מורשעי השנה תשע"ה / פלג בחמישי
שלושה מבכירי הכדורגל שלנו הרשימו בתחום הפלילי. בתום קרב מרתק עם אלי טביב ואיציק לוזון, הזוכה בפרס האקדמיה הוא... ג'קייי בן־זקן!!!
התמים
ג'קי מריץ מניות ושקרים
אח, איזו שנה היסטורית זאת הייתה לכדורגל הישראלי. שלושה מבכיריו הוכרזו בבית המשפט כעבריינים והתחרו על תואר "איש השנה", בזכות תרומתם הייחודית לדימויו של הענף ויכולתם הנדירה לשלב בין ניהול קבוצה לעיסוק בפלילים.
זה לא היה קל, אך בתום מאבק צמוד עם הבעלים של בית"ר ירושלים והמנהל של מכבי פ"ת, דומה שאין ראוי לפרס האקדמיה מאשר מייסד האקדמיה לספורט באשדוד, שהורשע השבוע בהרצת מניות של חברה בבעלותו.
בניסיון להשפיע בצורה לא חוקית על שער מניה שנסחרת בבורסה, יש גם מידה לא קטנה של נבזות. לעתים אנשים משקיעים במניה שכזאת את כל חסכונותיהם. לכן חשוב כל כך לחשוף פרטים נוספים מפסק דינו של השופט המחוזי דוד רוזן, שקבע כי בן־זקן ביצע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, השפעה בתרמית על שערי ניירות ערך וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. זהו מסמך בן 192 עמודים, שלא יילמד כנראה באקדמיה של ג'קי.
במהלך החקירה, לבן־זקן הייתה טקטיקה ברורה. בין תשובותיו לממצאים המפלילים תוכלו למצוא תשובות ענייניות כמו "לא ידעתי... לא זכרתי... לא בדקתי... זה לא עניין אותי... מאיפה לי לדעת?" מוזר, כי אנחנו מהכדורגל חשבנו שמדובר באדם יסודי שבודק ויודע הכל. הרי לא סתם הוא נבחר לעמוד בראש ועדה מטעם ההתאחדות שבחרה מאמן לנבחרת הצעירה, ונכלל בצוות מצומצם של המינהלת במו"מ על כספי הטוטו.
והנה מבחר ציטוטים מפסק הדין, המלמדים על התרשמותו העמוקה של כבוד השופט רוזן מאמינותו של "הנאשם מס' 1" (בן־זקן בשבילכם): "החומה שביקש להקים אינה אלא רשת אוורירית שנתפוגגה באולם בית המשפט... שקריו בולטים... מסר שתי גרסאות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת... אין ממש בדבריו... עדותו עקורה ובלתי מתקבלת על הדעת... תשובתו תלושה מהמציאות... דבריו נשמעו מופרכים מבסיסם... ניסה להסתיר ולכסות ולמסור לחוקריו מיני גרסאות שכולן התפוררו מעצמן... הנאשם לימדנו על דרכו לשקר בחקירתו". כן, כיאה למייסד אקדמיה, ללמד הוא יודע.
"הנאשם מס' 1" בטח קיבל את הפסיקה בהפתעה. הוא הרי רגיל לכתבי חצר חנפנים ששומרים עליו. לפני חמישה חודשים, למשל, פירסם אחד מחסידיו פרטים חדשים מהחקירה וחשף כי "בסביבת בן־זקן מעריכים שהדברים קיבלו סוג של תפנית באחרונה, ושגם כאן הוא עשוי להיחלץ עם שריטות קלות בלבד"... בסוף זה נגמר בטוטאל־לוס. ככה זה כשכתב שהתרגל להדלפות מהאצטדיון באשדוד, מסתבך עם הדלפות מחדר ההלבשה של בית המשפט.
אבל מה שמטריד במיוחד הוא שראשי הכדורגל שלנו לא התרגשו יתר על המידה מההרשעה החמורה, ולא טרחו אפילו לגנות. כך בדיוק הם נהגו כשאלי טביב הורשע בפציעת קטין בנסיבות מחמירות ובהעלמת ראיות, וגם כאשר איציק לוזון הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, הסגת גבול ושימוש בלי רשות ברכב. על שניהם נגזרו עונשי מאסר שהומרו בעבודות שירות. העונש המקסימלי על עבירותיו של בן־זקן הוא שבע שנים בכלא, אך מבחינת ההתאחדות והמינהלת שלושתם יכולים להמשיך לנהל קבוצות כאילו כלום.
אתמול בן־זקן עצמו הבין שעדיף להתפטר ויורש העצר שמונה תחתיו, חבר הכנסת לשעבר יורם מרציאנו, נפרד ממנו במילים נרגשות. "בזכות המערכת המפוארת שג'קי בנה באשדוד", אמר מרציאנו, "פחות בני נוער התדרדרו לעבריינות". אולי, רק חבל שראש "המערכת המפוארת" התדרדר לשם.
המאבק
ברקוביץ' קיבל שיעור מהאוהדים
בשבוע שעבר עלה לשידור ברדיו FM102 אוהד נאמן ואינטליגנטי של מכבי ת"א בכדורסל בשם רן ברודר. בטון ענייני ורגוע הסביר המכביסט החביב מדוע הוא וחבריו מארגון "GATE 11", מתנגדים ללוגו בעל רקע אדום עם שם הספונסר "פוקס" שהוטבע על הגופיות הצהובות. כל זאת תוך הבעת כבוד והערכה לראשי המועדון, בלי לאיים חלילה במחאות או בחרמות.
אלא שאז התנפל עליו איל ברקוביץ'. "האוהדים בארץ עפים על עצמם יותר מדי", צווח הפרשן באולפן. "הם חוצים קווים אדומים... חבורת חוצפנים... הם לא צריכים להתערב, הם צריכים לעודד... אתם לא רוצים להביא שקל למועדון... יש לכם טענות על שטויות, על הסמל האדום, ביג דיל".
ברודר ניסה להסביר: "לא אמרנו שלא נעודד, בסך הכל ביקשנו להתחשב", אבל איל לא נרגע: "עולה ילד והוא נגד ההנהלה של מכבי תל־אביב!" ככה זה אצל מי שמעולם לא היה אוהד בלב ובנפש, ושגם כל הכבוד וההערצה שקיבל מהקהל במשך שנים, לא גרמו לו להבין שבלעדיהם אין לשום קבוצה זכות קיום. מבחינת ברקוביץ', אלה שרכשו מינוי ורצים אחרי קבוצתם באש ובמים צריכים למחוא לבוס כפיים גם כשהוא טועה, או בסך הכל מחליף צבעים.
לא חלפו אלא 48 שעות, וצייד הצבעים מהרדיו קיבל שיעור בנושא: "חשיבות מאבק לגיטימי של אוהדים לשמירת זהותו של מועדון". הראל ויזל, הבעלים של נותנת החסות, הודיע כי בעקבות פניות "נוגעות ללב" של אוהדי מכבי, הוא החליט לשנות את צבע הלוגו מאדום לכחול. בשלב זה אפילו שמעון מזרחי הצטרף לחגיגה ואמר בסיפוק: "אני מברך את חברת פוקס על ההחלטה, עכשיו הלוגו בצבעים הנכונים". כן, אפילו שימון תפס טרמפ על החוצפנים שחצו קווים אדומים.
כך למד ברקוביץ' שלאוהדים (ואפילו לספונסרים) יש לב, ושבזכות עקשנות ואהבה בלתי מתפשרת למועדון ניתן להשיג לפעמים דברים שבעלי המאה אינם מסוגלים להתמודד איתם. מזרחי, פדרמן ורקנאטי, עם כל הכבוד, ניצחו הפעם בפוקס.