גל מאושפזים בשל האובך: "מפחד מהמוות פחד מוות"
ב-3 ימי הזיהום התמלאו חדרי המיון במאות הסובלים מקשיי נשימה. בלניאדו מאושפזות שתי נשים במצב קשה. רבים הפסיקו לצאת מהבית ולכן נרשמה ירידה במספר הפונים. ביה"ח "זיו": "ירידה? אולי כי כל החולים כבר הגיעו"
ביום השלישי (ה') למתקפת האבק ממשיכים בתי החולים ברחבי הארץ להתמודד עם עומס של חולים הסובלים מקשיי נשימה. במרכז הרפואי "זיו" בצפת הידלדל מספר החולים אך לא נפסק לגמרי. "כנראה שאנשים נהיו ממושמעים יותר ולא יוצאים החוצה, או שכל חולי הריאות כבר פה", אומר מנהל המיון ד"ר יוסף נביה. "הימים האחרונים היו עמוסים מאוד. האמבולנסים לא הפסיקו להגיע. כמו רכבת. טיפלנו פה ביותר מ-70 איש שחלקם היו במצב קשה. אני לא זוכר עומס כזה מאז שהגעתי לפה".
בבית החולים אושפזו עשרות מהפונים, ושניים מהם עדיין מונשמים במחלקה לטיפול נמרץ. אחד החולים הוא יגאל טוביאס, בן 70 מצפת. הוא סובל מאי ספיקת לב ומחלת ריאות ומחובר לחמצן גם בביתו. "אני גר בצפון העיר ובערב הראשון של סופת האבק, עוד לפני שידענו שיש סופה, כיבינו את המזגן בערך ב-19:00 בערב", הוא מספר. "פתחנו כי יש רוח טובה איפה שאני גר. כמו מזגן.
"שעה אחר כך כבר התחלתי להרגיש רע בגלל קוצר נשימה. אבל בגלל שאני חולה כרוני יש סדר פעולות שאני עושה במצב כזה. תרגילי נשימה, מגביר את כמות החמצן ועוד. אבל זה לא עבר. לקראת 22:00 כבר הבנתי שאני צריך אשפוז. שלחו לי ניידת טיפול נמרץ, את זה אני עוד זוכר, אבל כשהגעתי לבית החולים ההכרה הייתה כבר מטושטשת".
יגאל טופל כמה שעות לפני שמצבו התייצב ומאז הוא מאושפז. "זה לא אירוע פשוט. מפחיד. אתה פשוט לא נושם. איך אומרים הגששים? אני מפחד מהמוות פחד מוות", הוא אומר בחצי חיוך.
בשל הזיהום מאושפזות בבית החולים לניאדו בנתניה שתי נשים במצב קשה והן מורדמות ומונשמות. שתיהן הגיעו במהלך הלילה והבוקר (בין רביעי לחמישי) ושתיהן סובלות מבעיות נשימתיות שנגרמו מהאובך.
הראשונה, הסובלת ממחלת ריאות כרונית, הגיעה למיון על ידי צוות מד"א שרון ואושפזה בטיפול נמרץ. האישה השנייה, חולת אסתמה, חוברה עקב מצבה הקשה למכונת הנשמה.
ממלאת מקום מנהלת חדר המיון, הרופאה הבכירה אליזבת ניסים, מסבירה שבשל האובך של הימים האחרונים הגיעו חולים רבים שהתלוננו על מצוקה נשימתית. "יש חולים שמגיעים לאחר שהתעלפו, יש חולים שמגיעים עם מצוקת נשימה ויש כאלו עם קוצר נשימה", היא מוסיפה. "כל החולים מטופלים במיון ועל פי מצבם מחליטים אם לאשפזם. יש לנו עומס כבד במחלקה ומצוקה גדולה של מיטות".
ד"ר ניסים עובדת כבר 12 שנה במיון בלניאדו, אבל לא זוכרת תקופה שבה הגיעו כל כך הרבה חולים הסובלים מבעיות נשימה. היא ממליצה - בעיקר למי שסובל ממחלות כרוניות וריאות - פשוט לא לצאת מהבית: "צריך לשתות הרבה. אם חשים בבעיות נשימה, לא לחכות שעתיים או חצי יום ואז להגיע, אלא מיד".
גם בבית החולים הדסה עין כרם מזהים ירידה מסוימת בכמות הפונים: ביום שלישי היו יותר מ-100 פניות - של חולים אסתמטיים, קשישים וילדים - ואילו אתמול היו כ-50. מנהל יחידת הריאה, פרופ' נוויל ברקמן: "אתמול ראינו ירידה מסוימת שנמשכת היום. אני חושב שזה מעיד על בגרות ואחריות מצד החולים. אנשים הבינו שמי שלא צריך לצאת לא יוצא. לכולנו יש גירוד בעיניים ובגרון ומחכים שהאובך יעבור".
לעומת הירידה במספר הפונים לטיפול בקרב המבוגרים, מספר מנהל רפואה דחופה ילדים, ד"ר עודד פוזננסקי, על עלייה במספר הפניות של ילדים, במיוחד ביממה האחרונה: "בתקופת הסתיו יש עלייה במספר הפונים. לחלק מהילדים יש מלכתחילה היסטוריה של אסטמה. אנחנו מעניקים להם טיפול מרחיב סימפונות וטיפול תמיכה בחמצן. מי שאנחנו לא מצליחים לייצב את מצבו בחדר המיון נשאר לאשפוז".
מירב, תושבת מבשרת שהגיעה בלילה לחדר המיון עם בנה גיא בן השנה וחודשיים, אומרת: "אתמול הוא קיבל קוצר נשימה במהלך הלילה והתחיל לחרחר. זה אף פעם לא קרה לו אבל מהלילה זה בא והולך. אנחנו מקווים שיהיה בסדר".
לפנייה לכתב/ת 
