כולם רוצים לבית האבות ללהט"בים בשבדיה
"בית הקשת" הוא בית האבות הראשון בשבדיה ללסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. אחרי קנדה וארה"ב, מייסדו חושב שזו הדרך להגיע גם לליבם של ההומופובים הקשוחים ביותר, ברוסיה ובאוגנדה
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
עוד חדשות בעולם :
- מבצע קרקעי של טורקיה נגד הכורדים בעיראק
- התלמידה שקיבלה אפס בבחינות הבגרות
- 1,500 ב-4 שנים: אירופה במשבר, ארה"ב שותקת
- "חיסלה בכיר דאעש שהפך אותה לשפחת מין"
בית האבות "רגנבאגן", או בעברית – "בית הקשת", נפתח בשנת 2013, והוא לא נראה שונה מאף אחד מהבתים המודרניים האחרים בפרבר של שטוקהולם שבו הוא שוכן. תושביו של הבית, רובם גברים, גרים ב-27 דירות אווריריות בשלוש הקומות העליונות של בית אבות בן שלוש קומות, עם גישה לשירותים כמו עיצוב שיער, עיסוי רגליים ומרפאה.
"יש לנו אותן הפעילויות, אנחנו חיים אותם חיים ואנחנו אוהבים באותה הדרך", אומר כריסט פלמן, המייסד של "רגנבאגן", לסוכנות הידיעות רויטרס. "הדבר היחידי ששונה הוא שמיעוט קטן של להט"בים יכול להתקבץ יחד כדי לקבל הגנה בעת הזקנה".
שבדיה מדורגת כאחת המדינות המובילות באירופה בכל הנוגע לזכויות להט"בים לפי דירוג המדרג את מדינות אירופה בהתאם קריטריונים משפטיים הנוגעים לזכויות להט"ב. רבים מדיירי בית האבות זוכרים תקופות אפלות יותר, שבהן נאלצו להתמודד עם אפליה בחברה ומצד החוק השבדי, וחלקם פחד לצאת מהארון בפני המשפחה והעמיתים.
בעודו יושב במטבח שטוף השמש של ביורן לונדשטדט, אחד הדיירים הראשונים שעברו להתגורר ב"רגנבאגן", פלמן מספר כי הוא אהב את הרעיון להקים בית שבו גאים יוכלו להזדקן בשלווה.
"אנחנו קבוצה של אנשים שסבלו מרדיפות, נתפשו כפושעים והופלו על-ידי החוק", הוא אומר, "השאלה כולה התחילה בתוכי: מה אעשה, מהן האפשרויות שלי כרווק אם לא אמצא מישהו לחיות איתו, איך ייראו ימי הזקנה שלי", אומר פלמן, בן 57, שהוא הדייר הצעיר ביותר בבית האבות.
לונדשטדט, דייל לשעבר בן 75, היה הראשון להירשם לבית האבות כשפלמן פרסם אותו לראשונה. "חשבתי שאולי זה משהו שיתאים לי", הוא אומר. "באתי לכן והסתכלתי על המקום מבחוץ והוא נראה לי מאוד".
לבית יש קירות לבנים עם תמונות של זוגות גאים צועדים מחוץ ליערות, לובי ידידותי ואווירה ביתית. על לוח המודעות נעוץ עלון ובו פרסומת לקראת מופע קרב של להקת רקדנים שבדית.
הגימלאים הלהט"בים מעידים כי לא ספגו עוינות כלשהי מצד תושבים אחרים בבלוק, פרט לכך שיש מי שכעסו על כך שדיירי "רגנבאגן" קיבלו את הקומות הנחשקות ביותר. כעת כדי להתקבל ל"בית הקשת" צריך לחכות ברשימת המתנה של יותר מ-100 איש, כך שלמקום יש בהחלט עתיד.
הוא גאה בפופולריות של "רגנבאגן" ואומר שהבית יכול לשמש דוגמה לבתי אבות בקהילות להט"ביות גם במקומות אחרים. בתים
כאלה כבר קיימים גם בארה"ב ובקנדה, אבל פאלמן אומר כי חושב שהם יכולים לסייע להתמודד עם דעות קדומות במדינות כמו אוגנדה ורוסיה, שבהן להט"בים מתמודדים עם אפליה בבית, בעבודה ומצד החוק.
"אם אתה רוצה לפתוח מקום כזה באוגנדה, תהיה זו דרך יפה להתחיל מפני שזו דרך טובה כל כך, כנראה הטובה מכולן. זה נוגע לאנשים מבוגרים שצריכים ביטחון ומקום כלשהו לחיות בו, וחמלה היא הדרך לשבור את הקרח של אנשים קשי לב".
לפנייה לכתב/ת 
