11 המשפיעים ביותר על הכדורגל הישראלי
חלקם עמדו על הקווים וסחפו קבוצות להצלחות מקומיות וזכייה באליפויות וגביעים, חלקם קידמו מועדונים והזניקו אותם לפסגה. אבינעם פורת דירג את אנשי הכדורגל הגדולים בתולדות המדינה
11.איזי שרצקי
לפני שמונה שנים בלבד עירוני קריית-שמונה עדיין שיחקה בליגה הלאומית. מאז, בזכות ובאמצעות ההשקעה של איזי שרצקי, העיר הצפונית הסמוכה לגבול לבנון החלה לטפס למעלה.
לא יאמן איך ישוב המונה 24 אלף תושבים בלבד, הצליח בתקופה קצרה לזכות בכל התארים האפשריים בכדורגל שלנו: אליפות, גביע וגביע הטוטו. בלי כוכבי ענק, אבל עם שחקנים שתמיד התאימו למערכת שנבנתה. המועדון בנה שחקנים ומאמנים. אפשר לומר כי ק"ש של הכדורגל, די מזכירה את הפועל גליל עליון של הכדורסל, שתמיד היוותה חממה לשחקנים המצפים לפריצה.
שרצקי לא איש קל, הוא הופך לעתים קרובות מדי לנרגן ומייצר, או עוזר לייצר, ריבים מתוקשרים עם מאמנים וקולגות. הוא לעיתים חש שלא בצדק כי אינו מוערך מספיק ע"י אנשים להם נתן את המפתחות. דבר אחד וחשוב מכל האחרים אי-אפשר לקחת ממנו: הוא העלה את פיקוד הצפון לטופ של הכדורגל הישראלי.
10. רובי שפירא ז"ל
איש העסקים שצבר את הונו מניהול בתי קירור לדגי מאכל בניגריה, לא שכח גם כשהעולם חייך אליו, את קבוצת הכדורגל שאהד. רובי נכנס בהדרגה לניהול הפועל חיפה, במטרה להנציח את אחיו יוסי שנפטר, וכאמור כאוהד המסייע למועדון.
במחצית הראשונה של שנות ה-90, לקח פיקוד בכל הכוח וחשבונות הבנק, וסיפק תחרות ליעקב שחר. זה לא היה רק דרבי בין מכבי חיפה להפועל חיפה, אלא גם שחר מול שפירא. בין הרכישות שלו: טל בנין שהוחזר אחרי תקופה מוצלחת בקאן, ג'ובאני רוסו והפצצה שהטיל - ראובן עטר, סמל במכבי, עבר את הכביש להפועל.
שפירא נודע כמי שהזניק את רמת התשלומים בכדורגל הישראלי, כשרן בן-שמעון לדוגמא, נרכש ממכבי פ"ת תמורת 450 אלף דולר, סכום עתק באותם ימים. במקביל, הוא הביא גם מאמנים בכירים כמו אברהם גרנט ואלי גוטמן.
ב-1999 זכתה הפועל חיפה של רובי שפירא בפעם הראשונה, ובינתיים היחידה באליפות. לא ברור אם כבר אז ידע שפירא שעסקיו בנפילה, אבל לא פיזר רמזים. שנתיים אחר-כך התאבד בניגריה בגיל 51. ספק אם אי-פעם תקבל הפועל חיפה בוס תומך ורב יכולות כמו שהיה רובי שפירא. חלף זמן עד שהאוהדים התעוררו מתקופת החלום.
9. ג'ורדי קרויף
הבן של האגדה יוהאן קרויף וכדורגלן מצטיין בפני עצמו בקבוצות בכירות כולל ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד (אמנם לתקופות קצרות יחסית בגלל פציעות), הפך ב-3 השנים וחצי שלו כאן לאחד האנשים המשפיעים בכדורגל הישראלי. מיטש גולדהאר הפך אותו למנהל המקצועי, או "הספורטיבי" לפי הגדרת התפקיד, המניע את תוכניותיו של הבוס.
בלי הכסף של גולדהאר זה לא היה קורה, אבל בלי קרויף ג'וניור המקצוען ישנה סבירות שמכבי ת"א לא הייתה שליטה בלעדית בליגת העל במשך תקופה ממושכת. בלי כותרות מפוצצות וטרוניות, מכבי ת"א לא חוותה שום משבר רציני בתקופה הקנדית-ספרדית שלנו. לפחות לא עד כה.
תפקיד המנהל המקצועי, שמועדונים אחרים ובהם מכבי חיפה טרם אימצו, מוכיח עצמו שנה אחרי שנה. קרויף, בסיוע המנכ"ל מרטיין ביין שהחליף את ג'ק אנגלידיס, יצרו מועדון המנוהל לעילא. פה ושם היו גם שגיאות, אבל שתי החתמות שברו את השוק: החזרתו של ערן זהבי מפאלרמו שהפך מאז לאחד החלוצים המזהירים בכדורגל הישראלי אי פעם, והבאתו של השוער הקרואטי בן ה-19, פרדראג ראיקוביץ' תמורת 3 מיליון יורו. זהבי כבר לא צריך להוכיח, ראיקוביץ' כן צריך, נראה שהוא יעשה זאת.
8. אבי לוזון
בדיוק הפוך מדרור קשטן, תמיד חד לשון ועומד בעין הסערה. אבי לוזון הוא האוהד האולטימטיבי שהתקדם עם הזמן לניהול ולבסוף כבש את ההתאחדות לכדורגל. לא כולם אהבו את פועלו, אבל להתעלם ממנו היה בלתי אפשרי.
מכל תוכניותיו הגרנדיוזיות, ייזכר שבתקופתו החלה מהפכת האצטדיונים החדשים שהביאה אוהדים רבים ליציעים. אמנם לא הוא שילם על בניית האצטדיונים, אלא בעיקר הטוטו והמדינה, אבל הוא שדחף לשינוי באמצעות הטריגר: אליפות אירופה לנבחרות צעירות ב-2013 שזכתה למחמאות רבות והיוותה יריית פתיחה נהדרת לתוכניות אירוח נוספות לשנים הבאות. היו"ר הממלכתי שלעולם לא הכחיש כי הוא ממשיך להיות אוהד שרוף של מכבי פ"ת, גרר ביקורות רבות על מינויו, בזמנו, של אחיינו גיא לוזון לתפקיד מאמן הנבחרת הצעירה. לא שמישהו חשב כי אינו מתאים, אלא מכיוון שהיה זה פגם אתי. בכל מקרה, אבי לוזון ידע תמיד לחתוך דברים גם אם עוררו התנגדויות. גם הגעתו לצמרת אופ"א היא סיפור בפני עצמו.
7. דרור קשטן
המאמן שהוביל את בית"ר ירושלים לאליפות הראשונה שלה ב-1987, המאמן שהוליך את הפועל כפר-סבא לאליפות היחידה שלה ב-1981 (אם כי שנה לאחר מכן ירד איתה). המאמן שלקח 6 אליפויות בקריירה שלו, כולל דאבלים עם שתי התל-אביביות הגדולות - מכבי ב-1996 והפועל ב-2000. הישג ענק אחר שלו היה ההעפלה עם הפועל ת"א לרבע גמר גביע אופ"א ב-2002, רק מילאן עצרה אותם (ניצחון 0:1 "בבית" בניקוסיה, הפסד 2:0 במילאנו).
מדהים, אבל בקיץ שאחרי הדאבל עם מכבי ת"א, הוא פוטר. עד היום קשה לדעת מה הסיבה. קשטן השתחרר מהמועקה והמשיך לשעוט לעבר היעדים, תוך שימוש בפאסון הידוע, בחוסר התפשרות ובמשמעת ברזל. הטענה היחידה שנשמעה כלפי קשטן הייתה תקשורתית: בניגוד לעמיתיו, הוא התעקש שלא לייצר כותרות מרעישות בראיונות איתו.
והיו גם שתי קדנציות עם הנבחרת. כמו כל הקולגות שאימנו לפניו ולאחריו, למעט מכסיקו 1970, הוא לא הוביל את ישראל לטורניר גדול. בחודש הבא יחגוג 71, טוב היה לו נמצא לו תפקיד בכדורגל הישראלי. על ניסיון כמו שלו אסור לוותר.
6. אברהם גרנט
אמנם לא היה כדורגלן מקצועני, אבל עשה ועושה את הקריירה הבינלאומית הטובה והממושכת ביותר. במכבי ת"א שהביאה אותו מתקופה מוצלחת באימון הפועל פ"ת, קבוצת נעוריו, יזכרו את גרנט במיוחד מכיוון שהוציא את המועדון מתקופת בצורת בת 13 שנה. היה זה ב-1992, כאשר בקריית-שלום חשו שוב טעם של אליפות. שיחזר את ההישג ב-1995, וצבר עוד שני תארים דומים במכבי חיפה בתחילת המילניום.
בשתי הקדנציות כמאמן הלאומי, השחקנים לא הציגו סגנון מרהיב, אבל ביצעו תקדים בקמפיין השני שאותו סיימו ללא הפסד. אלא מה, גם כמעט ללא ניצחונות. שווייץ, שהעפילה לפלייאוף העלייה למונדיאל מהמקום השני (ולאחר מכן גם למונדיאל עצמו) הקדימה אותנו בזכות הפרש שערים.
הפצצה הגדולה ביותר שאותה הניח גרנט בקריירה שלו, הייתה מינויו למאמן צ'לסי, במקום לא אחר מאשר "המיוחד" ז'וזה מוריניו. השיא הושג בזכות קשריו המיוחדים, בלי מרכאות, עם הבוס הטייקון רומן אברמוביץ'. הוא הפסיד בקרב הכרעה בפנדלים בגמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד במוסקבה, היה קרוב, אבל לא זכה באליפות באנגליה. רומן אברמוביץ' פיטר אותו, אבל הוא המשיך בפרמייר ליג בווסטהאם ובפורטסמות', איתן ירד ליגה. עכשיו, בגיל 60, הוא מאמן את גאנה וסיים איתה במקום השני באליפות אפריקה.
5. שלמה שרף
מדהים, שרף התגורר בילדותו עם משפחתו בכפר-סבא בבית דירות שבו גר גם השכן עמנואל (מונדק) שפר. שניהם, מאותו הבית, הגיעו לאימון הנבחרת.
הצלחתו הגדולה ביותר של שרף, הייתה להוביל את מכבי חיפה לאליפות הראשונה שלה בהיסטוריה ב-1984, 71 שנה לאחר הקמת המועדון. פריצת הדרך הזו היא הסיבה העיקרית לדירוגו במקום הגבוה. שרף הגיע מספר חודשים קודם לכן למסיבת סיום העונה של מכבי חיפה, וראה שולחן גביעים ארוך ועמוס במיוחד. הוא סיפר שנדהם כאשר "כולם חילקו גביעים לכולם בגלל שהצליחו להישאר בליגה הראשונה. הבנתי שצריך לשנות את הסוויץ' בראש שלהם", אמר. המנטליות של המועדון השתנתה.
האליפות הראשונה הושגה לאחר שבית"ר ירושלים כבר הובילה בהפרש 13 נקודות. חיפה של שרף שיחזרה אליפות שנייה עונה אחר-כך והחמיצה שלישית רצופה בגלל שער שספגה בדקה ה-86 במחזור האחרון מרגלי גילי לנדאו מהפועל ת"א. בסך-הכול, שרף הוביל את חיפה ל-3 אליפויות, כולל הדאבל האחרון ב-1991. ההצלחות הראשונות של שרף סללו את הדרך למאזן האליפויות המרשים של המועדון (12 עד כה).
שרף הוביל את הנבחרת הלאומית בכניסתה ליבשת "החזקה", אירופה, ב-1992 וכיהן 4 קדנציות. הניצחון במשחק הלפני אחרון בקדנציה הראשונה, 2:3 בפארק דה פראנס על צרפת החזקה, סייע לו לקבל את הנבחרת לשנתיים נוספות, שלבסוף הסתיימו אחרי 8 שנים. בקדנציה האחרונה הנבחרת הגיעה לשלב ההצלבה של יורו 2000, אך הובסה 5:0 ו-3:0 ע"י דנמרק.
4. דוד שווייצר ז"ל
"דוביד" שווייצר, או "הכריש" כפי שכינו אותו, היה בשנות ה-50 האחראי על מעבדות הצילום של השב"כ. הוא עשה זאת במקביל לקריירה כשחקן פעיל בהפועל ת"א ובנבחרת ישראל (6 הופעות בינלאומיות). עיקר תהילתו נרכשה כשעבר לשדה האימון.
שווייצר, שאצלו לא הייתה בלקסיקון המלה "אי אפשר", הוביל את קבוצותיו ל-6 זכיות באליפות. שתיים מהן זכו תחתיו בפעם הראשונה: הפועל ר"ג ב-1965, לאחר שעונה אחת בלבד לפני כן העלה אותה מהליגה השנייה, ומכבי נתניה ב-1971. הוא הוליך את הפועל ת"א ל-3 אליפויות, ופעם אחת את היריבה מכבי.
שווייצר הצליח גם כמאמן הנבחרת הלאומית. בהדרכתו הגיעה לרבע הגמר באולימפיאדת מונטריאול-1976 אחרי שגברה במוקדמות על דרום קוריאה העקשנית, 1:3 בסיאול. בתקופתו הגיעה נבחרת ישראל לגמר גביע אסיה (לפני שסולקנו מהיבשת) שבו הפסדנו לאיראן (1:0 בטהראן משער עצמי של יצחק שום בדקה הראשונה). נבחרת הנוער שלו זכתה באליפות אסיה בבנגקוק ב-1972. התפרסם בזמנו במשפטו הנודע: "כולם עובדים על כולם".
3. מיטשל (מיץ') גולדהאר
אם הבחירה הייתה לפי 5 השנים האחרונות, הטייקון הקנדי-יהודי בן ה-53 מטורונטו היה עולה לראש הדירוג. הוא מנצח את שחר בתקופה הזו, אבל שחר עשה בית-ספר לכולם במשך 33 שנה. גולדהאר, שדורג לאחרונה במקום ה-847 בין עשירי העולם, לקח קבוצה כושלת, למד אותה כמו שהוא מנהל את עסקי חברתו "סמארטס סנטר", ומצא עבורה את הנוסחה.
אחרי עוד שנתיים יבשות, המשך ישיר לתקופת אלכס שניידר, הוא הביא צוות ספרדי ומינה את ג'ורדי קרויף, הבן של אגדת הכדורגל ההולנדית לעמוד בראש המערכת המקצועית. גולדהאר נתן את התקציב הכי גדול, אבל דרש לנהוג בו בחכמה ולא להשתולל. הוא ביקש לבנות קבוצה מצליחה עם ערכים.
עם תוצאות לא מתווכחים, 3 אליפויות רצופות, בהן גם טרבל אשתקד. העונה הגיעה מכבי ת"א סוף סוף לשלב הבתים של ליגת האלופות, יעד שאותו סימן כבר בתחילת דרכו. נכון שהקבוצה נהנית בשנות האליפות והעונה מערן זהבי שמבקיע במספרים מדהימים, אבל מי שהביאו את זהבי אחרי כישלון יחסי בפאלרמו, היו גולדהאר וקרויף. עשיר, חכם ובעל ערכים, זו הנוסחה האישית של גולדהאר.
2. עמנואל שפר ז"ל
בספורט הישראלי סופרים שני שיאים המחזיקים מעמד זמן רב מדי: השיא הלאומי של אסתר רוט בריצת 100 מ', השריר וקיים 43 שנה, והפעם האחרונה (והראשונה) בה ישראל הגיעה למונדיאל הכדורגל. השיא הזה בן 45!
עמנואל שפר ז"ל, היה המאמן שהביא את נבחרת ישראל למונדיאל ב-1970. היה זה לאחר מוקדמות בבית האוקיאני שבצמד המפגשים המכריע ב-1969 הצליחה הנבחרת להתגבר על אוסטרליה. ניצחון 0:1 בר"ג (גיורא שפיגל) ומיד לאחר תיקו חוץ 1:1 (מוטל'ה שפיגלר). שפר היה ניצול שואה שהספיק להקים אחרי המלחמה קבוצת כדורגל יהודית מצליחה יחסית בפולין, שהוצאה מחוץ לחוק ע"י המשטר הקומוניסטי, ומיד אחר-כך עלה ארצה. מי ששימש כקופאי בקולנוע במקביל להיותו מאמן הנוער בהפועל כפר-סבא, הביא איתו את החידוש הכי פשוט והכי מובן מאליו, אבל שלא הקדישו לו עד אז את מקומו הראוי: כושר גופני.
כבר כשקיבל את הנבחרת ב-1967, הנהיג שלושה אימונים ביום, מה שהיכה בתדהמה את אנשי הכדורגל כאן. אחרי שכמעט הוביל את נבחרת ישראל למדליה אולימפית ראשונה (נוצחה ברבע הגמר בטורניר אולימפיאדת מכסיקו 1968) בגלל... הגרלה, כשהמשחק מול בולגריה הסתיים ב-1:1 - והמשיך איתה למונדיאל באותו מקום, שנתיים אחר-כך.
שפר צירף כמאמן כושר את קצין האימון הגופני הראשי דאז, עמוס בר-חמא ז"ל, והאימונים התקיימו לפי מודל גרמני. במונדיאל, ישראל לא עשתה בושות - שתי תוצאות תיקו מפתיעות מול שבדיה 1:1 ו-0:0 מפתיע עוד יותר מול הפיינליסטית איטליה והפסד אחד, 2:0 לאורוגוואי. הבעיה שחלפו מאז 45 שנה.
1. יעקב שחר
נכון שב-4 השנים האחרונות, יעקב שחר לא רואה הרבה נחת במכבי חיפה, אבל במבחן מרחב הזמן אין לו מתחרה. מאז החל לאמץ את המועדון בשנות ה-80', ואחר-כך רכש אותו ב-1992, מכבי חיפה הפכה אימפריה עם 12 תארי אליפות. להשוואה, עד אז, מאז הוקמה ב-1913, לא היה לה אפילו תואר אליפות אחד. בלי שחר, סביר להניח, זה לא היה קורה.
כשבאים לבחון תרומה של אדם או גורם למועדון, בוחנים את תקופתו לפי פרמטרים מגוונים. שחר (74), שמתפרנס מייבוא מכוניות, הפך את מכבי חיפה למועדון הישראלי הראשון המתנהל לפי סטנדרטים אירופיים. מועדון שרוב השחקנים חלמו להגיע אליו. מועדונים אחרים חיקו אותו.
יהיו שישאלו, ובצדק, מדוע עדיף שחר על מיטש גולדהאר ששינה את הליגה הישראלית. התשובה היא: שחר בעלי מכבי חיפה כבר 23 שנים (ועוד קרוב ל-10 כמאמץ) בעוד שגולדהאר רק 6. אי של יציבות שכה דרושה בכדורגל המקצועני.
עוד משהו חדש שנוצר בתקופת שחר: חיפה הייתה הראשונה להגיע לשלב הבתים בליגת האלופות, ואפילו זכתה להצלחה סבירה ביותר ב-2002/3. אחר-כך נרשם קמפיין ליגת האלופות שני ב-2010. בנוסף, בטבלת ההישגים בתקופת שחר אפשר לרשום גם הגעה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות ב-1999. הקבוצה זכתה ב-5 אליפויות ו-4 גביעי טוטו. שחר אינו הגורם היחיד שבגללו למכבי חיפה יש מספר עצום של אוהדים, אבל אין ספק שהוא מהווה גורם מרכזי.
לפנייה לכתב/ת 
