בת החסידות שהפכה לבכירה ב-NSA
אן ("חני") נויברגר נולדה למשפחה חרדית בברוקלין, אך בניגוד למסורת רצתה לפתח קריירה משלה. פיגועי 11/9 ושחרור הוריה החטופים במבצע אנטבה הובילו אותה לעסוק בביטחון לאומי. בראיון ל-ynet היא מספרה את סיפור חייה ומדברת על ההתנגשות בין זכויות הפרט לביטחון
זהו סיפורה הבלתי אפשרי של חני, ילדה מקהילה חסידית בברוקלין, שגדלה על יידיש ועל לימודי תורה בעברית, אך הצליחה לצאת נגד המוסכמות ולשבור את הסטריאוטיפים לרסיסים. חני יצאה משכונת בורו-פארק הסגפנית, שבה חיה הקהילה היהודית האורתודוכסית הגדולה בניו יורק, ולמדה באוניברסיטת קולומביה היוקרתית תוך שהיא שומרת בקפידה על המסורת החרדית שלה. בגיל 31 היא נחתה כמטאור בלשכתו של שר ההגנה רוברט גייטס בפנטגון וכיום, בגיל 39, מכהנת אן נויברגר בתפקיד בכיר ביותר בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) שאחראית על מעקב אלקטוני וציתותים.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
כמה מקרובי משפחתה של אן נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ. "ההיסטוריה של המשפחה שלי צרבה בי את החשש ממה שעלול לקרות כשכוח שנמצא בידי מדינה יוצא נגד בני עמה ונגד עמים אחרים", היא אמרה בעבר. אביה וסבה ברחו מהונגריה הקומוניסטית והתיישבו בארצות הברית. היא למדה מהם מה פירוש הדבר להיות קורבן של פגיעה בזכויות הפרט ושל ציתות גורף מצד השלטונות. מצד שני, היא גם למדה ממקור ראשון מהו טרור ומספרת על מעורבות הוריה במבצע אנטבה ב-1976.
"הייתי תינוקת בת חמישה חודשים כשהוריי נסעו לישראל לביקור ראשון והשאירו אותי בבית עם סבתי. בדרך חזרה הם טסו עם חברת 'אייר-פראנס' לפריז עם נחיתת ביניים מתוכננת באתונה. הם לא היו אמורים להיות במטוס שנחטף לאנטבה, אבל החליפו טיסה ומצאו עצמם עליו", היא מספרת.
מתקנת את הנזק שגרם המדליף סנואודן
"כשמיינו את הנוסעים החוטפים באנטבה, הפרידו את אבי מנוסעים אחרים בגלל הכיפה למרות הדרכון האמריקני שלו. אמי הצטרפה אליו. היא סיפרה לי שכשחיילי צה"ל פרצו ואמרו 'באנו לקחת אותכם הביתה', הוריי התחילו לרוץ יחפים לעבר המטוס. בנחיתה בארץ חיילת נתנה לאמי סנדלים".
האיזון הזה שבין שמירה על זכויות האזרח ואי חדירה לפרטיות לבין ההכרח לחדור לפרטיות ולאתר איומי טרור - זה בדיוק מה שאן נויברגר עושה בעבודתה. לפני אחד עשר חודשים הודיע ראש ה-NSA אדמירל מייקל רוג'רס על מינויה לתפקיד חדש שנוצר בסוכנות: "אחראית על ניהול סיכונים" (Chief Risk Officer). "גברת נויברגר תעבוד לצד כל המנהיגים הבכירים בסוכנות. בשנה הראשונה היא תתמקד ביצירת שיטה ותהליך לבחון את הסיכונים השונים במשימות השונות, ותפעל ליצירת מטרות ספציפיות שנקבעו על ידי המנהל", ציין ראש ה-NSA בכתב המינוי של נויברגר.
התפקיד החדש נוצר בעקבות ה"צרות" שגרמו ההדלפות של הצעיר האמריקני אדוארד סנואודן ל-NSA ובעקבות משבר האמון שנוצר בין סוכנות הביון לבין הציבור האמריקני, לאחר שזה גילה שהממשל ריגל אחרי טלפונים של מיליוני אזרחים.
אן רכת הדיבור נראית צעירה מ-39 שנותיה. "אנחנו סאטמר בסגנון האירופי הישן. במשפחתי מדברים בסגנון יידישאי ישן. גדליתי בבורו-פארק ולמדתי בבית הספר המקומי לבנות 'בית יעקב' עם 2,000 בנות, ובבית ספר התיכון של 'בית יעקב'", היא משחזרת. "סבי תמיד היה גאה בי, ואבי ניסה למצוא דרך בשבילי שתתאים ותעמוד בדרישות של התרבות שלנו. אבי היה יותר פתוח לזה מאמי, שהיא יותר שמרנית. היא חשבה שתפקיד האשה בבית. אישה הונגריה נודעת בבישול הטוב שלה. אמי מעולם לא עבדה. אבי, לעומת זאת, עשה עסקים".
ניהלה מו"מ עם הוריה כדי שתוכל ללמוד
אן ניהלה משא ומתן עם הוריה האולטרה-חרדים, והציעה שתעבוד ביום ותלמד שני ערבים בשבוע ב'טורו קולג'', מוסד אקדמי עם הפרדה בין גברים לבין נשים. בזמן לימודיה היא קידמה באינטרנט את העסק המשפחתי, ומ"טורו קולג'" היא יצאה עם תארים בכלכלה ובמדעי המחשב.
אלא שלאחר שסיימה את לימודיה הייתה ונויברגר צמאה ללימודים ורצתה ללמוד ב"אוניברסיטה אמיתית". בעלה, עורך דין במקצועו, עודד אותה והיא התקבלה לבית הספר לעסקים באוניברסיטת קולומביה. "התחלתי לללמוד כשהייתי בהריון עם בתי. תכננתי ללמוד בסמסטר הסתיו כדי שאוכל לדלג על הלימודים באביב, ללדת ולחזור ללימודים בקיץ. אחרי השנה הראשונה אירעה מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001, והדרך מהבית בברוקלין לאוניברסיטת קולומביה באפר ווסט סייד של מנהטן היתה מאוד קשה", היא נזכרת. "לקחתי שנת הפסקה. ילדתי את ילדי השני ובאותה שנה החלטתי לעשות את התואר השני שלי ביחסים בינלאומיים".
נויברגר סיימה לפני כעשר שנים את לימודיה באוניברסיטת קולומביה עם תואר שני ביחסים בינלאומיים ותואר שני במנהל עסקים. "המיקוד שלי היה אנרגיה וביטחון במפרץ הפרסי", היא מספרת על הלימודים במחלקה ליחסים בינלאומיים.
המשרה הראשונה בממשל - במשרד שר ההגנה בפנטגון
אחד המרצים שלה באוניברסיטה דחף אותה לנסות להתקבל לתוכנית היוקרה של "עמיתי הבית הלבן", אבל רק אחרי שנתיים היא החליטה להגיש בקשה לעבוד בממשל. "המלחמה בעיראק לא התנהלה כמצופה. הוריי חינכו אותי שאמריקה היא מדינה שפתחה את שעריה לסבי ולאבי שהגיעו כפליטים ושאנחנו חייבים לה תודה וצריכים לתת לה בחזרה". התודה הזו הייתה כרוכה בעזיבת בית הוריה והקהילה החמה והאהובה בברוקלין לטובת מגורים באזור וושינגטון.
אן הגישה בקשה להצטרף לממשל האמריקני ולהפתעתה הרבה היא הוצבה דווקא בפנטגון במשרדו של שר ההגנה גייטס. היא הייתה האישה הראשונה שהתקבלה לתפקיד עוזר מיוחד לשר ההגנה. "גייטס הטיל עליי לטפל בנושא כלי הרכב הצבאים שעלו על מטעני צד וחיילים אמריקנים רבים איבדו את חייהם. כלי רכב ישראליים תוצרת חברת רפאל הוכנסו לחזית והצליחו לבלום פיצוצים רבים ולהציל חיים של חיילים. המארינס וחיל הים עבדו על תוכניות פיתוח של כלי רכב מסוג זה, ושר ההגנה ביקש ממני לבדוק אותן. הוא רצה לדעת איך עוקפים את הביורוקרטיה כדי להתחיל בייצור מסיבי של כלי רכב שעמידים למטעני צד".
אחרי סיום הפרויקט מונתה נויברגר לעוזרת מיוחדת לשר הימייה של ארה"ב. תפקידה היה לפתור בעיות של פרויקטים כושלים וכאלה שחרגו מתקציביהם. בפנטגון יצא לה שם של פותרת בעיות מבריקה, וזה מה שהוביל אותה ליעד הבא: חברה בצוות ההקמה של "מפקדת הסייבר הלאומית" (USCYBERCOM).
מ"מפקדת הסייבר הלאומית" עברה אן ליעד הבא שלה. היה זה ראש ה-NSA קית' אלכסנדר שגייס אותה לסוכנות הביון וצירף אותה לקבוצה קטנה של אנשים שלמדה על פיקוד סייבר.
"במה אני טובה? בפתרון בעיות"
כשנויברגר נשאלת במה היא טובה, היא משיבה: "אנשים אומרים שאני טובה בפתרון בעיות. אני יכולה לקחת בעיה גדולה, לפרק אותה לגורמים, לאסוף אנשים, להטיל עליהם משימות ולשמור על התמונה הגדולה כדי להשיג את המטרה. תפקידי כאחראית על ניהול סיכונים הוא לנהל את בדיקתם של סיכונים מבצעיים, טכניים, ואסטרטגים ואת הסיכון שמאמצינו ייחשפו. בקהילת המודיעין יש תמיד שאלה לכמה אנשים אתה זקוק כדי לפתור בעיה. למעשה, כל אדם נוסף מקרב אותך לפתרון הבעיה, אבל כל אדם נוסף שיודע משהו מוסיף סכנה לסיפור".
בעקבות הביקורת שספגה סוכנות ה-NSA על תוכנית המעקב הענקית שלה, מסבירה נויברגר את מורכבות העבודה ב-NSA. "אנחנו ב-NSA צריכים לאזן בין הסיכונים. כל אחד מבין שה-11 בספטמבר היה כשלון מודיעיני, לא חיברנו את כל הנקודות, את כל המודיעין שהיה בידינו. מצד אחד קיים החשש שנחמיץ משהו חשוב, ומצד שני אנחנו חיים באווירה שבה המוניטין של ה-NSA נפגעו מהדלפות סנואודן. אנחנו דמוקרטיה ממש כמו ישראל, והאמון של הציבור האמריקני בשירותי המודיעין הוא דבר בסיסי. האופן שבו אנחנו מתנהלים בין שני הצדדים הללו הוא הסיכון הקשה ביותר שאנחנו ניצבים מולו. ישראל צריכה לטפל בטרור תוך מאמץ לשמור מכל משמר על עקרונות הדמוקרטיה. בארה"ב שלאחר 11 בספטמבר אנו פועלים לשמור על העקרונות הדמוקרטיים שלנו לצד האתגרים הביטחוניים".
יוצאת מהעבודה לפני כניסת שבת, מתנדבת למען חרדיות גרושות
החרדית הבכירה ב-NSA עובדת מבוקר עד לילה ובימי שישי היא יוצאת מהמשרד בשעה שבה היא מספיקה להגיע הביתה לפני כניסת השבת. עבודתה התובענית לא באה על חשבון הקשר הקרוב שלה לקהילתה הדתית. "זו עבודה מעניינת. מקום עבודה נהדר. עם אנשים מרקע שונה", היא אומרת ומוסיפה שלעולם לא תשכח מאין באה. נכון שאין לה זמן לאפות עוגות וחלות לשבת כמו נשים חרדיות רבות אחרות, אבל צדקה היא לא שוכחת לעשות. נויברגר החליטה לנצל את המעמד והידע שלה לעזור לנשים חרדיות לתפקד במאה ה-21, והקימה ארגון עזרה לנשים חרדיות גרושות בשם "אחות לאחות".
"אנחנו עוזרות לאלף נשים ב-30 קהילות בארה"ב בכל מיני תוכניות. יש לנו 250 מתנדבות. אני מנהלת את הארגון בהתנדבות. העבודה היומיומית נעשית על ידי צוות של שלוש מקבלות שכר. אנחנו גאות ביכולת שלנו לסייע. אנו מכשירות את הנשים לעבוד מהבית בשעות יותר גמישות ומעניקות להן תמיכה".
אן מספרת ש"יש שינויים בקהילה החרדית. הנשים יוצאות לעבוד. זהו תהליך שמתרחש רחוק מהעין. "לפני שבועיים ישבה כאן אתי אישה מישראל ודיברנו על השמת נשים חרדיות בתפקידים בחברה טכנולוגית".
"בחמש השנים האחרונות עברו 5,000 נשים בישראל השמה בחברות טכנולוגיות. הכול בשקט. אנשים צריכים לפרנס את המשפחה שהם. אנחנו תומכים בכמה קבוצות צדקה, בעיקר בהכשרה ובעזרה להתקבל לעבודה".
לפני כמה חודשים נסעה אן לישראל לעשות בר מצווה בכותל לבנה ישראל. יחד עמם היו בעלה ובתה חיה יהודית בת ה-14. "אחרי הכותל לקחנו את הבן לתוכנית 'מקום בלב' ברחובות. זוהי תוכנית לילדים שבאים מרקע קשה. ישראל מסר להם את הכסף שקיבל לבר המצווה. משם לקחנו אותו למוזיאון הילדים הישראלי בחולון לתערוכת 'דיאלוג בחשיכה' (סיור המתקיים בחושך מוחלט ומודרך על ידי מדריכים עיוורים)".
"ישראל יפהפייה", היא אומרת, אבל מאוכזבת מהנתק הקיים בישראל בין חילונים לבין חרדים. "יש לי כאן חברים חרדים וחילונים, יהודים ולא יהודים. מעציב את בעלי ואותי לראות את הפירוד בין חילונים לבין דתיים בארץ. בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם", היא מזכירה, "ובשואה לא עשו שום הבחנה בין חרדים לבין חילונים".