מריסה מאייר וחופשת הלידה הקצרה
הבחירה בנושא של חופשת לידה צריכה להיות אישית. לנשים שונות יש צרכים, אפשרויות, רצונות ומאוויים שונים ואל לנו לשפוט אדם לחומרה רק מכיוון שבחר באופן שונה מזה שאנו מאמינים בו
הכרזתה של מנכ"לית יאהו, מריסה מאייר, שהיא בהריון עם תאומות זהות וכי כמו בהריונה הקודם אין בכוונתה לקחת חופשת לידה ארוכה, זכתה לכותרות רבות. מאייר נימקה את החלטתה בכך שזהו זמן ייחודי שבו יאהו עוברת שינויים והיא מתכוונת להתייחס להיריון וללידה כפי שעשתה עם בנה הבכור, לפני שלוש שנים: לעבוד מהבית, לקחת מעט ימי חופש מהמשרד, ולעבוד בכל התקופה.
עוד דעות ב-ynet
דרוש מודל חדש לשערי הכניסה לעם היהודי
לעודד חמש יחידות מתמטיקה, זה כדאי?
כישלון מדיניות יישוב הסכסוכים האירופית
כמו לפני שלוש שנים, גם הפעם, הצהרותיה התקבלו בתגובות מעורבות, כשרובן לוו בביקורת על הדוגמה השלילית שהיא משמשת עבור נשים ועל כך שחזרתה המהירה לעבודה משדרת מסר בעייתי ולמעשה פוגעת במעמדן של נשים במקום העבודה.
למען האמת, לא ברור מדוע הכרזתה של מאייר התקבלה בתדהמה וזכתה לתגובות נרעשות כל כך, שהרי למעשה אין בהחלטתה משום בשורה חדשה לאנושות. מאייר בסך הכל הצהירה בקול רם על מה שנשים רבות עושות בלי לפרסם - ממשיכות לעבוד מיד אחרי הלידה מהבית וחוזרות פיזית למשרד, גם אם לא למשרה מלאה, בתקופה שבה "מותר" להן להיות בבית.
אם נשאיר רגע בצד את העובדה שבארה"ב אין, למעשה, חופשת לידה בתשלום על פי חוק - מדוע כל כך מרגיז לשמוע שמנכ"לית יאהו תשוב לעבודה במהרה? מדוע הצהרה זו מעוררת כל כך הרבה אמוציות? מדוע המהלך של מאייר מטריד רבים כל כך בציבור הרחב?
אין ספק כי מעמדה הבכיר של מאייר מצדיק דיון ציבורי בהצהרה שנתפסת כשנויה במחלוקת, אולם ראוי כי הדיון יתקיים כאשר מלוא המידע פרוש לעיני כל. העובדה החשובה והחסרה בדיון הציבורי שהתפתח הוא מדיניותה המקצועית של מאייר כמנהלת כלפי עובדיה. לו היתה דורשת מעובדות יאהו לנהוג כמוה, אפילו ברמז, היא היתה ראויה לכל חיצי הביקורת. אלא שמדיניות מקצועית לחוד ובחירה אישית לחוד. כמנהלת, החליטה מאריסה מאייר להעניק 16 שבועות חופשת לידה בתשלום לנשים ושמונה שבועות לגברים, כמו גם מענק של 500 דולר להוצאות.
החלטה זו מעבירה מסר ותפישה שונה מזו שניסו להדביק לה, ומאירה את בחירתה האישית באור אחר. למעשה, מאייר מעבירה מסר חד וברור כי אין דרך אחת נכונה לגדל ילדים וכי "הבחירה הנכונה" אינה אלא בחירה אישית וסובייקטיבית.
העובדה שקבוצות מסוימות בציבור קולניות יותר מאחרות, אינה הופכת אותן לצודקות יותר. הבחירה בנושא של חופשת לידה צריכה להיות אישית. לנשים שונות יש צרכים, אפשרויות, רצונות ומאוויים שונים ואל לנו לשפוט אדם
לחומרה רק מכיוון שבחר באופן שונה מזה שאנו מאמינים בו. מלבד האחריות המקצועית הרבה המוטלת על עובדות בכירות כמו מאייר, ישנן סיבות רבות ומגוונות הגורמות לנשים ברחבי העולם לקצר לכדי מינימום את חופשת הלידה שלהן, החל מחוסר רצון להקדיש את כל כולן לבית ולרך הנולד וכלה בתשוקה גדולה, סיפוק ותחושת הגשמה בכל יום של עשייה איכותית במקום העבודה.
אין ספק כי נשים רבות (וכנראה גם גברים) היו מעדיפות לראות את מאייר הולכת לסופר עם מנשא או עגלת תאומים, כאחת האדם, חודש אחרי הלידה ולא ממשיכה לנהל חברת ענק במשרדה הממוזג.
עם זאת, למאייר, כמו לכל אישה אחרת, הזכות לנהל את חייה כראות עיניה, כל עוד אינה מזיקה לזולת. בהחלטותיה, האישיות והמקצועיות, מאייר עושה שירות מצוין לנשים בכל רחבי העולם, ומעבירה את המסר המושלם עבורן: סוגית חופשת הלידה היא אינדיבידואלית, וכל אחת רשאית לבחור כטוב בעיניה.
הכותבת היא מנכ"לית נטע - המרכז לפיתוח קריירה
לפנייה לכתב/ת 
