פינת קריאה: פרק מהחדש של רם אורן
אמירה, בתם היפה של באשירה הערבייה ודני היהודי, חולמת להיות רקדנית. בחוג למחול של בית הספר שבו היא לומדת היא מגלה כישרון רב וצוברת הישגים. לכאורה צפוי לה עתיד מזהיר, אבל הגורל רוצה אחרת. בואו לקרוא קטע מתוך החלק השלישי של "אהבה כואבת" מאת רם אורן באתר "עברית"
אמירה, בתם היפה של באשירה הערבייה ודני היהודי, חולמת להיות רקדנית. בחוג למחול של בית הספר שבו היא לומדת, היא מגלה כישרון רב וצוברת הישגים. לכאורה צפוי לה עתיד מזהיר, אבל הגורל רוצה אחרת - וחייה מתהפכים למן הרגע שבו היא מוזמנת לרקוד במסיבת גן של אחד מעשירי חיפה.
בואו לקרוא את "אהבה כואבת: אמירה" באתר "עברית"
רוצים לקרוא את החדש של רם אורן בגרסא הדיגיטלית?הורידו את האפליקציה לאייפון, לאייפד ולאנדרואיד
בעל כורחה היא נקלעת למערבולת בלתי נשלטת של אהבה, תשוקה וייסורים קשים. חסרי אונים ניצבים הוריה נוכח מצבה העגום, עד שמגיעה הישועה ממקור לא צפוי.
החלק האחרון של הטרילוגיה "אהבה כואבת" מגולל את המשך קורותיהם של גיבורי החלק הראשון והשני. "אהבה כואבת: אמירה" הוא ספרו השלושים וחמישה של רם אורן. בואו לקרוא קטע ממנו:
מתוך "אהבה כואבת: אמירה"
מונית חיפאית אספה את ארבע הנערות מבתיהן. הן היו נרגשות וקיוו שהופעתן תוכתר בהצלחה.
המונית טיפסה במעלה הכרמל אל שכונת חווילות קטנה ברחוב שקט שנשקף אל המפרץ המרהיב. לאור היום הדועך נראו מרחוק בתיה של עכו, הרי הגליל וכמה אוניות בנמל, המנופים חדלו לעבוד. היום הגיע לקיצו.
הן עצרו לפני בית נאה, מוקף גדר של עצים עבותים. שומר ראש פתח לקראתן את השער. האמרגן קידם את פניהן בשמחה וחיפש את בעל הבית. הוא מצא אותו לבסוף מוקף בפקידי בנק בכירים, באנשי עסקים ובשכנים שבתיהם סמוכים לביתו. כולם היו לבושים בחליפות מהודרות. הנשים היו מטופחות ועטו על גופותיהם בגדים אופנתיים. האמרגן הציג לפני הבנות את בעל הבית, גבר כבן ארבעים, רזה ומזוקן, שלחץ את ידה של כל אחת מהן.
"לא ציפיתי שתהיינה כל כך יפות," התפעל.
הן בחנו בהתפעלות את הבמה המוקפדת שנבנתה על שפת הבריכה וערכו כמה חזרות לצלילי הפנתר והכינור. הריקוד היה טבוע בדמן. זה לא היה קשה.
מלצרים הגישו מאכלים מעודנים, משקאות חריפים וסיגרים יקרים. הבנות שתו לימונדה. הערב ירד. אורות צבעוניים נדלקו בשרשרת הפנסים שנמתחה על פני הגן הגדול. הפסנתרן ניגן נעימות קלות. האורחים שוחחו בלחש, השיקו כוסות לחיים ואכלו בנימוס.
"איזה מקום נפלא," מלמלה אמירה.
למן הרגע שבו לחץ את ידה של אמירה, לא מצא ג'ורג' לעצמו אף שמץ של מנוחה. עיניו ליטפו את פניה ואת גופה הנתון בתוך בגד גוף כחול, ולא הרפו. לבו פעם בקצב כפול. מכל הנשים שידע בחייו לא הייתה אף אחד שעוררה בו התרגשות עזה כל כך במו הרקדנית הצעירה בגן ביתו.
רק בעמל רב הצליח להקדיש זמן גם לאורחיו. הוא קידם את פניהם בשמחה מעושה, שוחח איתם כלאחר יד, ולא זכר אף מילה משיחותיהם. כל מעייניו היו נתונים לנערה מעכו שכבשה את לבו, ובמשך כל הריקוד שלה חשב ללא הרף על דרכים לחזר אחריה ביעילות.
הוא שמע מפי האמרגן כי הרקדניות הם בנות שש עשרה או מעט יותר. שלוש מהן נראו אכן צעירות מדי, בתוליות מדי. אמירה הייתה היחידה שנראתה בוגרת יותר, בשלה יותר. שדיה היו זקופים ופטמותיהן התריסו כנגד הבד המתוח על גופה. דמיונו השתולל בפראות. בעודה רוקדת הפשיט אותה כליל, חלם בהקיץ על ידיו הממששות את גופה. הוא לא תיאר לעצמו הנאה גדולה מזו.
יחד עם זאת ידע שאין לו כמעט כל סיכוי להדק איתה את הקשר. היא לא חרגה עדיין מהגיל שבו גברים בני ארבעים עשויים לקסום לה. היו לה ודאי גם הורים ששומרים עליה כעל בבת עינם. אבל הוא רצה אותה בכל מאודו ולא היה מוכן לוותר. בכל מקרה, יהיה עליו להיזהר, לכלכל צעדיו בתבונה, לא לעשות שגיאות שיעלו לו במחיר היחסים איתה..
כשהסתיים הריקוד, רעמו מחיאות כפיים סוערות בחלל הגן המטופח.
הבנות התבקשו להוסיף ריקוד שלא מן המניין. הן באו במבוכה. לא היה להן כל ריקוד משותף שערכו עליו חזרות. מבטיהן הופנו לאמירה. מישהו לחשה על אוזנה: "תתני להם ריקוד בטן," הציעה.
אמירה הייתה מיוזעת, נרגשת ומוכנה להופעה נוספת. הקהל השתתק כשהחלה לבצע ריקוד בטן מסעיר, אף שלא היה לה לבוש מתאים לכך. היא חוללה בלהט, בתשוקה, בתחושה של כוכבת שקיבלה זה עתה הזדמנות נדירה. סערת נפשו של ג'ורג' העפילה לשיאים חדשים. הוא לא נזקק לדמיון רב מדי כדי להפשיט אותה שוב, להכניס אותה למיטתו, ללחוש באוזניה דברי אהבה. כל תוכניותיו, עסקי הסמים שלו, הכסף הרב שעמד לזרום לכיסו, התגמדו בבת אחת. כל מה שעמד במוקד מחשבותיו הייתה הנערה הזאת ששיבשה את הלך מחשבותיו בקסם שפיזרה סביבה.
בתום הריקוד הוא ניגש אליה, החזיק בשתי ידיה והחמיא לה על ביצועיה. היא לא ידעה את נפשה מרוב התרגשות על שהמארח אהב את מה שעשתה. הוא נראה לה כאיש רב ניסיון, בקי בהוויות עולם, ואם הוא מחמיא לה אות הוא שהיא קרובה מאוד למעמד של רקדנית מקצועית.
הפתעתה גברה כששלף את ארנקו והעניק לכל אחת מהבנות שני שטרות של מאה דולר כל אחד. זה היה סכום שכמותו לא החזיקה מעולם.
הבנות השתהו עוד זמן מה, שתו משקאות קרים ופטפטו בעליצות. חלק מהנוכחים ניגשו אליהן והביעו את תודתם על הריקוד המהנה. המארח ליווה אותן אל המונית והחמיא להן שוב ושוב. בדרך לבתיהן, הן החליפו חוויות מהאירוע המיוחד שהשתתפו בו.
ג'ורג' חזר לאורחיו והמתין בקוצר רוח לפרישתם. הוא השתוקק להישאר לבדו, לחשוב ללא הפרעה על אמירה, להעלות אותה שוב בדמיונו ולהאמין שביום אחד יפגוש אותה בנסיבות אישיות יותר. רוצים לקרוא את ההמשך? היכנסו לכאן!
לפנייה לכתב/ת 
