"זכית אם חלית". האמירה שהקפיצה את צוללי הקישון
בדיון בעליון על פיצוי לוחמים שחלו בסרטן עוררה התבטאות של עו"ד מפרקליטות המדינה את זעם התובעים: "זו בגידה". הפרקליטות: דבריה הוצאו מהקשרם
אמירה שנויה במחלוקת של עורכת דין מפרקליטות המדינה במהלך דיון השבוע בבית המשפט העליון בנושא צלילות לוחמי השייטת בנחל הקישון עוררה זעם בקרב הנוכחים באולם. בהתייחסה לסוגיית הפיצוי של הלוחמים שחלו בסרטן אמרה הפרקליטה מיכל ברדנשטיין: "צללת – זכית אם חלית". בפרקליטות טוענים שהדברים הוצאו מהקשרם.
הדיון עסק בערעור שהגישו עשרות לוחמי שייטת 13 שצללו בקישון וחלו לאחר מכן בסרטן. לפני כשנתיים דחה בית המשפט המחוזי את תביעותיהם וקבע שלא הוכח קשר סיבתי בין הצלילות לבין המחלה. הלוחמים ערערו וטענו שהמפעלים שזיהמו את הקישון חייבים לשלם פיצויים ללוחמים.
בדיון השבוע טענה עו"ד ברדנשטיין, כי אין מקום להתערב בפסק הדין של המחוזי. היא ציינה שוועדה בראשות השופט שמגר, שמונתה בזמנו לבדוק את הקשר בין הצלילות ובין המחלות, לא הצביעה על עודף תחלואה. "יחד עם זאת", הוסיפה, "כבוד השופט שמגר חשב שצריך להכיר על פי מבחן שכל ישר. הוא החליט על בסיס של עיקרון ערכי לחלוטין להכיר בחיילי שייטת 13 ומחלותיהם בלי קשר להוכחת הקשר הסיבתי. צללת - זכית אם חלית".
בא כוחם של הלוחמים, עו"ד משה קפלנסקי, העיר לה: "אני מניח שחברתי מתנצלת על הביטוי חלית - זכית".
אגב, במהלך הדיון סיפר שופט העליון צבי זילברטל כי גם הוא שירת בחיל הים וצלל במים רדודים בקישון.
לוחם השייטת רוני קרן (62), שחלה בסרטן, היה בין אלה שנכחו בדיון. בשיחה עם ynet הוא אמר: "מה זה 'חלית-זכית'? איך פרקליטה במדינת ישראל יכולה להגיד דבר כזה? באותו רגע כשהיא אמרה את זה דמעות זלגו לי מהעיניים. זה להרגיש שהמדינה בוגדת בלוחמים שנתנו לה את החיים שלהם. זו אמירה קשה ומעציבה. זו בגידה גם בדור הבא של הלוחמים. למה שילדים ירצו להתגייס לצבא בכלל? שייטת 13 זה סמל של לוחמים, הבריאים שבבריאים, וכל כך הרבה נפגעו. אנחנו אוכלוסייה שלא עושה הרבה רעש, שיודעים להתמודד לבד עם קשיים, אבל האמירה הזו נותנת לנו תחושה קשה מאוד".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הציטוט שהובא אינו מדויק והוצא מהקשרו. נציגת המדינה הציגה בדיון באופן מפורט את עמדת המדינה, ובסוף הטיעון תמצתה אותו במשפט אחד ציורי וקליט: 'צללת וחלית - זכית להכרה' (על ידי קצין התגמולים). הכוונה, כפי שפורטה בטיעוני המדינה, הייתה שרוב רובם של החיילים התובעים הוכרו על ידי המדינה במישור דיני התגמולים והשיקום על בסיס עיקרון ערכי, בלי שנבחנה שאלת הקשר הסיבתי באופן פרטני, ובאופן זה קיבלו זכאות לתגמולים. כל ניסיון לעוות את הציטוט או לייחס לו משמעות אחרת הוא חסר יסוד".
עו"ד קפלנסקי: "התיק של צוללני הקישון הוא בעל חשיבות היסטורית לסוגיית דיני הנזיקין והיכולת של ניזוק לזכות בפיצויים ממפעלים מזהמים, וליישם את עקרון ההרתעה כלפי מפעלים מזהמים. הלוחמים זכאים לקבל פסק דין שלא משתלם לזהם ובישראל של היום המזהם משלם".
לפנייה לכתב/ת 
