לרגע קצר: קוריאנים יתאחדו אחרי 60 שנה
שתי האויבות הודיעו שבחודש הבא ייפגשו עשרות קרובי משפחה קוריאנים מהצפון והדרום, שלא התראו מאז המלחמה שהפרידה ביניהם בשנות ה-50
צפון קוריאה ודרום קוריאה הסכימו היום (יום ג') לערוך בחודש הבא מפגשי איחוד משפחות שהופרדו במלחמת קוריאה בתחילת שנות החמישים. מדובר בצעד קטן אך חשוב מצד שתי האויבות הגדולות, חודש לאחר שאיימו זו על זו במלחמה.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
התקשורת הממלכתית בצפון קוריאה, המדינה המבודדת ביותר בעולם, והמשרד לאיחוד הקוריאות בסיאול, הודיעו כי מאה בני אדם מכל מדינה, רובם קשישים, יתאחדו עם קרובי משפחותיהם ב-26-20 באוקטובר בהר היהלום, אתר נופש ציורי בצפון קוריאה.
ההחלטה על איחוד המשפחות התקבלה לאחר דיונים שנערכו הלילה בין גורמים בצלב האדום מקרב שתי הקוריאות בכפר פנמונג'ום שבדרום קוריאה שנמצא באזור המפורז שמחלק את חצי האי הקוריאני. צפון קוריאה נתנה אור ירוק לקיום איחוד המשפחות אחרי שבחודש שעבר חתמה על הסכם רגיעה עם דרום קוריאה לאחר ששני חיילים דרום קוריאנים נפצעו בפיצוץ מוקש שלטענת סיאול היה באחריות פיונגיאנג הקומוניסטית.
חולמים לפגוש את קרוביהם לפני מותם
איחודי משפחות מרגשים בחצי האי הקוריאני לא נערכו מאז תחילת שנה שעברה, אולם גם ההודעה היום על המפגשים הקרובים בחודש הבא לא מבטיחה שהם אכן יתקיימו. לשתי המדינות היריבות יש היסטוריה ארוכה של הכשלת מאמצי הפיוס ביניהן. לשם דוגמה, ב-2013 היו אמורים להתקיים מפגשי איחוד משפחות, אולם הם בוטלו ברגע האחרון בשל זעמה של צפון קוריאה על ניסיונה לכאורה של דרום קוריאה להפיל את משטרהּ.
רוב האנשים שנרשמים לאיחוד המשפחות בחצי האי הקוריאני הם אנשים בשנות השבעים לחייהם ואף מבוגרים יותר. רובם חולמים לראות את קרובי המשפחה שהופרדו מהם בזמן המלחמה בטרם ילכו לעולמם. קוריאנים רבים לא יודעים אפילו אם קרובי משפחותיהם בצד השני של הגבול עדיין בחיים משום שממשלות שתי המדינות אוסרות על החלפת מכתבים, שיחות טלפון ומיילים בין אזרחיהן.
קרוב ל-22,500 קוריאנים נטלו חלק במפגשי איחוד משפחות קצרים – 18,800 מהם פנים מול פנים והיתר דרך שיחות וידאו – במהלך תקופות הדטאנט בין המדינות האויבות. איש מהם לא קיבל הזדמנות שנייה לפגוש את קרובי משפחתו. כך על פי הצלב האדום הדרום קוריאני.
גורמי ממשל בדרום קוריאה קראו זה תקופה ארוכה לערוך את איחודי המשפחות באופן תדיר יותר ולהגדיל את מספר האנשים שמשתתפים בהם. בצפון קוריאה חוששים כי צעד שכזה יפתח את המדינה להשפעה דרום קוריאנית ויאיים על אחיזתה בשלטון של המפלגה הקומוניסטית.
מאז מלחמת 1953-1950, שהסתיימה בהפסקת אש ולא בהסכם שלום, פיונגיאנג וסיאול החליפו ביניהן איומים ועשרות חיילים אף נהרגו, אבל שני הצדדים ידעו עד כה לסגת לפני שיגלשו למלחמה.