים, מי החברים שלהם, מה התחביבים, ולסייע להם בכל מה שצריך גם מעבר לשעות הלימודים".
אריאל לוי, סמנכ"ל בכיר ומנהל המִנהל הפדגוגי במשרד החינוך, אמר כי התוכניות לקראת יישום הרפורמה בשנים הבאות כבר החלו: "יש לנו תוכנית רב-שנתית וכבר התחלנו בתוכניות בינוי, תגבור מורים וכל מה שיידרש כדי שהתוכנית תצליח".
- מה לגבי החשש שהרפורמה תתבטל בגלל שינוי פוליטי?
"אני מתקשה לראות שר חינוך שיוותר על הרפורמה הזאת. אני לא רואה אפשרות שהמערכת תלך אחורה. השר בנט התחיל לבסס דבר מבני ומשמעותי, אני לא רואה מחלוקת עתידית סביבו".
לפנייה לכתב/ת 
