שתף קטע נבחר

 

גיבור תקופתי / המהפך שעבר אדלשטיין בדעת הקהל

ממתלונן סדרתי למאמי הלאומי? עדיין לא, אבל אין ספק שהתנהלותו ביורובאסקט שינתה לאוהד הישראלי את החשיבה על הג'ינג'י. וגם: איך האסטרטגיה המקורית שבחר הפכה את הנבחרת לאחת המצטיינות דווקא בהגנה. סיכום שלב הבתים

עד אליפות אירופה הנוכחית היה קשה לאוהד הספורט הממוצע להתחבר לארז אדלשטיין. יש לכך כמה סיבות, אבל המרכזית שבהן היא שקשה לחבב אדם שכל הזמן מתלונן. כל ראיון עם מאמן הנבחרת לקראת האליפות היה מתחיל ב: "אני לא רוצה לתת תירוצים אבל..." או "אני לא מתלונן אבל...".

 

אבל, תוך שבוע בלבד מתחילת יורובאסקט 2015 אדלשטיין הפך לסוג של גיבור תקופתי (קשה עדיין להגיד לאומי), וגם הוא לא דמיין שזה יהיה מסיבות שממש לא קשורות לכדורסל.

 

צפו בתגובות אחרי ההפסד לצרפת    (צילום: יעל שחרור)

צפו בתגובות אחרי ההפסד לצרפת    (צילום: יעל שחרור)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

שלושה רגעים שינו את דעת הציבור על המאמן הלאומי. הראשון הגיע במהלך הניצחון מול רוסיה, כשהג'ינג'י פתח את אחד מפסקי הזמן באנגלית, הבין פתאום שדיאור פישר לא על המגרש, וצעק על עצמו: "מה אני מדבר באנגלית בכלל", רגע הקאלט של השנה בכדורסל הישראלי.

 

בפעם השנייה זה כבר היה הרבה יותר מרגש, ואולי זה באמת הרגע שבעקבותיו אדלשטיין נכנס ללב האוהדים. כשנשאל לאחר הניצחון על פינלנד על הרגשתו הוא נחנק מדמעות, התקשה לדבר ולהסביר מדוע הוא בוכה. סיטואציה כ"כ נדירה בספורט הישראלי בה בד"כ המאמן מספק תשובות לקוניות ומשעממות.

 

ארז אדלשטיין עם גל מקל (צילום: יעל שחרור) (צילום: יעל שחרור)
ארז אדלשטיין עם גל מקל(צילום: יעל שחרור)

 

ולקינוח, הגיעו חגיגות הניצחון מול פולין והעפלה לשמינית הגמר. שם אפילו אדלשטיין, שמנסה לשמור על איפוק מול שחקניו ולהוריד אותם לקרקע אחרי כל משחק, "התפרע" ונתן נאום שנלקח מסרט הוליוודי (בלי קשר לריקוד של גל מקל או השטיפה שקיבל הג'ינג'י מבקבוק המים של עומרי כספי).

  

צפו בנאום של אדלשטיין בחדר ההלבשה

צפו בנאום של אדלשטיין בחדר ההלבשה

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מוכשרים בהתקפה? מחויבים בהגנה

לפני האליפות כולם דיברו על כך שמדובר אולי בנבחרת הכשרונית ביותר שהייתה לישראל, עם פורוורדים כמו עומרי כספי וליאור אליהו, קו אחורי יציב שכולל את גל מקל ויוגב אוחיון ומתאזרח שיעזור מתחת לסלים. אבל אז הגיעה ההכנה ודברים לא נראו טוב. הצוות המקצועי הבין ישר שכדי לנצח משחקים ביורובאסקט הנבחרת צריכה להביא משהו מיוחד דווקא בהגנה, כי ברגע שנשחק טוב בחלק ההגנתי, הדברים ייראו הרבה יותר טוב התקפית.

 

וזה בדיוק מה שהיה. שימו לב לכמה נתונים שמראים על האסטרטגיה הברורה של הנבחרת בכל מה שקשור להגנה. עוד לפני ההכנה אדלשטיין היה מודע למגבלות של הנבחרת שהמרכזית היא נושא הריבאונד, המחלה של הכדורסל המקומי. ואיך מקטינים את הנזק? סוגרים טוב יותר לריבאונד? ברור אבל בישראל זה קצת קשה, אז בוחרים לאטום לחלוטין את הצבע, ולתת ליריבות לנצח בזריקות מחוץ לקשת.

 

נבחרת ישראל סגרה את אזור הצבע (צילום: EPA) (צילום: EPA)
נבחרת ישראל סגרה את אזור הצבע(צילום: EPA)

 

בשלב הבתים הישראלים אפשרו ליריבות לזרוק לא פחות מ-26.4 פעמים בממוצע למשחק מחוץ לקשת! לעומת 39.4 לשתי נקודות (לפני התבוסה לצרפת בה היריבה טחנה את ישראל בצבע המספרים היו קרובים יותר ל-35 זריקות). אחרי זריקה לשלוש יש הרבה יותר זמן לסגור את השחקן וללכת לריבאונד ההגנה ומכאן הגיעה החשיבה.

 

עד כמה הנתון הזה משקף? שימו לב לכמות הנקודות המועטה שסופגת הנבחרת מזריקות ל-2 נקודות - רק 36 נק' (מקום רביעי באליפות, לפני צרפת ישראל הייתה ראשונה). יחד עם זאת הנבחרת עדיין מדורגת במקום ה-20 באליפות בריבאונד (32.5 למשחק), אבל אין ספק שאם הצוות המקצועי לא היה בוחר ללכת על האסטרטגיה הזו ישראל הייתה מתקשה עוד יותר.

 

ליאור אליהו במשחק מול בוסניה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
ליאור אליהו במשחק מול בוסניה(צילום: EPA)

 

עוד בעיה אותה מנסה אדלשטיין לפתור ובינתיים מצליח היא כל נושא זריקות השלוש של הנבחרת. אם בהכנה שחקנים הכריחו זריקות, באליפות הדברים שונים ב-180 מעלות. הכחולים-לבנים אומנם מדורגים במקום הראשון בטורניר באחוזים לשלוש (43.5 אחוזים), שזה נס בפני עצמו, אבל הם זורקים בממוצע רק 10 פעמים במשחק מחוץ לקשת. למעשה הזריקות נלקחות רק ש"חייבים", זאת אומרת ששחקן נמצא חופשי על קשת השלוש.

 

במקום זה שחקני הנבחרת ובראשם כספי מנסים לחדור כמה שיותר לצבע להזדמנויות נוחות יותר לעשות סלים או לחילופין לסחוט עבירות וללכת לקו. ביורובאסקט הנוכחי ישראל נעמד על הקו בממוצע 21.5 פעמים, כשהקפטן לבדו מתייצב על העונשין 13 פעמים במשחק!

 

דיאור פישר מנסה לעצור את טוני פארקר (צילום: EPA) (צילום: EPA)
דיאור פישר מנסה לעצור את טוני פארקר(צילום: EPA)

 

הסקת מסקנות מהירה

אחד הדברים שקשה לעשות באליפות כ"כ לחוצה כשמשחק רודף משחק היא להסיק מסקנות במהירות ולעשות סקאוטינג יעיל ומורחב על היריבות. למרות זאת, נראה שבמחנה הישראלי כנראה עובדים שעות נוספות ומצליחים לעשות גם את זה.

 

למשל במשחק הראשון מול רוסיה ישראל לקחה רק 29 כדורים חוזרים, למחרת נגד פינלנד המספר קפץ ל-42 למרות שהיה נראה לפני המפגש שלפינים יש יתרון ברור בצבע. מול פולין ישראל ניצחה במאבק על ריבאונד ההתקפה (10 מול 9) אחרי שקיבלה בראש נגד בוסניה שקטפה על ראשה לא פחות מ-19 כדורים חוזרים בהתקפה יומיים קודם לכן.

 

ישראל הצליחה להתגבר על פינלנד בריבאונד התקפה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ישראל הצליחה להתגבר על פינלנד בריבאונד התקפה(צילום: AFP)

 

בנוסף להגנה הקבוצתית הטובה, גם ההגנה האישית עובדת נהדר. לפני פינלנד היה ברור לכולם שפטרי קופונן הוא המפתח לניצחון. יוגב אוחיון, גל

מקל ורביב לימונד מיררו לאחד הגארדים היעילים ביבשת את החיים והוא סיים את ההתמודדות עם 3 נקודות בלבד ב-1/10 מהשדה. זו אחת הסיבות לניצחון המרשים ביותר של ישראל עד כה באליפות (66:79).

 

מול פולין זה חזר על עצמו, רק שהפעם היה זה מרצ'ין גורטאט שסבל. הוא קלע אומנם 11 נקודות, אבל לא היה יותר מדי דומיננטי, נסגר היטב ע"י פישר וגם יניב גרין שנתן כמה דקות נהדרות עליו. בעקבות זאת נראה הסנטר הפולני מתוסכל כשישב לא מעט דקות על הספסל.

 

למרות כל המחמאות שקיבלה נבחרת ישראל, היא בסה"כ עמדה עד עכשיו במשימה שלה. - העפלה לשלב השני של אליפות אירופה אחרי שלושה טורנירים חמוצים מאוד שהסתיימו בהדחה מוקדמת. עכשיו, עם האוכל בא התיאבון, וכדי להפוך את יורובאסקט 2015 למוצלח באמת, שחקניו של אדלשטיין יצטרכו להעפיל לרבע הגמר, דבר שקרה רק פעם אחת במילניום הנוכחי (2003) ופעמיים ב-32 השנים האחרונות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יעל שחרור
ארז אדלשטיין
צילום: יעל שחרור
מומלצים