בניין רכבת ישן בשדרות עובר שיפוץ ירוק
בתהליך העבודה הוכנסו שינויים במעטפת כמו בידוד, הצללות, טיפול בגג ובקומת עמודים קיימים. נערך מיפוי של כמות הקרינה על החזיתות השונות ובחינת תנאי הנוחות התרמית בדירות, בחירת מפרט לשידרוג המעטפת מבחוץ ומבפנים, ועיצוב אמצעי הצללה ייחודיים
במהלך השנה החולפת החלו גורמים מהפורום הישראלי לאנרגיה וקק"ל לשפץ מבנה רכבת ישן בשדרות, כך שיעמוד בתפקוד אנרגטי מתקדם האופייני לבנייה ירוקה. כלומר, בידוד גג, בידוד חיצוני, הצללות, התקנת חלונות ועוד. עד כה לא נעשה ניסיון מסוג זה בשיפוץ ירוק של מבנים קיימים. הפרויקט נחשף בכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, שנערך השבוע בתל אביב.
מטרת הפרוייקט היא ליצר גוף ידע הכולל מידע יישומי טכנולוגי לתעשיית הבניה והבנה כמותית ואיכותית של היקף החיסכון האנרגטי ושיפור תנאי הנוחות, שיכולים להיות מושגים אם יטופל כלל מאגר מבני השיכון הקיימים בארץ. יוזמי הפרויקט מקווים שהתוצרים העכשווים והעתידיים יעודדו פעילות מסיבית לשיפוץ מבנים קיימים דוגמת בנייני הרכבת.
ד"ד אור קרסין, יו"ר הוועדה לפיתוח בר קיימא בדירקטוריון קק"ל, אמרה: "יזמנו את הפרוייקט שהוא ראשון מסוגו בישראל לבחינת האפשרות ליצור מודל כלכלי ליישום שיפוץ אנרגטי במבני שיכונים ישנים, באופן שיועיל ויפחית את הוצאות הדיירים עלהחשמל, ישפר את איכות חייהם במבנים יותר מבודדים וייצור יתרון ארוך טווח למשק בהפחתת צריכת החשמל. המבנים הישנים מאוד בעייתיים מבחינת יעילות אנרגטית. הם חשופים לבריחה של קור בקיץ וחום בחורף ולהיפך. מכאן שהחיים בהם מצד אחד לא נעימים ונוחים והעלויות של הדיירים גבוהים יותר". תוסיפו על כך את העובדה שמרבית הדיירים ממעמד סוציו אקונומי נמוך ותבינו לבד מדוע משתלם שהמבנים האלה יהיו ירוקים.
"שיפוץ וחיסכון באנרגיה זה משהו שלא קיים בארץ. זה לא קורה", אומרת בצער יעל כהן-פראן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה. "בבנייה החדשה יש כבר תקנות ותהליכים, אפילו שלא כל מבנה חדש הוא ירוק. אבל צריך לטפל בבנייה הקיימת, חלקם בלי תקנים מינימליים של בידוד תרמי". כהן-פראן ציינה כי אין בארץ ניסיון בשיפוץ מבנים קיימים. "התמקדנו בבניין שיכון ישן, שכמוהו יש אלפים אם לא עשרות אלפים. השיפוץ בעיצומו ממש".
עלות השיפוץ היא מעל חצי מיליון שקלים. "המטרה היא לחקור עד כמה השיפוץ יפחית את צריכת החשמל, החימום והקירור. כך נדע מה התועלת. גייסנו כסף בתרומות כדי לחקור את הנושא. אנחנו מקווים שהשהייה בדירות תהיה נעימה יותר וצריכת האנרגיה של הדיירים תהיה נמוכה יותר", אמרה כהן-פארן.
יעל גלעד וגלית שיף ממשרד "גלעד-שיף אדריכלות" נבחרו לבצע את התכנון של הפרויקט, שנבנה בשיתוף חברות גולמט, "מ.א.ל.מ", כרומגן, טמבור ומייטק שהתגייסו ליוזמה. "המשרד שלנו עוסק באדריכלות שמושפעת משיקולי אקלים", מסבירה גלעד. "אנחנו מאמינות שהעיצוב האדריכלי מתחולל מאותם שיקולים. רוב המדינה מורכבת ממבנים קיימים ולא חדשים, ולכן זה אתגר. איך לשפר את הקיים שלא תוכנן מלכתחילה מתוך ראיה אקלימית. אני מאמינה שהשיפוץ ישנה את פני הרחוב כשיהיה גמור".
בתהליך העבודה הוכנסו שינויים במעטפת כמו בידוד, הצללות, טיפול בגג ובקומת עמודים קיימים. נערך מיפוי של כמות הקרינה על החזיתות השונות ובחינת תנאי הנוחות התרמית בדירות, בחירת מפרט לשידרוג המעטפת מבחוץ ומבפנים, ועיצוב אמצעי הצללה ייחודיים. בנוסף, נערכת
פעילות חינוכית הסברתית בקרב ופועלים לשפר את האסתטיקה של בניין הרכבת, כמו חזות הבניין ואיכות שטחיו המשותפים. בסך הכול מדובר על שיפוץ שנעשה בשטח של כ-1,500 מ"ר בנוי, בשיתוף קק"ל, המשרד להגנת הסביבה, אגף שיקום שכונות במשרד השיכון, ובסיוע תעשיות ועסקים המחוייבים לנושא קידום הבניה הירוקה בארץ.
"השאלה היא האם השיפוץ יוביל לשיפור הצריכה האנרגטית", מסכמת ד"ר קרסין. "הפרוייקט ילווה בניטור קפדני. אלה סימני שאלה פתוחים ואנו מקווים שהתוצאות יהיו כאלה שנוכל ליישם את המיזם במקומות אחרים ברחבי הארץ".
לפנייה לכתב/ת 
