שיא, ובכל זאת... / השער ה-50 של רוני
וויין רוני הפך השבוע לכובש המצטיין בתולדות נבחרת אנגליה על חשבון בובי צ'רלטון, ועדיין, הוא עוד לא הגיע למעמד של אגדת העבר, ובטח לא של הכוכבים הגדולים בעולם כיום
בואו נאמר את האמת: היה משהו מעט חמוץ ואפילו מאולץ בחגיגות השער ה-50 של וויין רוני במדי נבחרת אנגליה, ושבירת השיא בן 45 השנה של בובי צ'רלטון.
כמובן שהתקשורת האנגלית חגגה את האירוע ההיסטורי, כפי שניתן היה לצפות. רוני התקבל במחיאות כפיים ע"י חבריו השחקנים בחדר ההלבשה האנגלי בתום הניצחון 0:2 על שווייץ, והמנג'ר רוי הודג'סון העניק לו חולצה מיוחדת למזכרת. ובכל זאת...
את שני השערים האחרונים שלו בנבחרת הבקיע וויין רוני בפנדלים, כשהראשון שבהם, מול סן מרינו, היה אחרי שריקה הזויה של השופט. נגיעת היד ברחבה הייתה בכלל של ג'ון סטונס האנגלי... לא שזה צריך לעניין את רוני, ופנדלים כמובן נחשבים. גם צ'רלטון כבש פנדלים. ובכל זאת...
בובי זכה בתואר האבירות "סר" בשל הישגיו בקבוצה ובנבחרת. קשה לראות את רוני הופך ל"סר וויין" ביום מן הימים. צ'רלטון הוליך את נבחרת אנגליה לזכייה במונדיאל ב-1966 ובאותה שנה גם זכה ב"כדור הזהב", כשנבחר לכדורגלן הטוב ביותר באירופה. וויין רוני לא זכה מעולם בתואר כלשהו במדי נבחרת אנגליה, ומעולם לא היה אפילו מועמד לזכות ב"כדור הזהב".
במילים אחרות, השיא של רוני חשוב ומכובד, ולהבקיע 50 שערים במדי נבחרת, כל נבחרת, זה לא דבר של מה בכך. אבל אין מי שיערער על הקביעה כי בובי צ'רלטון היה כדורגלן גדול וכביר והיסטורי הרבה יותר מאשר וויין רוני.
צ'רלטון, אגב, ידע לפרגן לרוני לאחר ההישג שלו, כשאמר: "לאורך כל השנים הייתי גאה מאוד להחזיק בשיא הזה. לשחק עבור המדינה שלי היה תמיד כבוד גדול וזכות גדולה, ודבר שעשיתי בגאווה גדולה. לא אכחיש שאני מאוכזב מכך שהשיא הזה נלקח ממני. יחד עם זאת, אני מאושר שמי שנטל אותו ממני הוא וויין, שהוא הקפטן של מנצ'סטר יונייטד, קבוצתי האהובה, ושל נבחרת אנגליה".
העניין הוא שצ'רלטון עומד לאבד בקרוב שיא נוסף לטובתו של רוני. במהלך הקריירה הארוכה והמפוארת שלו הבקיע צ'רלטון 249 שערים במדי "השדים האדומים". לרוני יש כעת 233 שערים בקבוצה אליה הגיע ב-2004. הוא זקוק לעוד ארבעה בלבד כדי להשתוות לדניס לאו, הקוסם הסקוטי, שמדורג שני בטבלת מבקיעי כל הזמנים של הקבוצה. וכאשר רוני יבקיע עוד 17 שערים הוא יגיע ל-250 כיבושים ויהפוך לגדול הסקוררים של מנצ'סטר יונייטד בכל הזמנים.
סביר להניח שזה יקרה מתישהו לקראת סיום העונה, למרות שאם נסתמך על נתוני העונה שעברה, יכול להיות ששבירת השיא תידחה בשנה שלמה. בעונה שעברה הסתפק רוני ב-14 שערים בלבד. אבל אסור לשכוח שזה קרה בעונה בה יונייטד לא שיחקה באירופה.
למעשה, זו הייתה העונה הכי פחות פורייה שלו מאז שיונייטד רכשה אותו מאברטון לפני 11 שנה תמורת 28 מיליון ליש"ט. שתי עונות השיא שלו היו 2009/10 ו-2011/12, כאשר בכל אחת מהן כבש לא פחות מ-34 שערים. את העונה הנוכחית רוני פתח בקצב איטי. הוא לא כבש כלל בארבעת משחקי הליגה הראשונים, אבל התפוצץ עם שלושער מול קלאב ברוז' בדרך להבטחת המקום של יונייטד בליגת האלופות.
רוני יודע שזו הולכת להיות עונת מבחן עבורו, גם ביונייטד וגם בנבחרת. אחרי הכשלונות של השנתיים האחרונות ובעקבות מסע הרכש האדיר שעשה המאמן ההולנדי לואי ואן חאל, יונייטד חייבת לחזור העונה אל הצמרת הגבוהה ולהתמודד על האליפות. אוהדי יונייטד לא יקבלו שום דבר פחות מזה.
העונה שעברה הייתה הראשונה של ואן חאל בקבוצה ולכן "סלחו" לו על המקום הרביעי. העונה כבר לא יהיו תירוצים, והאחריות היא לא רק על המנג'ר ההולנדי אלא בעיקר על השחקנים הוותיקים של הקבוצה, ובראשם כמובן הקפטן, הסמל והשחקן בעל השכר הגבוה ביותר בכדורגל האנגלי – וויין רוני.
רוני חתם בפברואר על הארכת החוזה שלו במנצ'סטר יונייטד לעוד 5 וחצי שנים, עם שכר מפלצתי של 300 אלף ליש"ט בשבוע (לעומת 250 אלף "בלבד" בחוזה הקודם שלו). מדובר בהסכם שמבטיח לו 70 מיליון ליש"ט (ברוטו) לאורך תקופת החוזה. לא רע.
וכאשר מדברים על נבחרת אנגליה, המטרה המוצהרת היא לזכות באליפות אירופה בקיץ הבא בצרפת. אנגליה מעולם לא זכתה ביורו, אבל המנג'ר רוי הודג'סון כבר אמר: "אני מאמין שיש לנו סיכוי לזכות, כמו לכל הנבחרות הגדולות האחרות".
מבחינתו של רוני, היורו מהווה את הבמה שעליה הוא הופיע בפעם הראשונה ככוכב בינלאומי. זה היה בפורטוגל ב-2004, והחלוץ בן ה-18 היה פשוט סנסציה.
הוא הבקיע ארבעה שערים בארבעה משחקים, לפני שנפצע במשחק רבע הגמר הדרמטי מול פורטוגל (שניצחה בפנדלים). אלו היו הימים בהם סוון גוראן אריקסון, מאמנה השבדי של אנגליה, השווה את רוני לפלה הצעיר. כבר אז ההשוואה הזו נראתה מופרכת, כי עם כל הכבוד לעוצמות הפיזיות ולכשרון ההבקעה של החלוץ האנגלי המחונן, הוא כמובן לא מתקרב לגאוניות של גדול שחקני ברזיל ואחד משני השחקנים הטובים בהיסטוריה.
11 שנים משחק רוני בנבחרת אנגליה, כאמור יש לו 50 שערים, הוא שיאן כל הזמנים, ובכל זאת הוא לא נחשב אף פעם לאחד השחקנים הטובים בעולם. גם כי בנבחרת הוא לא הגיע להישגים וגם בשל הכשלונות החוזרים ונשנים במונדיאלים. רק בברזיל 2014 הצליח סוף סוף רוני לכבוש שער במונדיאל – לפני שאנגליה עפה כבר אחרי הסיבוב הראשון...
כשרוני הגיע לאולד טראפורד ב-2004 הוא פגש שם חלוץ פורטוגלי צעיר, כריסטיאנו רונאלדו שמו. באותם ימים קשה היה לומר מי מבין השניים גדול יותר. היום אין בכלל שאלה. במהלך השנים הפך רונאלדו לאחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים, ובשבע השנים האחרונות היחיד שמערער על מעמדו ככדורגלן מספר אחת בעולם הוא לאו מסי. רוני? הוא בכלל לא בליגה הזאת.
המספר העגול הזה, 50 שערים במדי הנבחרת, הוא מרשים לכל הדעות. וייקח הרבה מאוד שנים עד שיקום כדורגלן אנגלי אחר שישבור את השיא – מה גם שרוני לא מתכוון לפרוש בקרוב ולבטח עוד ישפר את שיאו. הודג'סון אמר על כך: "אם הוא ישחק לפחות עד המונדיאל ברוסיה ב-2018, אנחנו מדברים על עוד 20 או 30 משחקים, ובקצב ההבקעות שלו מדובר בעוד 10 או 15 שערים".
אז כן, באנגליה הייתה חגיגה תקשורתית גדולה ביום שלישי בערב, אולם בעולם הגדול התייחסו לשבירת השיא בשוויון נפש. הסיבה פשוטה: לפני רוני הגיעו למספר הזה לא פחות מ-44 שחקנים בנבחרות הלאומיות שלהם. מה שמכניס את כל העניין לפרופורציות אחרות. נכון שלא מעטים מהשחקנים הללו עשו זאת בנבחרות צנועות, שמשחקות באסיה או במרכז אמריקה. אבל יש ברשימה גם כוכבים מיתולוגיים מנבחרות גדולות, שדווקא מולם ראוי למדוד את ההישג של רוני.
כבר בסוף שנות ה-50 היו ל"נבחרת הפלא" ההונגרית שני שחקנים שכבשו למעלה מ-70 שערים כ"א. שנדור קוצ'יש הבקיע 75 שערים (ב-68 משחקים בנבחרת) ופרנץ פושקאש הבקיע 84 שערים ב-89 משחקים (בנבחרות הונגריה וספרד). פלה, זה שפעם השוו בינו לבין רוני, כבש 77 שערים במדי נבחרת ברזיל. ול"סלסאו" היו גם את רונאלדו עם 62 שערים ורומאריו עם 55. אגב, ניימאר (23) מתקרב בצעדי ענק. יש לו 46 שערים ב-67 משחקים בנבחרת, כולל הצמד מול ארה"ב השבוע.
גבריאל באטיסטוטה הבקיע 56 שערים עבור נבחרת ארגנטינה, ומסי רחוק רק שער אחד מה-50. השער שלו מול מקסיקו השבוע היה ה-49 שלו ב-105 משחקים במדי ה"אלביסלסטה". גרד מולר הבקיע 68 שערים ב-62 משחקים עבור מערב גרמניה, דידייה דרוגבה סיים את הקריירה שלו בנבחרת חוף השנהב עם 65 שערים ודויד וייה כבש 59 שערים לנבחרת ספרד.
ויש את השחקנים שעדיין פעילים. רובי קין הבלתי נגמר עם 67 שערים בנבחרת אירלנד, זלאטן איברהימוביץ' עם 57 שערים עבור נבחרת שוודיה ורונאלדו, החבר לשעבר של רוני, עם 55 שערים במדי נבחרת פורטוגל.
ואחרי כל ההסתייגויות וכל ההשוואות, אסור לשכוח דבר אחד: רוני הוא סמל למקצוענות, למרות כל הישגיו ועושרו המופלג.
הודג'סון היטיב לתאר זאת כשאמר ביום רביעי בלילה, אחרי החגיגות: "הבגרות שלו הרשימה אותי ולכן לא היה לי ספק שהוא יהיה קפטן מצוין עבור נבחרת אנגליה. אבל מה שהרשים אותי אפילו יותר זה הרעב התמידי שלו, ההתלהבות שלו באימונים ובחדר ההלבשה. הוא לא יושב שם מאחור וחושב לעצמו: 'אני אגדה, אני שיאן השערים בנבחרת'. הוא משחק כמו ילד בן 19 שמנסה להרשים את המאמן שלו כדי להישאר בהרכב".
לפנייה לכתב/ת 
