רומן מזרח תיכוני. כשאסד מחזר אחרי א-סיסי
כשמוחמד מורסי היה נשיא מצרים הוא קרא להדיח את נשיא סוריה, ודרדר את היחסים עם דמשק. אלא שבינתיים "איש האחים המוסלמים" הודח וכעת שולט במצרים ראיס שמעוניין בשותף למלחמה בטרור האיסלאמי, ואם הוא גם מתעב את טורקיה אז אהלן וסהלן. הרומן בין דמשק לקהיר שמדאיג את סעודיה
באמצע חודש יוני 2013 הופיע נשיא מצרים מוחמד מורסי בעצרת גדולה למען סוריה ואמר "החלטנו היום לנתק לחלוטין את היחסים עם המשטר הסורי הנוכחי". עוד קודם לכן קרא מורסי, איש "האחים המוסלמים", לנשיא הסורי בשאר אסד להסתלק מהשלטון, ולא היסס לומר זאת גם בנוכחות נשיא איראן מחמוד אחמדניג'אד בוועידת המדינות הבלתי מזדהות ב-2012.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
לימים התברר כי היה זה אחד ממהלכיו המשמעותיים האחרונים של מורסי כנשיא מצרים. שבועיים לאחר מכן הוא הודח על ידי מפקד מפקד הצבא ושר ההגנה המצרי שמונה על ידו, עבד אל-פתאח א-סיסי. באופן אירוני, מי שהחליף את מורסי בתפקידו היה א-סיסי עצמו לאחר בחירתו לנשיא המדינה הערבית הגדולה.
הטרור האיסלאמי כגורם מאחד
מאז הדחתו של מורסי מהשלטון, סובלת מצרים מגל של טרור בחצי האי סיני ובאזורים אחרים במדינה מצד ארגונים איסלאמיסטיים קיצוניים כמו "אנסאר בית אל-מקדס". בתנועת "האחים המוסלמים" סירבו לקבל את הדחת האיש שלהם מארמון הנשיאות, אך כשיצאו למחות על כך נתקלו ביד קשה ואף ברוטלית מצד השלטונות.המשטר הגדיר את התנועה ארגון טרור, בכירים בתנועה ומאות מתומכיה נשלחו לכלא, רבים מהם לתקופות מאסר ארוכות ואף נידונו למוות.
באותה עת בסוריה, ההתקוממות שהחלה כמחאה עממית אותנטית ולא אלימה הפכה למלחמת אזרחים עקובה מדם שבה נלחמים כולם נגד כולם - המשטר של אסד נגד המורדים, המורדים נגד אסד ונגד עצמם. גם במקרה של סוריה, בדומה למצרים, ניצלו גורמי ג'יהאד קיצוניים כמו "המדינה האיסלאמית" (דאעש) ו"ג'בהת א-נוסרה" את הכאוס ואת חוסר המשילות, השתלטו על שטחים במדינה ותויגו כ"טרוריסטים" על ידי הנשיא הסורי אסד.
בנושא אחד הנשיא המצרי שותק - הפלת אסד
הגישה הכללית של א-סיסי למשבר בסוריה, ובה התעלמות מגורלו של אסד, לא נעלמה מעיניו של המשטר בדמשק, שבחודש האחרון הגביר את חיזוריו אחר קהיר. "סוריה נמצאת על אותה סירה עם צבא מצרים ועם העם המצרי במאבק נגד הטרוריסטים", אמר לא מזמן אסד בראיון לרשת "אל-מנאר" של חיזבאללה, והתרפק על הרגעים הגדולים ביחסי שתי המדינות. עם זאת, הוא הלין על כך שהקשר עם המשטר המצרי איננו פומבי כפי שהיה רוצה שיהיה. מהצד המצרי, א-סיסי לא ממהר לחדש באופן פומבי את היחסים עם סוריה בשל לחצים גדולים שמופעלים עליו מכמה כיוונים, בראש ובראשונה כנראה מצד בית המלוכה הסעודי.
בריאד לא אהבו לראות את הפלרטוטים האחרונים בין קהיר לבין דמשק. סעודיה נחשבת לבעלת ברית קרובה ביותר של מצרים מאז הפלת שלטון "האחים המוסלמים", והיא זו שנותנת לא-סיסי סיוע כלכלי גדול. באותה עת היא נחשבת כיום לגורם הניצי ביותר בכל מה שקשור לקריאות להפיל את אסד.
צעד בדרך לנרמול יחסים
עוד לפני שאסד החל בחיזוריו אחר המשטר המצרי, ביקרה בסוריה משלחת של אנשי תקשורת מצריים, בהם עיתונאים מהעיתונים הממסדיים "אל-ג'ומוהריה", "אל-אהראם" ו"אל-אחבאר". המשלחת נפגשה בדמשק עם בכירי משטר אסד, כולל שר החוץ וליד אל-מועלם, שקיבלו אותם בזרועות פתוחות. אל-מועלם אף התראיין לראשונה מאז תחילת המשבר בסוריה לערוץ טלוויזיה מצרי בנוסף לראיונות שהעניק לעיתונים המצריים הממסדיים. הוא סיפר שיש שיתוף פעולה ביטחוני בין מצרים לבין סוריה, שמתקדם ביתר שאת ועשוי להיות הקדימון לנרמול היחסים בין שתי המדינות ושובם לקדמותם.
אל-מועלם הוא דיפלומט ממולח, וידע בדיוק על איזה מיתר לנגן שהתראיין לטלוויזיה המצרית. הוא הזכיר בראיונות את הקשר בין טורקיה, שנואת נפשו של א-סיסי, לבין "האחים המוסלמים". מהצד השני, דובר משרד החוץ המצרי אחמד אבו זייד הגיב לדבריו של עמיתו הסורי ואמר: "יש אפשרות לשיתוף פעולה בין דמשק לבין קהיר בהתאם לכך שלשתי המדינות יש יעדים משותפים".
חילוקי הדעות עם סעודיה בשלל הסוגיות האזוריות, ובראשן סוריה, ומאידך הניסיון לשמר את היחסים הטובים עם הממלכה העשירה, מעידים במידה רבה על מדיניות החוץ הרב-גונית של מצרים בראשות א-סיסי.
מצרים לא משתייכת לציר מסוים בעולם הערבי, אף שבישראל נוטים באופן מיידי לשייך אותה לציר של ה"מדינות הסונית המתונות" ובראשן סעודיה שעומד מול הציר ה"שיעי" (איראן, סוריה וחיזבאללה). אלא שמשטרו של א-סיסי דווקא מראה שהוא לא בכיס של אף אחד, ומשתף פעולה עם מי שעומד בקנה אחד עם היעדים והאינטרסים החשובים של מצרים, ובראשם המלחמה בטרור והבראת הכלכלה המקומית.
המשטר הסורי עונה על ה"קריטריון" המצרי בנושאי המלחמה בטרור והאיבה המשותפת לקטאר ולטורקיה, נותנות החסות של "האחים המוסלמים". אך באותה עת א-סיסי יודע שאסור לו להזניח את מדינות המפרץ, שמסייעות לכלכלה המצרית לעמוד על רגליה. מסיבה זו, ככל הנראה, הוא לא ממהר לנרמל באופן פומבי את היחסים עם דמשק.
בזמן שהרומן המצרי-סורי נמצא בתחילת דרכו, הרומן המצרי-רוסי כבר מזמן פורח ומוכיח שמדיניות החוץ של א-סיסי עובדת לא רע בכלל מאז שממשלו של ברק אובמה בוושינגטון הפנה לו עורף והפסיק להעביר לו סיוע ביטחוני לאחר הדחת "האחים המוסלמים" מהשלטון. אותו ממשל מנסה היום למצוא את דרכו חזרה ללב המצרים ומוכיח שא-סיסי הוא כנראה אחת הדמויות המחוזרות ביותר באזורנו.
לפנייה לכתב/ת 
