לינקים: פרו אייפד
לא קרה שום דבר חשוב השבוע בטכנולוגיה אז הסיכום יהיה על אפל והאייפד המדהים שלה, על משחק מחשב בכוח המחשבה והחול. איזה חול - הבוקר לא רואים כחול. תלחינו ותחזרו אליי
1.
מבחינתי שלשום אפל עשתה את שלה ואני מלא בכמיהה לאייפד פרו החדש, וגם ה"עפרון אפל", שאם לא ראיתם - מסוגל להבין הטיה, לחץ ומתנהג ממש כמו העפרון המסורתי. יחד עם אופיס ומקלדת חכמה זה חתיכת מכשיר נהדר.
2.
הוא לא מושלם. כרגיל אצל אפל הוא סגור ומסוגר לכל השימושים שאני צריך. ברור שגם הכבל יהרס לי.
והוא יקר: הדגם של 128 גיגה עולה 950 דולר וצריך להוסיף 99 דולר על העפרון, 169 דולר על המקלדת וכרגיל בישראל זה מגיע לסכומים גבוהים יותר.
3.
אז מדובר בהמון כסף. בנוגע למוצרים הנחשקים מאוד לצריכה - אם אין לצרכנים מספיק הם יעבדו בשבילו. אני יודע את זה בגלל דברים שאמר פעם סטיב באלמר, המנכ"ל המיתולוגי, על האייפון הראשון בעודו נחנק מצחוק: "500 דולר? זה הטלפון הכי יקר בעולם!"
אין צורך לציין שהוא טעה, כולם מוציאים סכומים כאלה. כל היצרניות מייצרות מכשירים במחירים כאלה ויותר, כולל החברה שלו מיקרוסופט שלא מצליחה למכור מספיק מהם (והופיעה במסיבת עיתונאים של אפל עם האופיס שלה).
4.
הפלא הגדול שנקרא אפל יכול להיות מוסבר בהרבה אופנים, והם כולם נכונים: הנדסה שפוגשת ערוצי הפצה, גב כלכלי, יחסי ציבור מיתוג וכן הלאה. כל אחד יכול למצוא את התחום שהוא מבין בו ולומר שזה זה.
אבל שום דבר לא היה יכול לפעול לבד בעוצמות הללו. בטוח שיש מכשירים מעולים שלא שמעתי עליהם כי היצרניות קטנות ובטוח שיש חברות שלא יכולות להנדס את הפטנטים המעולים שלהן כי אין להם מחלקת פיתוח במימון מיליארדים כמו של אפל.
5.
לצרכנים (אנחנו) מאוד קשה להפריד בין מה שאנחנו יודעים למה שאנחנו חושבים, בין טעם החיים להאם זה טעים. וגם לגבי הצרכים הטכנולוגיים שלנו זה ככה. האם חשוב לי עפרון שיכול לשרטט על לוח דיגיטלי בגודל 12.9 אינץ' ואני מוכן להוציא על זה 1,000 דולר - במקרה הטוב?
התשובה היא כן.
לא יודע.
אלוהים, תן לי את התבונה להבין איזה מוצר אני רוצה ואיזה מוצר אני צריך, או את הכסף לקנות את שניהם.
6.
היי, נכון תמיד יש אחד כזה בחבר'ה?
אצלנו זה אני.
7.
עניין אחר לגמרי: השבוע יצאתי לכנס DLD במתחם התחנה בת"א. מעין יריד סטארטאפים. אז הייתי שם ביוזמה של מיקרוסופט, שבו מגיעים סטארטאפיסטים לחדר גדול עם המון שולחנות. הם יושבים שם לפגישות של 20 דקות בלבד עם משקיעים, ויש בחורה שעושה עם פעמון בכל פעם כדי שהם יעברו שולחן. אז חשבתי על סטארטאפ: לעשות כזה - של בליינד דייטים!
אה, יש כבר? חזרה לשולחן השרטוט.
8.
בכל מקרה, נפגשתי שם עם אנשי חברת NEUROSTEER, שיצרו חיישן ראש לקריאת גלי מוח. בין השאר: ריכוז, שמחה, עצב וסטרס. הטכנולוגיה אמורה להגיע לרגישות גבוהה יותר מאשר מוצרים רפואיים קיימים אבל בינתיים היא בגיימינג.
אז לאחר שחיברו אותי לאלקטרודה (סרט מצח), וכיילו את המכשיר, שיחקתי במירוץ חלליות (על בסיס WIPOUT מ-PS1) בו הריכוז שלי האט את המשתמש השני. עוד רגשות ותחושות: במשחק אחר ניסיתי להעיף דרקון עם אושר אבל לא הצלחתי להחזיר אותו עם עצב. משל לחיים, אם תרצו. לא ניסינו סטרס. בטח הדרקון היה הורג אותם.
השילוב עם המשחקים עוד לא אופטימלי, אבל האימפליקציות של זה מדהימות. ואני לא מדבר רק על הפן הרפואי והטיפולי.
חשבו על דלת בקווסט בו רק דמויות רגועות יכולות להיכנס.
חשבו על משחק בו אני מנסה להתעצבן כדי לפוצץ את היריב.
זה לא חינוכי - אבל זה עדיף מאשר בחיים.
9.
עניין אחרון, האובך. מה הקטע עם זה, אה? זה נראה שכל הפייסבוק והטוויטר עסקו בזה.
באינסטגרם בטח הרגישו בבית במידה ולא נשארו בבית. הנה כמה תמונות:
נסיעה לחול, הים הצהוב ותפוח בחול לשנה החדשה.
זה מתוך אני לקבל יכול פלאפל.
וזהו.
לסיום, קבלו שנה טובה מלינקים: שיהיו המון חתולים ויראליים,
שלא נחווה אושר שפג,
וכמובן, שנהיה לראש ולא לדג.
שבת שלום!
