מחברות רוצח דדון: "שטן שנכשל מצית אישה"
חודש וחצי אחרי שדקר 17 פעמים את שלי דדון, נמצאו בביתו של חוסיין חליפה מחברות שבהן כתב על "אישיות נוקמת" ו"פתגמים" בגנות נשים. בקטעים, שהובלטו בהכרעת דין הרוצח, נכתב: "אל תאמין לאישה אפילו לאחר המוות"
"אם נכשל השטן בלהגיע למקום הוא מצית את האישה". הכרעת הדין בעניינו של נהג המונית חוסיין חליפה, שרצח את הצעירה שלי דדון ונשלח היום (ד') למאסר עולם, חושפת קטעים שכתב בגנות נשים. הקטעים הופיעו בשש מחברות שנמצאו בביתו של הרוצח חודש וחצי אחרי שדקר 17 פעמים את דדון.
לפי הכרעת הדין שהקריאו השופטים, במחברות של חליפה נמצאו שני קטעים. אחד מהם נכתב תחת הכותרת "אישיות הנוקם", והשני תחת הכותרת "פתגמים" בגנות האישה.
להכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
הקטעים נכתבו במקור בשפה הערבית, ותורגמו במהלך החקירה לעברית. בקטע הראשון כתב חליפה: "היא אישיות שתלטנית, לא אוהבת להישבר או תובס או תפסיד. היא גם לא מאמינה בדת או במדינה או בחוקים והיא אישיות בעייתית".
חליפה כתב עוד בקטע זה כי "ישנם שלושה סוגי אישיות: אישיות נוקמת ולא מפחדת, אישיות נוקמת שפוגעים ברגשותיו ואישיות שנאלצת לנקום בשל הסתה בטלוויזיה". הוא ציין עוד בקטע כי "אישיות שלא תנקום, אפשר להסתמך על אלוהים שיעשה דין וחשבון ועל כל אדם שיש בו נקמה".
בקטע השני, שחובר כאמור תחת הכותרת "פתגמים", כתב חליפה כי "אם נכשל השטן בלהגיע למקום הוא מצית את האישה. כשהאישה חושבת, היא חושבת על דברים פסולים/שפלים בתחתית. האישה כמו צל תיצמד אליך, תברח, ואם תברח ממנה – היא תיצמד אליך. אל תאמין באף אישה אפילו לאחר המוות. השטן יספיק לו 10 שעות לרמות גבר, והאישה תספיק לה שעה אחת לרמות 10 שטנים".
בהכרעת הדין של שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת צוין כי בחקירתו בפני חוקר השב"כ, אישר חליפה כי הוא זה שכתב את הקטעים. בנוגע לקטע הראשון, סיפר הרוצח כי שמע את הדברים בתוכנית רדיו שבה דיברו עם פסיכולוג על משהו שקשור לילדים שאמם היכתה אותם בצעירותם.
בנוגע לפתגמים בגנות הנשים סיפר חליפה כי מדובר במשפטים שהוא העתיק, שכן בעבר העתיק משפטים שונים שמתורגמים משפות רבות ובנושאים רבים. עם זאת ציינו השופטים כי "בעדותו בפנינו, ובניגוד גמור לעדותו בפני חוקר השב"כ, הכחיש הנאשם שכתב את הקטעים והשיב בצורה גורפת 'לא יודע, לא זוכר'".
מלבד מאסר העולם שהושת על הרוצח, הורו לו השופטים לפצות את משפחת הקורבן ב-258 אלף שקלים. השופטים ציינו בהכרעתם כי "על השאלה שבפתח דברינו מי הוא הרוצח השפל שרצח את שלי בדמי ימיה, התשובה ברורה וחד-משמעית. הנאשם שבפנינו הוא-הוא הרוצח".
השופטים ציינו עוד בהכרעת הדין כי "שלי נאבקה בנאשם, ניסתה להגן על עצמה מפניו באמצעות ידיה ואף שרטה את הנאשם, אך ללא הועיל, הנאשם השאיר את שלי במגרש מתבוססת
בדמה ונסע מהמקום. שלי נותרה במגרש, שכובה על גבה, פצועה ודקורה, עד למותה".
בתום הקראת הכרעת הדין ביקשה לדבר אילנה דדון, אמה של שלי. "לא שמעתם אותי עד היום, ולא ראיתם אותי. שלי הייתה נסיכה שלנו, כילדה היא סבלה מבעיות רפואיות קשות. אני ובעלי בנינו בית ומשפחה לתפארת, בית שהייתה בו שמחה. היא הייתה נערה יפהפייה ושמרנו עליה כעל בובת חרסינה ושמרנו עליה בצמר גפן. היא חונכה בערכים של לקבל כל אדם. היא הייתה האור והשמחה בבית".
האם אמרה עוד כי "היא אזרה אומץ לצאת בעצמה אל העולם והאמינה שהיא יכולת לצאת אל המדינה שלנו בלי חשש". בשלב זה פנתה האם לרוצח וזעקה לעברו: "איך יכולת לדקור אותה כל כך הרבה פעמים? איך יכולת לעזוב אותה מתבוססת בדמה? האם קראה לאמה? ואת כל זה עשית מתוך שנאת חינם, בגלל היותה יהודייה גאה. לרוצח הנתעב הזה מגיע לסבול בייסורים כמו שאנחנו סובלים, שיתייחסו אליו כמו אל מחבל. שלי דדון, בת אילנה ויעקב, נרצחה אך ורק בגלל שהייתה יהודייה".
לפנייה לכתב/ת 
