שיקום שמיעה – הרבה יותר ממכשירים

אנחנו חיים בעולם, ובעידן, עתירי טכנולוגיה. אנחנו מוקפים בטכנולוגיות חכמות: סמארטפונים, טאבלטים, בתים "חכמים", חנייה חכמה, שיחות וידאו, רובוטים ביתיים והרשימה לא נגמרת. התרגלנו לצפות למענה מהיר, סיפוק מיידי ופתרונות טכנולוגיים להרבה מבעיותנו היומיומיות. אם כך, זה לא מפתיע שאנשים עם בעיות שמיעה מחפשים את הישועה במכשירי שמיעה – מכונות זעירות בעלי טכנולוגיות חדישות, מתקדמות, מבטיחות.

אך התאמת מכשירי שמיעה מהווה רק מרכיב אחד – אמנם חשוב ומרכזי אך לא יחיד - מתוך תוכנית שיקום שמיעה כוללנית עבור אדם כבד שמיעה. לרוב, אנשים עם ירידות בשמיעה ניגשים לתהליך שיקום שמיעתי מרצון לשמור ולשפר את איכות התקשורת הבין-אישית שלהם, להבין יותר טוב את הטלוויזיה, ההרצאה, ההצגה, לתפקד יותר טוב בעבודה, בבית, בכל מסגרת בה הם נמצאים. בקיצור, לשמור על ולשפר את איכות חייהם. כולנו – קלינאי התקשורת וכבדי השמיעה כאחד – חייבים למקם את האדם במרכז ולא את המכשירים אם אנחנו רוצים לראות תוצאות תקשורתיות טובות יותר ורמות שביעות רצון גבוהות יותר מהטכנולוגיות בהן מושקעים כל כך הרבה משאבים של כסף וזמן.

ירידה בשמיעה היא נושא מורכב, שבאה לידי ביטוי בצורה שונה מאדם לאדם. יכולות השמיעה וההבנה שונות מאוד בין אנשים, אפילו כשהשוני הזה לא נראה על גבי האודיוגרמה (הגרף שמראה את תוצאות בדיקת השמיעה). האודיוגרמה היא התוצר העיקרי של אודיומטריה (בדיקת שמיעה) עם צלילים טהורים, והיא נחשבת הסטנדרט הזהב להערכת סוג, דרגה, ותצורה של ירידה בשמיעה. אם זאת, הסימנים בגרף מצביעים רק על העוצמה הנמוכה ביותר בה האדם מגיב לצליל, אך לא על איכות הקליטה. במיוחד אצל האדם המבוגר, יש שינוים נוספים שכיחים ברמות גבוהות יותר של עיבוד שמיעתי שאינם באים לידי ביטוי בבדיקת השמיעה השגרתית. רוב האנשים, ככל שגילם מתקדם, חווים קושי רב יותר בהבנת דיבור בהרבה מצבים שכיחים הכוללים: דיבור על רקע של רעש, דיבור על רקע דיבור של אחרים, בסביבה עם אקוסטיקה לא טובה (קניון, מקומות עם תקרות גבוהים, עם הרבה משטחים קשים), וכשהדובר מדבר בקצב מהיר. שינוים אלה גם נראים אצל אנשים עם תוצאות בטווח הנורמה בבדיקת השמיעה, כך שגם אנשים שאינם זקוקים למכשירי שמיעה כדי לשפר את עוצמת קליטת הצלילים יכולים לחוות קשיים בהבנת הנאמר בהרבה מצבים.

השפעות הירידה בשמיעה על חיי האדם שחווה אותה יכולות להיות שונות ומגוונות. השפעות אלה תלויות לא רק בירידת השמיעה בעצמה, אלא גם במשתנים פיזיים (קיומן של בעיות נוספות, כגון בראיה, בעיות מוטוריות, דמנציה וכד') וכלכליים (עלותם של מכשירים/אביזרים, אמצעים כספיים וכד'). יש השלכות גם של (ועל) הסביבה החברתית / משפחתית של האדם כבד השמיעה, ומשמעות רבה למשתנים רגשיים רבים של האדם (דימוי עצמי, מזג/אופי, תחושת העצמאות ועוד). כל אלה ועוד משפיעים רבות על מידת ההצלחה של האדם בהתמודדות עם ירידה בשמיעה, וחייבים להילקח בחשבון בבנייתה ויישומה של תוכנית לשיקום שמיעתי.

אדם בעל ירידה בשמיעה (ובני משפחתו ו/או אחרים שקרובים אליו אם יש) חייב להיות משתתף אקטיבי ומרכזי בתהליך שיקום השמיעה, ולא מקבל/רוכש פאסיבי של אביזר כזה או אחר. האחריות היא לא רק של רופא אף אוזן גרון שמפנה לבדיקת שמיעה, או של קלינאית התקשורת שמבצעת אבחון, וממליצה ומתאימה את הטכנולוגיות/האביזרים המתאימים. האדם בעל לקות בשמיעה חייב לראות את עצמו "בכסא הנהג" ככל שניתן ולהכיר בתפקידו החשוב בתהליך. אם מישהו עם בעיה אורטופדית בברך ניגש לעשות ניתוח החלפת ברך, אף אחד לא מצפה ממנו שיקום מהניתוח וילך כמו שפעם הלך לפני שהתעוררו הבעיות באיבר. ברור מאליו שללא פיזיותרפיה אינטנסיבית ותרגול מפרך הוא לא יחזור לתפקד ברמה טובה. ברור גם שאף אחד אחר לא יכול לעשות את התרגילים במקומו, אלא שהוא חייב לגשת למסע עם מוטיבציה וסבלנות בידיעה שהמצב ישתפר עם זמן ועבודה קשה. אך במקרה של כבדי שמיעה, לעתים יותר מדי קרובות חושבים שמכשיר השמיעה יפתור את בעיות התקשורת של הבן אדם באופן מיידי ומלא. מי שנכנס לתהליך שיקום שמיעה עם ציפיות כאלה עלול להתאכזב ואף לדחות את השימוש במכשירי שמיעה, שבכל זאת מהווים חלק מרכזי בשיקום השמיעה. ברגע ששמים את האדם במרכז במקום הטכנולוגיות, אפשר כבר להרחיב את ההסתכלות על השיקום לכלול אלמנטים שיקומיים נוספים וחשובים. אז איזה מרכיבים חשובים בבניית תוכנית שיקום שמיעתי כוללנית? הנה רשימה חלקית:

• אבחון והבנה בירידה בשמיעה והשלכותיה

• התמודדות/קבלה/הסתגלות פסיכולוגית למצב

• הגדרת הקשיים/צרכים

• התאמת מכשירי שמיעה

• התאמת אביזרי עזר לשמיעה/להתראה

• למידה ואימון של אסטרטגיות תקשורת

• אימוני שמיעה

• הדרכה בתפעול/ניהול/ניצול מכשירים ואביזרים

חלק ממרכיבי תוכנית השיקום הינם אישיים ודורשים התייחסות ברמה פרטנית בין האודיולוגית (קלינאית תקשורת העוסקת באבחון ושיקום של בעיות שמיעה ובעיות במערכת שיווי המשקל שבאוזן). חלקים אחרים הם די משותפים לכבדי שמיעה וניתן להתייחס אליהם במסגרות קבוצתיות. דוגמא אחת למסגרת שיקום שמיעתי קבוצתי היא הקורס "לשמוע בקול" שנפתח מספר פעמים בשנה ע"י ארגון 'בקול'. בסדנה זו בת שמונה מפגשים שבועיים, המונחית ע"י אודיולוגית של בקול ומדריך כבד שמיעה. המשתתפים לומדים רבות על איך להתמודד עם הירידה בשמיעה ולהפיק את המיטב ממכשירי השמיעה שלהם ומאביזרים אחרים. בנוסף, המשתתפים לומדים על אסטרטגיות לתקשורת, על אביזרי עזר, על אימוני שמיעה ועוד נושאים רבים. רווח נוסף הוא ההזדמנות להכיר ולשוחח עם אנשים אחרים לקויי שמיעה, לחלוק חוויות וללמוד אחד מהשני.

מכשירי שמיעה ואביזרי עזר ניתנים לרכישה. אך למוטיבציה, סבלנות, אורך רוח וקבלה עצמית אין מחיר. תכונות אלה לא פחות חשובות (ואף יותר!) להתמודדות מוצלחת עם ירידה בשמיעה. מציאת אודיולוגית שתשקיע בהכוונה והדרכה בנוסף להתאמת המכשירים/אביזרים היא גורם חשוב נוסף. ביחד אנשים כבדי שמיעה והאודיולוגים שמטפלים בהם יכולים להעלות כיתה את תהליך של שיקום שמיעתי ותוצאותיו. בואו נצא לדרך!

אירוע ההתרמה השנתי של ארגון בקול 2015- המחזמר המצליח והססגוני 'אופרה בגרוש' בכיכובו של איתי טיראן ובהשתתפות נגני התזמורת הסימפונית חיפה בהופעה מונגשת – באולם הקאמרי ת"א, יום חמישי ה- 17.9.15 קבלת הפנים החל מ - 19:00, ההצגה תחל ב 20:30. הכסף אשר ייאסף מערב ההתרמה יאפשר הפעלת ניידת השמיעה הארצית של העמותה. הניידת מאפשרת למאות אלפי אנשים בפריפריה לצאת מעולם הדממה, מעלה את המודעות לירידה בשמיעה ולאופן ההתמודדות עמה ומעודד שירותי שיקום שמיעה למען חברה יעילה, יצרנית, שוויונית וצודקת יותר. להזמנות-ארגון בקול

03-5257001

 או בכתובת -michalbz.bekol@gmail.com